אנחנו עומדות כפסע מכניסת חג האור, חג הגבורה ועוצמת הרוח והנשמה. רגע לפני שישטוף אותנו בחלונות ובדלתות ובפתחים אור של נצח, של נשמה אלוקית מרצדת.

כשאירנה הציצה מתוך החנות אל החלון הגדול של הקניון וראתה שהשמש בדיוק שוקעת, משהו גם בה שקע והיא לא רצתה להמשיך לעמוד בחנות. היא ממש

שלום חברים, חנוכה מתקרב, עוד מעט נשב מול הנרות ונתבונן בהם. בעת הזאת כדאי לזכור שכמו שאנחנו מתבוננים בנרות, גם הנרות מתבוננים בנו ואנחנו יכולים

על נקודת האמצע שבין י"ט כסליו לחנוכה פרשת וישב מהווה חוט המקשר בין י"ט כסלו לחנוכה. היא נמצאת בדיוק באמצע, כמעין גשר בין שני החגים

שלום חברים, הפעם אני רוצה לספר לכם סיפור שנגע בי מאוד. אולי שמעתם על תפקיד הבדחן בחתונות חסידיות. כמובן לא מדובר בקומיקאי, אלא זה מעמד

"וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן־אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא־לוֹ בִנְיָמִין". רחל אמנו מכניסה את כל כאבה בשמו של בנה הנולד לה, בן אוני – בן צערי. בן שנולד מתוך רגעי צער של לידה קשה,

י"ט כסלו, הזדמנות מיוחדת להתבונן, להודות, לכתוב לך כמה מילים, אני יודעת שתוכלי לראות גם את מה שבין השורות, לדלות מאותיות עומקים. ומן הרווח שבין

כשאת מתחילה פרויקט ויש בו הרבה משימות, חלק את אוהבת וחלק פחות, יש חלקים שממש מרגשים אותך, וחלק שדורשים מאמץ אדיר – מה האסטרטגיה הכי

לא בכל יום אני מכיר לכם מושג חדש. שמעתי עליו לפני יותר מעשרים שנה, מסיני תור. אומרים שהוא הומצא אי שם סביב המדורות והניגונים, בין

יום שלישי, י"ט בכסלו תקנ"ט (1798). רבי שניאור זלמן, אדמו"ר הזקן, יושב בתאו בבית הכלא בעיר פטרבורג שברוסיה ואומר תהילים. למעלה מ־50 יום עברו מאז

שנת תקכ"ד (1764). אברך בן 19 ושמו רבי שניאור זלמן – לימים אדמו"ר הזקן, בעל התניא – מגיע לעיירה מזריץ׳ והופך לתלמידו של רבי דוב

תפקידו הרשמי של הרב שניאור אשכנזי הוא שליח חב"ד ורב בית הכנסת המרכזי בראשון לציון, אך בפועל הוא משמש כמרצה פופולרי ביהדות, מחשבת ישראל ומשנת

מכירים את הסיפור הידוע על שני אחים שעברו לילה לילה לחלקתו של האחר על מנת להביא לו מתבואתם, ולילה אחד נפגשו באמצע הדרך? הסיפור הזה,

אחיי ורעיי, לאחרונה אני נתקל בתופעה שיש עליה את הדעת. אני מקבל פניות חוזרות ונשנות, בסגנונות שונים אבל תוכן השאלה זהה: האם דאגה לעצמי וטיפול

היה זה לפני קצת יותר מתריסר שנים. במהלך לידת בתו של המוזיקאי עמית יצחק, שהיה באותם ימים בתהליך התחזקות, היו רגעים בהם ליבו החסיר פעימה.

"רַבָּנָן אָמְרֵי: 'כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ', מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה. מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא

לא מזמן פגשתי מישהו שנמצא בתהליך תשובה. הוא טען שמי שנמצא "בתוך המנגנון", ככה הוא קרא לזה, הוא מסודר, לא צריך לעבוד קשה. "המנגנון" זה

ליל חג השבועות, רחוב שיינקין, תל אביב. זוג ישראלי תל־אביבי, פוסע להנאתו ברחובות העיר העברית בשעת חצות מאוחרת. רבבות עמך ישראל שקועים בשעה זו בלימוד

כאשר יצחק אבינו ע"ה רצה לרדת למצרים עקב הרעב הוא נצטווה על ידי הקב"ה: "אל תרד מצרימה… גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, כי לך

כניסה לחודש כסלו היא מעין כניסה אל האור. אותו אור קטן שיאיר לנו בסוף החודש, משפיע כבר עכשיו מאורו על כל החודש. יש הארות שאנחנו

לכל אחד יש שם. בעומק, השם גם מסמל עבור האדם את שליחותו וייעודו. אנחנו רואים ביטוי מאוד יפה בלשון הקודש: אם אני רואה איזשהו חפץ

לפני ימים אחדים ניגש אליי יהודי בבית הכנסת וסיפר לי את הסיפור הבא: בחול המועד סוכות האחרון ישב חסיד ברסלב, ר' שמעון ברזצקי שמו, בבית