הלו הלו הלו!
גבר, אתה לא מתבייש?
תוריד את הכיפה לפני שאתה נכנס לשם!
*
תאמינו לי אתם הדתיים אני ממש לא מבין אתכם.
אל תראו אותי ככה, כאילו שאני אין לי קשר למסורת. תשאלו את מי שאתם רוצים מהשכונה, אפילו את ששון מהמכולת שהוא כל היום קורא תהילים והוא צדיק צדיק, מי הכי אכפת לו מהבית כנסת, מיד כולם אומרים לכם שיוסי הבית כנסת הוא החיים שלו.
האמת? עם יד על הלב, אני דתי יותר מכל הדתיים.
מה פתחתם עיני עגל?
בטח שבטח שאני צודק. למה אתם הדתיים לא מכבדים בכלל, בעיניים שלי אני אומר לכם שאתם לא מכבדים.
*
כבר צחקו עליי שאני חובש כיפה שקופה, 'כיפת השמים', היום אפשר גם 'כיפת ברזל'. שיצחקו.
הכיפה זה הסיפור שלי עם הדתיים. בהתחלה חשבתי זה רק אחד או שניים, כאלה שלא באמת מבינים ואולי לא אכפת להם, אבל היום אני יודע שכוווווווולם לא מכבדים. תאמינו לי, בספר תורה, לא מכבדים.
תראו, אני המקצוע שלי זה בקצביה של הסופר, כל היום עם הבשר וזה. מי שמכיר יודע שהקצביה אצלנו בסופר היא בסוף, למה הריח של הבשר למי שלא רגיל לא נעים, אז שמו אותנו מאחורה. ממש לידינו שם זה השירותים, למה איפה ישימו אותם אם לא בסוף?
בפעם הראשונה שאני ראיתי דתי נכנס לשירותים אני שם קצת ככה קפץ לי הפיוז, אבל החזקתי את עצמי. גם אמרתי לאזולאי שאיתי בקצביה להחזיק אותי ליתר ביטחון.
אמא שלי עליה השלום תמיד אמרה לי: "יוסף תירגע, תשתה כוס מים, תנשום עמוק, עצבים זה טוב לישמעאלים". אז אני פניתי אליו בצורה מתורבתת ואמרתי לו: "אחי, יש לך כיפה על הראש".
הוא מסתכל עליי, ושואל אותי: "מה"?
פה כבר נגמר לי הפתיל, למה אני באתי אליו כמו גבר והוא שם פס. אז אני קצת הרמתי את הקול שלי, שלא יעשה עליי פוזות, אחר כך סימה מהקופה אמרה ששמעו אותי בכל הסופר.
"מה? אתה שאלת 'מה'? למה אתה לא רואה שיש לך כיפה על הראש כשאתה נכנס למקום לא נקי? למה אין לך עיניים"?
אזולאי לקח אותי מהר הצידה, שם לי כוס מים ביד והדליק לי סיגריה. חצי שעה עד שנרגעתי.
בסוף אמרתי לעצמי שככה זה אשכנזים, אלה גם בבית כנסת מתפללים כמו מטוס.
*
השני שנכנס שם עם כיפה דווקא היה אברך, חליפה, ציצית בחוץ, ונכנס לשירותים עם כיפה. בעדינות ניגשתי אליו, אולי הוא התבלבל מסכן ושכח להוריד את הכיפה. אבל גם הוא הסתכל עליי כאילו עכשיו נפלתי כאן עם טיל בליסטי מאיראן.
גם הפעם אזולאי הרגיע אותי.
זהו. כבר הבנתי הכל. אתם עושים מצוות, תורה, בית כנסת. אבל באמונה – אתם לא מכבדים.
לכן אמרתי שאני יותר דתי מכל הדתיים.
*
בשבת, בבית כנסת, אני קיבלתי סיבוב.
הרב שלנו, שה' ישמור אותו, הוא צדיק צדיק וגדול בתורה. אצלנו לא מדברים על זה, אבל כולם יודעים שהוא מהצדיקים הנסתרים.
עכשיו שבת אחת אני קולט גם את הרב נכנס עם כיפה לשירותים. מיד אמרתי לעצמי: "יוסף, אם הרב נכנס ככה אז אולי אתה המבולבל, למה הרב בטוח מכבד".
אחרי התפילה והשיעור ב'בן איש חי' בקשתי מהרב לשאול שאלה.
אתם לא מכירים את הרב שלנו, אבל כמה שאמרתי לכם שהוא צדיק גדול, אז בחוץ לא רואים עליו כלום ואפשר לדבר איתו כמו בן-אדם.
הרב הלך למקום שלו, הגיש לי כסא והתיישב גם כן.
"יוסי, מה יושב לך על הלב"?
"הרב, אני לא מבין. איך כל הדתיים לא מתביישים להיכנס עם כיפה לשירותים? אתה אמרת בשיעור שאסור ללמוד שם תורה או להתפלל, אפילו צריך לשטוף ידיים כשיוצאים משם לפני שמברכים, אין מצב שאלוקים נמצא שם". שלא תחשבו, בדרך כלל אני ממש מכבד, אבל זה כאב לי בבטן השאלה הזאתי.
*
הרב הסתכל עליי. שיהיה בריא הרב הזה, איך הוא אוהב אותנו למרות שאנחנו לא בליגה שלו.
"יוסי, תגיד לי, איך אתה רואה? איך אתה שומע? איך אתה מדבר"?
"מה הרב, מה נפלת עליי? ברוך ה' יש עיניים, יש אוזניים, יש פה".
"נכון יוסי, אבל גם לגופה יש עיניים, אוזניים ופה".
"בר מינן. חס ושלום הרב, שכולם יהיו בריאים. ישתבח שמו הקדוש ברוך הוא נתן לי נשמה בגוף הזה שלי ובזכותה אני חי".
"אשריך יוסי, בדיוק ככה. אבל תגיד לי, הנשמה הזאת שבגוף שלך, היא מחולקת לחלקים? חלק לעיניים, חלק לאוזניים, חלק לפה"?
"לא הרב, חלילה, למה מחולקת"?
"אז איך היא גם בעיניים, גם באוזניים וגם בפה"?
"בונא הרב, נפלת עליי כבד. הנשמה אחת, אבל היא גם יכולה לתת כוח לעיניים לראות, לאוזניים לשמוע ולפה לדבר, לא יודע איך".
"מצוין יוסי, אתה עונה לעניין. הנשמה באמת אחת ולא מתחלקת לאיברים, היא נמצאת בכל הגוף ביחד. אבל לנשמה הזאת יש כוחות שנמצאים בה, ואחרי שהנשמה פוגשת את הגוף ואת הנפש ששייכת לגוף, הכוחות האלה מחיים את האיברים של הגוף".
"מה זה הנפש ששייכת לגוף"?
"כמו שלמדנו בשיעורים יש נשמה שהיא קשורה לה' יתברך ונפש שקשורה לגוף".
"נכון הרב, באמת ככה אמרת בשיעור".
"אז הבנת את ההסבר על הנשמה"?
"כן הרב, אבל איך זה קשור לכיפה בשירותים"?
"סבלנות יוסי. כמו שזה ככה בנשמה והגוף ככה בכאילו זה ה' יתברך עם העולם.
ה' נמצא בכל מקום אותו דבר, גם בשירותים. אבל כשה' מחיה את העולם לא כל המקומות שווים, כמו שהכוח של הנשמה ששייך לעיניים הוא לא כמו הכוח ששייך לאוזניים או לפה. וביחס לגילוי הזה של ה' יתברך יש הבדל גדול בין מקום קדוש כמו בית כנסת, לבין מקום לא קדוש כמו שירותים. לכן ברור שה' נמצא בכל מקום אותו דבר, אבל הגילוי שלו בעולם לא שווה בכל המקומות".
"מסובך העניין הזה הרב, אבל אם הבנתי מספיק אז למרות שיש מקומות קדושים ומקומות לא קדושים, אלוקים נמצא בכל מקום. מה, אז אפילו אם אני עושה דברים לא טובים ה' ישמור, אלוקים נמצא שם איתי"?
"בדיוק. מצד אחד זה מחייב, אבל מצד שני זה נותן תקווה –
ה' תמיד איתך"!
