כבר למעלה מעשרים שנה מלמד הרב חיים וולפסון בישיבת ההסדר בירוחם. עם הזמן הפך לסגן ראש הישיבה, ולפני כחמש שנים מונה לראשות הישיבה, לצדו של
אם היו מברכים את חודש תשרי, היו מברכים אותו השבת. אבל חודש תשרי, כמו שמלמד הרב קרליבך, הוא לא 'עוד חודש', שהאור שלו גנוז בשבת
בשנים האחרונות, מדי חודש אלול אני יוצא לסבב הרצאות מטעם ארגון 'הידברות' בקהילות היהודיות בארה"ב. השנה, בתחילת המסע כתבתי לחבריי שאני טס לחו״ל, אבל כשחזרתי
שלום חברים. ברשותכם, אני רוצה להביא לפניכם כמה נקודות שתכליתן להכין את הלב, את המחשבה ואת הדיבור לראש השנה. כך מובא בשיחות הר"ן: "בראש השנה
מי יותר קרוב לה' יתברך, נשמות או מלאכים? * לא צריך לחשוב יותר מדי כדי להגיע לתשובה הפשוטה, נכון? צריך רק להסתכל מסביב ולהבין לבד.
מדגדג לי בקצות האצבעות לנפץ לרסיסים את האיום המשתק של המשפט האלמותי: בראש השנה אסור לכעוס! איזה משפט מחליש, מפחיד, במיוחד לאמהות. מי יכולה לא
יושב מול הכותל. מצב הלב קצת אדיש היום, ואני מנסה להעיר שם משהו בפנים, להכניס את עצמי לתפילה, להתלהב. אני אומר לעצמי: פה ממש יעקב אבינו ישן!
תשמעו סיפור שקרה בילדותו של האדמו"ר האמצעי, בנו של האדמו"ר הזקן. כשהיה ילד בן שש־שבע, ה'חדר' שבו למד שכן בבית הפרטי של המלמד שלו, ר'
פרח היא סטודנטית למדעי החברה. היא תתחיל את השנה האקדמית באוקטובר, אבל בינתיים, בספטמבר הזה היא שוהה במושבים שנפגעו במלחמה, בגבול הצפון. היא וחבריה התנדבו
אליה: קודם כל, "חסידים לא נפרדים", ואנחנו רוצים להתוועד על הרב שניאור. הדבר שראינו הכי חזק אצל הרב שניאור, שהוא הפך את כל העולם בשבילו,
רוחות של סתיו כבר מתחילות לנשב ברחובות. אפור עדין של אלול מתמזג בשלכת העצים, וברקע – תקיעות בשופר, סליחות, דיבורים על תשובה ועל ראש השנה
פאדיחות! אז הוא סלח, אז מה? בסוף יש בינינו משהו. * "אתה חתיכת מנוול, עשר פעמים מגיע לך שידפקו לך את הרכב"! "שידפקו לי את
"וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ" ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים – הבעל שם טוב ובעל התניא – צובע לנו את
קשה לקרוא את הקללות בפרשה. גם חז"ל התקשו בזה מאד. יום אחד שאלו חכמים בבית המדרש, איך יתכן שהקללות הכתובות בספר ויקרא, בסופן מופיעה טובה
כבר עברנו חלק נכבד מאלול, ואל הלב עלולה להתגנב תחושה של 'מי שעלה על הרכבת – זכה', אבל מי שלא… ואם לא עלינו? מול המקום
שלום חברים, רציתי הפעם לפתוח בדיבור של רבי נחמן שהיה אומר בשם הבעל שם טוב: "אוי ואבוי כי העולם מלא מאורות וסודות נפלאים ונוראים, והיד
כבר שמונה שנים בכל אלול היא עוצרת, והחיים חולפים מול עיניה. כבר שמונה שנים היא מבקשת לספר ולשתף את העולם בניסים שנעשו לה, אבל כל
חברים יקרים, השבוע יחול היארצייט של רבי פנחס מקוריץ, תלמיד־חבר של הבעל שם טוב. יש לו אמירות נפלאות שכדאי להכיר אותן, כמו למשל שכל מי
׳שלוש תנועות׳ הוא אחד הניגונים המיוחדים והקדושים בחסידות. יש בו שלושה חלקים, שכל אחד מהם מיוחס לאחד מאבות החסידות: החלק הראשון לבעל שם טוב, השני
המגיד ממזריטש בא לתהות על קנקנו של הבעל שם טוב. רבות שמע על האיש הגדול הזה שהופיע פתאום בשמי היהדות. שמע מרחוק, טרח ונסע עד
התשובה של אלול היא בעיקר תשובה בה האדם חוזר לעצמו, לנשמתו, לטוב שבו. הוא אינו רק מכה על חטא, אלא מוחל וסולח ולוקח אחריות על
המגיד ממזריטש בא לתהות על קנקנו של הבעל שם טוב. רבות שמע על האיש הגדול הזה שהופיע פתאום בשמי היהדות. שמע מרחוק, טרח ונסע עד
"לולא האמנתי לראות בטוב ה'", כך נכתב במזמור שאנו אומרים כל יום בחודש אלול (תהילים כז). אלול בהיפוך אותיות – לולא. כולם רוצים שינוי, כולם
למה אלול הוא חודש שלם? כדי לתת לך זמן עד שזה יקרה, עד שזה ירד עליך, ייפול עליך פתאום. זה יכול לקרות בראש חודש, בח"י אלול או
יש משל ידוע שמספר על שני אנשים שהחזיקו בחבל. פעם אחת החבל נקרע. לקח כל אחד קצה אחד של החבל וקשר בשני. עכשיו כבר אין
אם רק הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה, יש רק בעיה אחת, אי אפשר. בעצם, כמעט אי אפשר. * קחו שתי סיטואציות היפותטיות שיכולות לקרות
במשך השנה כולה, וביתר שאת בימי אלול, אנשים רבים עומדים נבוכים ומותשים אל נוכח משיכות שליליות הפועלות בתוכם. הם רוצים להתרומם, באמת רוצים, אבל הופ
בכל תחילתו של חודש אלול, צפה ועולה תורת התשובה המופלאה של הרב קוק זצ"ל. "בתשובה הטבעית יש שני חלקים", הוא כתב. "תשובה טבעית גופנית ותשובה
השנה, מיד לאחר תשעה באב, התקבצו כל הילדים סביב ההורים והעלו את השאלה שמדי שנה נשאלת בהרבה הרבה בתים: נו, לאן נוסעים השנה? איפה תהיה
ר' נחמן מספר לנו סיפור על בן שלמד והתפלל, אבל לא הרגיש טעם בלימוד ובתפילה. הוא הרגיש שמשהו חסר, ולא ידע מהו. הציעו לו חבריו