צריך לפעול בשני כיוונים – "בשמים מעל ועל הארץ מתחת".
"בשמים ממעל": בשעה כזאת ראוי להרבות בתפילה לאבינו שבשמים, באמירת פרקי תהילים ובהתחזקות בענייני תורה ומצוות שיש להם סגולה מיוחדת של הגנה והצלה. למשל, תוספת בלימוד תורה, שעליה נאמר "תורה מגנא ומצלא". הוספה בצדקה, שעליה נאמר "צדקה תציל ממוות". זיכוי עוד יהודים במצוות תפילין, שיש לה סגולה מיוחדת להטיל אימה על שונאי ישראל. בדיקת התפילין והמזוזות, דבר התורם לביטחון הרוחני.
"ועל הארץ מתחת": הממשלה וגורמי הביטחון צריכים מיד 'להחליף דיסק' ולהפסיק להתייחס למציאות שבה יהודים נדקרים כמעט מדי ביום ביומו כאל 'מכה קלה בכנף'. דם יהודי לא יכול להיות הפקר, והתגובה חייבת להיות קשה ומרתיעה.
אין מנוס משינוי מדיניות. במקום לרדוף אחרי המחבל היחיד, חייבים להכות בציבור המגבה אותו ומעודד אותו. הדרך להכריע את המאבק היא לגרום לציבור הערבי לחדול מתמיכתו בטרור.
אמנם הערבים שטופי שנאה כלפינו, אבל אין זה אומר שהם פועלים בדרך בלתי־הגיונית. מבחינתם הם משלמים מחיר למען מה שהם רואים כהישג. הדרך לעצור את הטרור היא להוכיח שאין הוא מנחיל להם הישגים אלא בדיוק להפך, מסיג אותם לאחור.
אם חוששים לנקוט ענישה קולקטיבית קשה ומרתיעה, יש לפנות לאפיק של בנייה גדולה ומשמעותית כתגובה על כל מעשה טרור. הממשלה חייבת להבהיר ששפיכת דם יהודי הוא דבר דרמטי, והתגובה עליה תהיה אף היא דרמטית.
הערבים צריכים לראות מולם משוואה שבה כל פיגוע מביא אוטומטית להקמת יישובים חדשים או להרחבה גדולה של הקיימים. במקביל ייהרסו מאות בתים ערביים שנבנו שלא כחוק. הערבים יצעקו ויזעיקו את העולם כולו, אבל המסר ייקלט מהר מאוד. הם יקלטו שדרך הטרור אינה מנחילה להם הישגים, וידאגו למנוע אותם.