מזה שנתיים ומחצה שחיילינו הגיבורים נלחמים ללא חת בחזיתות שונות על מנת לפרק את ציר הרשע. מיד לאחר השבר הנורא בשמחת תורה תשפ"ד אזרה ישראל אומץ, ולוחמינו יצאו בשם ה' למחות את זכר עמלק – "המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד".

המסע החל במיטוט שלטון החמאס ושחרור כל החטופים בחסדי ה'. ההמשך היה בתקיפה עוצמתית בלבנון וחיסול צמרת חיזבאללה, ובראשם נסראללה ימח־שמו. בין לבין, הושמדו תשתיות שלטון בתימן, ועם נפילת האימה על כל העמים אשר סביבותינו קרס גם משטר אסאד בסייעתא דשמיא מופלאה.

המכה העיקרית והמוחצת, כך נראה, חיכתה עד ימים אלו שיכריעו את המערכה עולה: הפלת משטר האיתוללות. בניסי ניסים הושמדו היכולות הגרעיניות של איראן וחוסלו בכיריו, כשבגולת הכותרת מתנוסס חיסולו של צורר היהודים עלי חמינאי שר"י.

בהסתכלות רחבה, הלחימה הממושכת הביאה איתה ניצחונות רבים בחזיתות נוספות, זאת כאשר נרשמה עליה חדה בגילוי כבוד ה' בעולם. ניצחונות המלחמה, שחרור החטופים ועוד אירועים שעברו ועוברים על כולנו יחד, הכשירו את הלבבות בישראל ופתחו אותם. כל מצבי הנפש שעברנו – זמני השמחה יחד עם רגעי הקושי – העבירו אותנו שיעור גדול שלא נשכח כל כך מהר. אפשר להסתכל על נקודות רבות בסביבתנו ולראות את השינוי, אבל התוצאה הגדולה ביותר של כל זה היא שהלבבות עכשיו פתוחים יותר מתמיד.

במשך שנתיים וחצי של לחימה – עוד ועוד יהודים התחברו לה' באמצעות תורתו ומצוותיו. דוכני תפילין הפכו ללהיט מבוקש, ציציות חולקו בכמויות אסטרונומיות, מזוזות חדשות נקבעו בבתים רבים, וזאת בלי לדבר על הידע התורני הרב שכולם מבקשים לצרוך ממנו עוד ועוד.

ומה בחגים? ללא ספק, גם בהם נרשמים הישגים אדירים וניצחונות כבירים. ההיענות בשנתיים האחרונות לקיום מצוות החגים השונות חוצה את כלי המדידה, והזכויות הרבות של עם ישראל בזמנים אלו מרקיעות שחקים. לשמוע קול שופר, על נטילת לולב, להדליק נר חנוכה, על מקרא מגילה – ברוך שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ממש שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.

'מתחברים' – לחבר ולהתחבר

אחד הארגונים שלקחו את ההתעוררות העצומה בעם צעד אחד קדימה הוא ארגון 'מתחברים'. הארגון קם מתוך ההבנה שאת הזמן המיוחד הזה אסור לאבד – ואדרבה, אנחנו צריכים לרתום אותו בכל הכוח לבניית קומה נוספת בעם. הארגון פנה לבחורי הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר עם האמירה הבאה: כל מי שמתעסק בתחום הקירוב צועק בקולי קולות שזה הזמן לצאת לשטח ולמלא אותו בתורה ואמונה; אנשים לא רק 'מגלים התעניינות' ביהדות, אלא הנשמות צמאות לאור חדש שימלא אותן – וליושבי בית המדרש צריך להיות חלק גדול בתחום הזה. כל אחד שלומד תורה צריך לראות איך הוא מאיר את אורה גם כלפי חוץ, ולא רק שומר אותו אצלו.

במסגרת מיזמי הארגון בשנה החולפת, חולקו בישיבות דוכני תפילין מאובזרים היטב. יוזמה זו נועדה להעניק לבחורים את הכלים המקצועיים והפרקטיים ביותר ליציאה להפצות בערבי שבתות, ובכך להפוך אותם לחלק בלתי נפרד מהמענה לצימאון הרוחני הגובר בציבור.

גם בחגים, 'מתחברים' לא חשבו לשקוט לרגע. בחג הסוכות הארגון הרים הפקת ענק של מבצע 'טוֹלוּלב – נוטלים לולב בתל אביב', בו יצאו מאות בחורים לרחובות וזיכו אלפים רבים של יהודים בנטילת לולב. גם לקראת פורים הפעילות לא נחה: במשך כחודש הפעיל הארגון מערך אריזה של אלפי משלוחי מנות לחלוקה ביום הפורים. מלבד זאת, דאג הארגון לערכה ייעודית לקריאות מגילה ציבוריות, הכוללת מגילות מעוצבות היטב למעקב נוח של המשתתפים אחרי הקריאה, רעשנים וכיפות ואפילו מדריך מעשי למפיץ.

יצאנו ללמוד מעט על הניצחונות הרוחניים שנרשמו בפורים האחרון בפעילויות ההפצה השונות ברחבי הארץ, על רקע ישועת ה' הנראית עין בעין בניצחונות הגשמיים בכריתת ראש התמנון האיראני.

בעקבות הלחימה שהתחדשה עלינו ערב פורים, ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם – פעילויות ההפצה ביום הפורים קיבלו גוון מעט שונה, בחסות האזעקות והשהייה במקלטים, אך בסיכומו של יום – הן היו ללא ספק מוצלחות למעלה מן המצופה, מעבר לכל דמיון. איך אומרים אצלנו? נהפוך הוא.

 

חזית ראשונה: "לחיים!" במקלט (קהילת נהורא, רמת גן)

בקהילת נהורא הרגישו בתחילה שאין חג ברחוב. פשוט אין. אין אנשים ואין שום אווירה של פורים. למרות הכל, ואולי בדיוק בגלל זה, החליטו הרב יובל בר נתן וקבוצת חברים מהקהילה שהם לא מוותרים לרמת־גנים, ויוצאים בכל הכוח להביא את שמחת הפורים לרחובה של עיר. הם תפסו דוכן תפילין, משלוחי מנות, מגילה ובוקסה אחת, והתחילו להרים את הרחוב בשירים שהזכירו לכולם שהיום זה לא עוד יום, וגם לא יום של מלחמה, היום זה פורים!

"הייתה שמחה אדירה!", מספר הרב יובל בר נתן, "רגע לפני כן לא היה חג, ובשנייה אחת החג חזר עם הצבע לפנים. אנשים התחילו לצאת מהבתים אחד אחרי השני ופשוט נזכרו שחג היום. חלקם שמעו מגילה וכולם לקחו משלוח מנות, ועוד משלוח נוסף כדי לתת ליהודי אחר – כמו שהציעו לעשות במדריך המושקע שהכינו 'מתחברים'. אנשים ממש התרגשו כשאמרו להם לא רק לקבל אלא גם לתת. בתוך פחות משעה סיימנו חלוקה של יותר מ־1000(!) משלוחי מנות".

אבל לא רק לרחוב הגיעה השמחה, אלא גם מתחת לאדמה: "הגענו למקלט סמוך, ירדנו עם בקבוק 'משקה', בוקסה של שירי פורים, ופשוט הרמנו אנשים לרמות של שמחה שלא זכינו לחוות כל השנה כולה. אנשים היו צמאים לזה שם מתחת לאדמה, וכמובן החשוב ביותר היה שאחרי שהלבבות נפתחו, גם הרצון של האנשים לשמוע מגילה היה גדול, וזכינו גם לקרוא מגילה לכולם בכמה סבבים".

 

חזית שניה: בין המקלטים לרחובות (נחלת ישראל, מגדל העמק)

"בליל פורים התארגנו בחמישה צוותי קריאה לכל המקלטים של האזור – עם מגילות, משלוחי מנות והרבה חיות ואומץ!", מספר שלם הראל, מתלמידי הישיבה.

"ביום הפורים עצמו, הפעילות הגיעה לשיא של שמחה ברחובות. הישיבה הפיקה בעזרת הארגון מבצע ענק של הרקדה סוחפת בכיכר המרכזית בעיר, כשבחורי הישיבה עומדים במרכז העשייה – מחלקים כמות אדירה של אלפי משלוחי מנות ועורכים קריאות מגילה בסבבים חוזרים ונשנים עבור הקהל הרחב".

"מלבד זאת", ממשיך שלם לתאר את הפעילות, "סידרנו בבוקר עגלה מלאה ברמקולים מחוברת לרכב מלא במשלוחי מנות, ויצאנו לשמח ברחובות. כשיצאנו, הרחובות היו ממש ריקים ולא היה למי לחלק, אבל אז הבנו שבכל מקום בו אנחנו עוצרים – מייד כל השכנים יוצאים אלינו. כך חילקנו משלוחי מנות לילדים ורקדנו איתם ברחובות בשמחה עצומה. גם למבוגרים הבאנו משלוחי מנות כדי שיביאו למישהו אחר, וכך נזכה אותם במצווה החשובה.

"ההתרגשות הייתה מחשמלת", הוא משחזר. "אחת השכנות אמרה לי: 'מאז התקיפה באיראן הילדים לא מעיזים לצאת מהמקלט ובוכים כשאני לא לידם. כמעט שבוע שאני תקועה איתם במקלט והם רק בוכים ורבים כל היום. ברגע שהם שמעו את השירים מהרחוב הצעתי להם לצאת איתי, ולשמחתי הם הסכימו. עכשיו הם סוף סוף רוקדים ושמחים, וגם אני סוף סוף יכולה לנשום ולראות את השמחה בימים האלה'.

"שכן אחר אמר לנו בהתרגשות רבה: 'אני אלמן וגר לבד, וכל שנה אני מחכה לפורים לראות אתכם מחופשים ולקבל מכם משלוח מנות ולתת לכם משלוח מנות מושקע שאני מכין לכם במיוחד. זה נותן לי כוח לכל השנה. ישבתי היום בבית וחשבתי שבטח בגלל המלחמה עם איראן ביטלתם את האירועים ולא אראה אתכם השנה. עברו כמה דקות ופתאום אני שומע שירי פורים עולים מהרחוב; הסתכלתי מהחלון וראיתי אתכם. כל כך שמחתי! ירדתי לרחוב, ואיזה אושר – כמדי שנה החלפנו משלוחי מנות. התרגשתי לראות שלמרות המלחמה, פורים ממשיך בכל הכוח!'. הבנו שמה שעשינו לעם ישראל בפעולה הפשוטה שלנו, היה דבר יקר ערך שלא ניתן לאמוד אותו. העלינו את העם קומה אחת למעלה".

חזית שלישית: יוצאים מהמקלטים לפארק (ישיבת גבעת אולגה, חדרה)

על הפעילות בגבעת אולגה מספר נפתלי שוורץ, מאברכי הישיבה: "משלוחי המנות של 'מתחברים' הם דבר נפלא. בכל שנה אשתי ואני מכינים בפורים משלוחים מושקעים ויפים לשכנים הקרובים שאנחנו איתם בקשר, אבל הפעם – בזכות המערך של הארגון – יכולתי לעשות משהו שלא עשיתי אף פעם. זה פישט לי את המשימה.

"לקחתי את הבנות שלי ויצאנו לקניון 'עין הים' – קניון בשכונה לא פשוטה, עם אנשים שניסינו בעבר כמה פעמים לגשת אליהם ולא תמיד הצלחנו. הפעם הילדות חילקו את משלוחי המנות המושקעים של 'מתחברים' – שהם אמנם קטנים אבל מאוד מושקעים, כאלו שלא נראים 'זרוקים', ואנשים ממש התרגשו והיו על סף דמעות; זה פשוט נגע בהם עמוק.

"גם ביום ראשון שלפני פורים, כשפרצה המלחמה ולא היו לימודים, הבנו שזו ההזדמנות 'להפוך את העולם' ולעשות שמח ורגוע בלב עם ישראל. פרסמנו במוצאי שבת על תחרות תחפושות בפארק המרכזי ליד המקלט. נערכנו עם המשלוחים היפים של 'מתחברים' וחשבנו שיבואו רק כמה בודדים, אבל לאט לאט הגיעו עוד ועוד – זה היה אדיר!

"בנוסף, יצאנו עם החבר'ה הצעירים המתחזקים שלנו לבית החולים 'הלל יפה'. החולים מאוד שמחו לראות אותנו, וגם עבורנו זו הייתה שמחה גדולה לראות את אותם צעירים יוצאים בעצמם לפעילות של הפצה".

חזית רביעית: כשמקלט הופך לבית כנסת (חיפה)

אביגדור קליין, איש המערך של 'מתחברים', מספר על המפגש עם יצחק לוי מחיפה:"יצחק ראה את הפרסום שלנו והחליט לקחת אחריות. הוא הזמין ערכת קריאת מגילה ומשלוחי מנות ותכנן אירוע קטן בביתו. כשהגעתי אליו ביום ראשון באמצע הלילה כדי להשאיר לו את הציוד, ראיתי כבר את השלטים שהוא תלה בבניין וביוזמתו האישית הזמין את כולם. היה מרגש לראות יהודי שפשוט קם ועושה".

גם יצחק לוי עצמו משתף בסיפור מרגש מתוך מה שהתחולל במקלט בחיפה:"דבר ראשון, כל הכבוד ל'מתחברים' – המשלוח הגיע עד הבית תוך ימים ספורים, עם השקעה בפרטים הקטנים שעוזרת מאוד בשטח. בתחילה תכננתי לעשות קריאת מגילה בביתי בליל פורים; תליתי שלטים בכל הסביבה ונערכתי לעשרה אנשים בערך.

"בעקבות המלחמה והמצב המורכב חששתי שזה לא יצא לפועל, אבל החלטתי לא לוותר ואמרתי לעצמי: 'נעשה את הקריאה במקלט ונלך על זה'. דיברתי עם השכנים וההיענות הייתה מדהימה. הייתה קריאה שקטה ונעימה, כשבזכות המיקום המוגן אף אחד לא חשש מאזעקות. אנשים הודו לי מאוד ואמרו שבלעדי היוזמה הזו, ככל הנראה הם לא היו זוכים לשמוע מגילה השנה.

"אבל החידוש האמיתי היה שאנשים ביקשו 'עוד'! הם כל כך שמחו, עד שביקשו שנקיים קריאה נוספת גם בבוקר, למרות שלא תכננתי זאת מראש. קבענו שעה ובאמת הגיעו הרבה יותר אנשים מהמצופה. הילדים הגיעו מחופשים, שכנים נוספים הצטרפו, וזכינו להביא את האור של פורים לתוך המקלטים בחיפה – להאיר ולשמח את עם ישראל".

 

מסגרת:

ניצוצות של אור

עודד פרידמן, תלמיד ישיבת ההסדר 'חיבורים', עפולה: "דבר ראשון הלכנו לבית חולים 'העמק' בעפולה. וואו, איזו שמחה! לאנשים היה אור בעיניים, והכי מרגש זה לראות את המבוגרים שגם כך מרגישים כאילו שכחו אותם, וכשאתה מביא להם משלוח מנות הם אומרים: 'מה, באמת? מישהו חשב עליי? מישהו דאג לי כשאני כאן במחלקה?'. בכלל, הרגשנו הצלחה גדולה; היינו מופתעים מרמת ההיענות. זה באמת הופך לאנשים את החג – כאילו עד עכשיו לא היה חג, ומעכשיו יש".

משה צבי שטטנר, תלמיד ישיבת 'שלום בנייך', ירושלים: "נתנו לאחד העוברים־ושבים משלוח מנות והצענו לו להניח תפילין. הוא שאל: 'בחג מניחים תפילין?', וענינו שבפורים כן. ברוך ה' היה מעולה; היינו 15 אנשים שהתפזרו בסביבה וגמרנו בערך 900 משלוחים".

יהודה רוזנטל, תלמיד הישיבה הגבוהה 'נחלת ישראל', מגדל העמק: "בפורים שמנו את כל תשומת הלב על ההפצות. בלילה עשינו סבבים של קריאת מגילה במקלטים, כי הייתה התרעה ואז שתי אזעקות. הלכתי למקלט אחד, לפי הזמנה, בשעה 1:00 בלילה. הרבה היו חצי ישנים ולא היה נעים, אבל כמה ממש לחצו עליי שאעשה קריאה. קראנו להם והם מאוד התרגשו, והתחננו שאם תהיה מחר אזעקה אבוא שוב.

"ביום הפורים, שכנה של אחד האברכים ביקשה קריאה בבניין, בכניסה למקלט. כשהגעתי היא לא הסכימה שנתחיל עד שיגיעו כל השכנים מהבניינים הסמוכים. היו בקריאה המון אנשים! בגלל שחשבתי שהם ממהרים השתדלתי בהתחלה לקרוא מהר, אבל לא – הם לא היו מוכנים לפספס הזדמנות להרעיש בהמן: 'מה אתה לא מוכן שנרעיש? תעדכן אותנו כשיש המן כדי שנדע!'. בחיים לא ראיתי כזאת חיות והתלהבות על מחיית עמלק".

 

חג במספרים: המהפכה של 'מתחברים' בפורים האחרון

החזיתות שסקרנו כאן הן טעימה קטנה מתוך מערך הפצה ענק ורחב שהקיף את הארץ כולה. הנה כמה מהנתונים:

משלוחי מנות: למעלה מ־15,000 משלוחים חולקו בכל רחבי הארץ.

נקודות פעילות: למעלה מ־15 מוקדים מרכזיים מצפון ועד דרום.

קריאות מגילה: למעלה מ־100 קריאות מגילה בערים, בשכונות ובמקלטים.

שמיעת מגילה: למעלה מ־5,000 יהודים זכו לשמוע קריאת מגילה כהלכתה.

הלב הפועם: למעלה מ־250 בחורי ישיבות ומתנדבים שנרתמו בכל הכוח.

מסגרת:

'מתחברות ואורזות' – הצצה לפעילות באולפנת 'תפארת', מגדל העמק

זכינו והשנה יצאו לפעילות בימי הפורים המוני פעילים שזיכו את עם ישראל בלמעלה מ־15,000 משלוחי מנות ובעוד ממצוות החג. כדי שדבר כזה יתאפשר, ארגון 'מתחברים' היה צריך ליצור כמות כזאת של משלוחים. לאחר פנייה למספר חברות ומשלא נמצא פתרון – אולפנת 'תפארת' הרימה את הכפפה, ובנות האולפנה ארזו את המשלוחים בשביל כל המפיצים.

האולפנה לא סתם נעתרה לבקשת הארגון; האולפנה חיה ונושמת הפצות 24/7, כאשר הבסיס הוא חלוקת נרות שבת קודש. בכל שבוע בנות האולפנה יוצאות להפיץ נרות שבת בקרב תושבות מגדל העמק והסביבה, וכל אחת לוקחת איתה הביתה לפחות עשר חבילות נרות כדי לזכות עוד יהודיות במצווה היקרה והמאירה.