ר' נחמן מספר לנו סיפור על בן שלמד והתפלל, אבל לא הרגיש טעם בלימוד ובתפילה. הוא הרגיש שמשהו חסר, ולא ידע מהו. הציעו לו חבריו לנסוע לאותו צדיק. הבן סיפר זאת לאביו, אך אביו, בתוקף רב, דחה את הרעיון מכל וכל. "לא נאה לך לנסוע אליו!" כמה בוז והתנשאות יש במילים האלו.
הבן חוזר ללימוד ולתפילה, אבל בתוכו ממשיך לקנן החיסרון. שוב הוא פונה אל אביו, ושוב אביו מונע אותו, ושוב חוזר הבן לעסוק בשלו.
החיסרון לא מרפה. הבן חסר, הבן במצוקה, ופונה שוב לאביו. הפעם האב מסכים לנסיעה, אבל רק אם יסעו יחד. האב מחזיק חזק בבן היחיד, האהוב. מחזיק חזק שלא ייעלם לו הבן, שלא ישתנה לו.
הם נוסעים יחד, אבל עם תנאי ברור שהציב האב, שבמקרה ומשהו בדרך לא יתנהג כְּסֵדֶר, מיד יחזרו. כי זהו אות משמים, כך אומר האב, שאין לנסוע.
הם נוסעים, וכצפוי, משהו משתבש, משהו לא בדיוק כסדר, והם חוזרים.
ר' נחמן ממשיך ומספר לנו על עוד ניסיונות של נסיעה, על עוד תנאים ועל עוד מכשולים בדרך שהשיבו את האב והבן חזרה.
מי שקורא את הסיפור, אולי כועס על האב הקשה שמונע טוב מבנו, אולי כועס על הבן החלש, הנמנע, אבל אולי גם מזדהה עם האב החושש שבנו ייעלם לו, שפוחד שבנו יחזור שונה לגמרי מכפי שנסע, ומי זה בכלל הצדיק הזה שהבן כל כך משתוקק לראותו.
אולי האב הזה, בתוכנו, הוא איזה קול פנימי שדואג לנו, ואולי אנחנו גם מזדהים עם הבן, מרגישים שמשהו חסר לנו בחיים ולא יודעים מהו, וזה כל כך חסר ומציק ולא מרפה, אבל אנחנו לא באמת יודעים מהי הדרך למלא חיסרון.
בסוף הסיפור הבן מת.
מת בלי להגיע לצדיק.
הבן נגלה לאביו בחלום, ובכעס גדול גוער באביו ודוחק בו לנסוע לצדיק. האב נוסע, ורק אז הוא מבין כל מה שלא הבין בחיי בנו.
וכשהוא מבין, הוא זועק מעומק ליבו זעקה גדולה ומרה, זעקת כאב על השבר של חייו שיכול היה להימנע.
הסיפור מסתיים בשבר קשה מאין כמוהו, של הנשמה שלא באה אל תיקונה. שבר של קשרים שאדם מונע מהם להתקיים, קשרים שהיו יכולים ליצור משהו אמיתי. קשרים שהיו יכולים להביא גאולה אל הנפש ואל העולם.
ר' נחמן מתאר את עומק הכאב כדי שנרגיש אותו. שנכאב יחד את כל החיבורים שלא מתרחשים כאן בעולם.
אבל ר' נחמן לא משאיר אותנו רק עם כאב. ר' נחמן, המנחם הגדול, שוזר לנו בין השורות נחמה, והנחמה היא ההקשבה לנשמה שלנו.
ר' נחמן מלמד אותנו להקשיב ברצינות לקולות הנשמה. שניתן מקום בתוכנו לכיסופים ולגעגוע. שכאשר הנשמה חסרה, והיא אפילו לא יודעת מה, שנקשיב לה, שנרגיש זאת יחד איתה.
אולי אז יצמחו חיבורים חדשים, אולי ייפתחו מפגשים אחרים, אולי נגיע למקומות שעד היום לא העזנו להגיע אליהם.
זו יכולה להיות פתיחה מעניינת ומסקרנת לשנה החדשה שבפתח.
