בס"ד

יום שלישי, 10 מרץ, 2026
הכי עדכני
  1. כ״א אדר, יום פטירת רבי אלימלך מליז'נסק, בעל ספר ה'נעם אלימלך', הוא תאריך ראוי לציון אצלנו בבית. ככה זה כשסבא של סבא של סבתא של… תשעה דורות לפני, הוא אחת הדמויות המרכזיות בעולם החסידות.
  2. בחודש אלול לפני שנתיים חגגתי יום הולדת באומן. האמת שתכננתי לברוח לציון ברגע שירד הערב, אבל הרבנית ימימה עלתה לדבר וכהרגלה בקודש – כבשה אותי בדבריה, כך שנשארתי. פתאום קלטתי שהיא קוראת בשמי, מזמינה את ילדת יום ההולדת לבמה לשאת דברים. כשהבעתי חוסר רצון מובהק לעלות לדבר, היא הוסיפה שמן למדורה כשהוציאה אותי מהארון, והכריזה קבל עם ועדה שאני לא רק ילדת היומולדת אלא גם צאצאית של…
    לא רציתי לדבר. באמת שלא. עם כל הפאסון שלי והמילים שאני מפזרת בכתב, לשאת דברים מול קהל זה משהו לגמרי אחר. הלב שלי דפק כל כך חזק שפחדתי שהוא יקפוץ החוצה ויברח, והתחננתי אל הבורא הטוב שישים לי בפה את המילים שצריכות להיאמר. מפה לשם, רבי אלימלך קפץ לביקור.
  3. "קטונתי עד מאוד, ולכן אני אחלוק איתכם שני שיעורים לחיים שקיבלתי ממורים גדולים שמלווים אותי", מצאתי את עצמי אומרת. "כשהתפללתי וביקשתי בזכות הצדיק בפעם הראשונה והשניה, הייתה בי נטייה לדרוש, ניסיתי להציב להם אולטימטומים. אבל בשלב מסוים נופלת ההבנה שכשדברים מתעכבים זה קורה מסיבה טובה. שבשעה שאתה חושב שמשהו שאתה נורא־נורא רוצה מתעכב לך, אתה בעצם מקבל דברים אחרים שלא חשבת אפילו לבקש – רוך, עדינות, הזדמנות להשתנות ולתקן מידות. אבל ה־שינוי הכי מדהים שקורה, הוא ההתאכפתות. ההבנה שהעולם לא סובב סביבך, שיש עוד אנשים על כדור הארץ. לומדים את זה מרבי אלימלך, שהכניס מושג חדש לעולם – "בשם כל ישראל", ראשי תיבות – "בכי". חייבים לראות את האחר, חייבים להתאכפת אליו, חייבים לבכות על הצער שלו באותה עוצמת כאב כאילו זה הצער שלך".
  4. רבי אלימלך הוא דמות מופת בעיניי. לא בגלל שהוא היה רב. ממש לא. גם לא בגלל שאנחנו קשורים בקשר דם. הוא נפלא בגלל שבמקום לדבר – הוא עושה. בגלל שהתורה שהוא דרש – היא אותה תורה שאותה הוא חי. יום בהיר אחד ר' אלימלך קם בבוקר ומבין שהוא לא מספיק אכפתי, שבמקום לדבר "על כל ישראל" צריך לפגוש אותם, להרגיש אותם. יחד עם אחיו הצדיק, ר' זושא, הם גוזרים על עצמם גלות. במשך שבע שנים הם לא ישנים באותו מקום שני לילות רצופים, לא מבקשים דבר אלא אם נותנים להם, לא לוקחים אוכל לדרך. הם עוברים בכפרים, הולכים ברגל, חוצים מדינות. ככה הולכים להם שני המוחות התורניים העצומים של אותו הדור ונחשדים פעם אחר פעם שהם עניים מרודים, גנבים, טפילים.
    אחרי שנים ארוכות הם סוף כל סוף חוזרים לעיירה שלהם. בכניסה לעיירה שומע ר' אלימלך שבחור צעיר בשם אליעזר חולה מאוד ועלול למות. הוא רץ לביתו לראות אם מדובר בבן שלו, וממש בדלת הבית הוא שומע מעובר אורח שמדובר באליעזר אחר, הבן של אחד מאנשי השוק, והוא חש הקלה. באותו הרגע, הוא עושה 'אחורה פנה' וגוזר על עצמו שנת גלות נוספת, השמינית במספר. למה? כי אם הוקל לו שזה לא הבן שלו שחולה, המשמעות היא שלא מספיק אכפת לו משאר עם ישראל.
  5. אחד הטקסטים הכי ידועים של ר' אלימלך הוא תפילת ה"אדרבה":
    "וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה". בסידור היא מופיעה כ"תפילה שלפני התפילה", כתפילת הכנה לתפילת השחר. אולי בגלל שרק כשאני מתחיל את היום בתקווה לאהוב את האחר מכל הלב, בהבעת רצון לעבוד על עצמי ולראות את האחר בעיניים טובות, אז גם התפילות שאני אתפלל אחר כך על עצמי ישאו כך יותר חן בעיני הקדוש ברוך הוא.
  6. השיעור השני שציינתי שם בשיחה הנרגשת הוא להיות מנומסים, אפילו כשמבקשים מהבורא הטוב. אפילו כשאני מרגיש שהכי־הכי מגיע לי. זה שיעור מופלא שלקחתי ממשה רבנו: כשהוא רוצה להיכנס אל ארץ ישראל – הוא מבקש "אֶעְבְּרָה נָּא" כשאחותו מרים חולה, הוא פונה לריבונו של עולם ומבקש "אֵל־נָא רְפָא־נָא לָהּ". האיש החביב מכולם, המקורב מכולם, זה שפוגש את ה׳ לשיחות הכי פרטיות, משה רבנו, מוסיף לבקשות שלו "נָא". "בבקשה". ככה אומר המדרש.
    אז כשאנחנו נושאים תפילה ומבקשים בזכות ר' אלימלך, שר' ישראל מרוז'ין זצ"ל אמר עליו שחמש מאות שנה קודם לידתו העולם התברך בזכותו, אפילו שאנחנו מבקשים את מה שמגיע לנו, אפילו שמתפללים על הנפש שהובטחה לנו עוד ברחם, מיד אחרי שנוצרנו, בואו נישא חן בעיניו יתברך, ונבקש: "שמחנו נא. רפאנו נא. הבט נא – באמי, אחותי, באחי, בחברות שלי, בעמי".
    ר' מיילך, ר' מיילך, רבי, מורי, דודי, קרב תפילתנו לפני בורא עולם.
    עם כל ישראל אחינו – ברכנו נא.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן