מוריי ורבותיי!

חסד עשה איתנו ה' יתברך שזיכה אותנו לראות ממש בעיניים את סיפור המגילה. מה יותר רלוונטי לפורים, מוריי ורבותיי, ממלחמה בפרס? נס פורים עולה ועומד מוחשי כל כך השנה. מצד אחד מלך גוי שמולך בכיפה (לא ברור כל כך כמה הכיפה גדולה, אולי כיפת שקל, אבל עדיין כיפה). וכן, גם הגמרא מתלבטת אם אחשוורוש היה מלך טיפש או חכם, ממש מתלבש עלינו בול. ומהצד השני ח'אמנהאי יימח שמו, הצורר הפרסי, שרוצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים.

תחשבו על זה, מוריי ורבותיי, הרי כבר אלפי שנים אין כאן עמלקים טהורים והמן האגגי שייך להיסטוריה הרחוקה והלא־רלוונטית. ככה יוצא שאנחנו קוראים כל שנה את המגילה ושואלים את עצמנו על מה בדיוק אנחנו שמחים? אבל לרקוד ולשיר זה אף פעם לא מזיק, וגם לשתות קצת זה נחמד בכל מקרה, ופורים זו ממש אווירה סבבה, אז אנחנו לא מטרידים את עצמנו עם השאלה הזאת.

אבל השנה סיפור המגילה יוצא מהקלף אל המציאות ואל החיים שלנו.

איזו זכות!

*

"אררררררררררררר"!!!!!!!!!!!!!!

הסמארטפון עף בקשת והתנפץ על הקיר, מצטרף לעשרות סמארטפונים שכבר שכבו שם.

"אל תגיד לי ששוב ראית שיעור ביוטיוב על הקשר בין המלחמה באיראן לנס פורים"!

המן ישב על הספה בעיניים מזורגגות, בוהה באוויר. הוא אפילו לא טרח לענות.

אחשוורוש לא קפץ לבקר כבר הרבה מאוד שנים, וטוב שכך, אין סיכוי שהוא היה מזהה את האיש החזק ביותר בממלכת פרס. הרשע מספר אחד בהיסטוריה היהודית קיבל צורה של בטטה רקובה. העיניים שקעו בחורים שלהן ומסביבן הופיעו צלליות שחורות ושקיות של חוסר שינה. במקום הזקן המפואר כיסו עכשיו את סנטרו של המן זיפים מרושלים, ותספורת רצינית ממש לא הייתה מזיקה לו. הוא ישב על הכורסה בנעלי בית, חולצת טריקו וטרנינג, והכרס הרצינית הוכיחה שהוא כבר לא מוביל סוסים בזמן האחרון.

"למה אתה עושה את זה לעצמך? כל השיעורים האלה הם פשוט מזוכיזם".

המן עדיין לא ענה.

לזרש נמאס, ממש נמאס, היא נעמדה מול המן כשיד אחת מחזיקה מטאטא והשנייה על המותן, הפוזיציה שהייתה מטילה עליו אימה גם בימים היפים שלו.

"מה הסיפור שלך"?

המן היה כל כך מיואש שהוא אפילו לא הצליח להיבהל.

"תעזבי אותי. השנה אני מתקשר למרדכי ומודיע לו שאני מחוץ לעסק, שימצא לעצמו רשע אחר! די! נמאס לי"!

"אמאאאאאאאאאאאא, מה יש לארוחת ערב? מה זה? אבא מה יש לך? אמא, מה יש לאבא"?

"שקט דלפון, אבא שוב בדיכאון". דלפון העיף מבט לפינה, בוחן את ערמת הסמארטפונים.

"חלאס! מאז שהתחיל הסיפור עם איראן הלך לנו אבא. אני אומר לך, השנה הוא לא ירשה לנו להשתתף במגילה, נכון? שלא תחשבו שלא שמעתי הכל. אין מצב אבא, אם הם לא קוראים אותנו בנשימה אחת וכמעט נחנקים הלך לי הפורים".

"ראית את הילד? אתה עושה לו טראומה, רשע אחד".

"הלוואי שהייתי רשע! הלוואי שהייתי רשע! אבל עכשיו היהודים האלה סוף סוף אמרו את מה שהם חשבו כל הזמן ולא אמרו, שנלך כולנו לעזאזל אמן".

"מה הם אמרו"?

"לא רלוונטי, זה מה שהם אמרו. חוצפנים! לרשע הכי גדול בהיסטוריה הם קוראים 'לא רלוונטי'".

"יואו! מה נסגר איתכם? גם להיות תלוי בשקט אי אפשר בבית הזה! אבא, תתעורר! אתה כבר אולד־פאשן כבר בערך 2500 שנה".

"ויזתא תיזהר עם איך שאתה מדבר לאבא שלך, אחרת אני מורידה אותך מהעץ והשנה יהיו רק תשעה ילדים תלויים".

"טוב, טוב. אבל אבא באמת כבר לא רלוונטי".

"אתם לא מבינים כלום! מה נראה לכם, שאני עובד בקטן כמו כולם? אני עובד בהכי גדול שיש! ואני ממש לא מתכוון להיות רשע חד־פעמי. כל הקטע זה להיות רשע נצחי. נראה לכם שאחרי שתלו אותי הם סיימו איתי? כל שנה אני ממשיך להכות בהם מחדש, וכל שנה הם אמורים לתלות אותי שוב.

ועכשיו חבורת החולרות האלה מספרים לי שכבר שנים אני לא רלוונטי. קלטתם? הם יגידו לי שאני, המן בן המדתא, לא רלוונטי.

ותתלו אותי אם הם לא עושים את אותו הדבר למרדכי ואסתר. כאילו שגם הם לא רלוונטיים.

אז השנה אני מתקשר למרדכי שיוציא אותי מהסיפור, ואם הם רוצים שיכניסו את ח'אמנהאי הזה יימח שמו, רשע בלאי שלא מגיע לעפר שמתחת הקרסוליים שלי. אל תדאגו אני כבר אמצא לי מגילה אחרת לעבוד בה".

"נו, אבא, בחייך, אתה לא באמת תעזוב, ואתה לא באמת חושב שאתה עדיין בעניינים".

"תקשיב לי, ותקשיב לי טוב. בתור אחד שאחראי על הבלגאן אני אסביר לך. הסיפור שלנו קורה כל שנה מחדש לכל היהודים בכלל ולכל יהודי ויהודי בפרט. אם הם היו מסתכלים טוב פנימה והחוצה הם היו מגלים שכל שנה אני מנסה להשמיד אותם, וכל שנה מרדכי ואסתר פותחים להם פתח לגלות שאפשר בהחלט לנצח אותי. ככה הם אמורים להתקדם משנה לשנה עד המשיח.

אז השנה הם החליטו לפטר אותי למפרע. חיים בסרט".

"זהו. את המבט הזה אני מכירה, אבא שלכם נדלק על משהו".

"זה גאוני! הם עשו לי את רוב העבודה! כל מה שצריך זה פשוט להתלבש על מה שהם חושבים ממילא. השנה אני אספר להם שכל הסיפור של המגילה כבר לא רלוונטי לחיים שלהם, נראה אותם מנצחים את זה!

ח'אמנהאי, חכה לי"!!!