שלום חברים. אתם יודעים, המנוע הכי חזק בעולם, או אם תרצו: המתנה הכי גדולה שבן אדם יכול לקבל, זה להיות בוטח. להיות בוטח זה אומר להרגיש מושגח, ולהבין שגם אם אבי ואמי עזבוני – ה' יאספני. זאת אומרת, שהדבר העיקרי שדרכו אנחנו יכולים לקבל את מתנת השנה החדשה, זו מתנת הביטחון. ואילו כשאין לי ביטחון, במקום להמליך את הקדוש ברוך הוא אני ממליך עלי כל מיני דברים אחרים…
אתם יודעים, ביום כיפור לפי מנהג העולם, כמו בישיבות הליטאיות, אומרים את הווידוי באריכות, ויש אפילו כאלה שמדפיסים חוברות שבהן על כל "אשמנו" "בגדנו" יש רשימה ארוכה של פירוט מעשים כאלה ואחרים.
לעומת זאת, האדמו"ר החידושי הרי"מ מגור, בדרשה שלו לערב יום כיפור, הזכיר את דברי הבעל שם טוב ש"במקום שמחשבתו של אדם נמצאת – שם הוא נמצא". ולכן ביחס לווידוי בערב יום כיפור הוא התרעם: מה אתם עושים?? אתם משקיעים זמן יקר במחשבתכם כדי לשהות עם החטא באריכות… צריך לומר את זה כמה שיותר מהר, ברגעים אחדים, ובכלל לא להיות שם; תמורת זאת, את התבוננות והשהות צריך להקדיש למילים "מלוך על כל העולם כולו בכבודך". להיות עם המלך.
פדיחות!
הייתי פעם במזיבוז' בציון הבעל שם טוב הקדוש, ובאותה שעה הייתה שם גם קבוצה שהדריך הרב אריה הנדלר. כשהתפללנו בבית הכנסת המשוחזר של הבעל שם טוב, הוא התכבד לומר דבר תורה וחזר על האמרה הזו של חידושי הרי"ם. הוא הוסיף וסיפר על עצמו שהישיבה בה למד הייתה בסגנון הליטאי, ובאמת השקיעו בה באמירת "על חטא".
"עכשיו תארו לעצמכם", הוא אמר, "אם אני בחור בישיבה שאין לי את כל הרשימות הללו של 'על חטא' באריכות, יוצא שאני מסיים ראשון את תפילת העמידה… פדיחות! הרי ביום כיפור כולם מתפללים באריכות, והווידוי הזה תופס הרבה מהנפח. כך, במשך תקופה, הרגשתי לא נוח שאני לא מרבה בווידוי כמו כולם – עד שקראתי את דברי החידושי הרי"מ שמציע במקום זה להעמיק ולהתבונן במילים 'מלוך על כל העולם כולו בכבודך'. ובאמת, בסוף סיימתי את העמידה כמו כולם, אפילו איחרתי קצת…"
אלה דברים מאוד משמעותיים, כי ככל שאדם זוכה באמת להמליך את הקדוש ברוך הוא, יש לו יותר ביטחון. וככל שיש לו יותר ביטחון, הוא יותר ממליך את הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, הא בהא תליא.
אם אנחנו רוצים לבקש עניין אחד לשנה החדשה, הרי שברוח מזמור כ"ז בתהילים שהולך איתנו מאז ראש חודש אלול, אפשר לומר ש"אחת שאלתי מאת ה'" – מידת הביטחון! שיקויים בנו "בזאת אני בוטח!" כשהמילים הבאות "שבתי בבית ה'" יכולות גם לשמש כמשל לכך, שכמו שבבית ה' ברור לי שאני מושגח, שמור ומוגן, כך גם בכל הליכותיי זאת תהיה החוויה שלי.
עכשיו, ברשותכם, אקרא לכם שורות מתוך הדרשה של החידושי הרי"מ. אגב, אציין שלפי האינדקס כתוב עליה 'יום כיפור', אבל הרב הנדלר אמר לי שכל הדרשות שבשפת אמת ובחידושי הרי"מ שכתוב עליהן 'יום כיפור' – הכוונה שאלה דיבורים מהסעודה של ערב יום כיפור.
אם אין אני לי מי לי, אם אני לא אעשה את העבודה שלי, מי יעשה עבורי? כל אחד צריך לעשות את עבודתו בעצמו. אם לא עכשיו, אימתי? מתי יהיה העכשיו הנוכחי? העכשיו של הרגע שאנו מדברים הלוא טרם היה מאז בריאת העולם ולא יהיה יותר. לפניו היה עכשיו אחר. אחריו יהיה עכשיו אחר. וכל עכשיו והעבודה שלו.
מה אומר לכם, זה ממש מזכיר את הדיבורים המודרניים על הצורך בנוכחות מלאכה ברגע זה…
ממשיך החידושי הרי"ם ואומר:
לכל מה שעושים להרגיש שאני חלק מהכלל, מכלל ישראל. כשעושים בכלל, נהנים מהכלל. הכוונה היא נהנים מהיותי חלק מהשלם. נהנים מהיהודי ומהעכשיו שלו, בו עשה ופעל לטובה. משום כשאני לעצמי [=בנפרדות] מה אני, ואם ייפרד מהכלל חס ושלום, אז מתי אוכל לתקן את העכשיו שלי, כי עכשיו אחד לא יתקן עכשיו אחר, משום שכל עכשיו מצומצם באור אחר, ומה עוד אם אדם קלקל חס ושלום.
זה לא אני
החידושי הרי"ם ממשיך:
"העיקר זה קבלה בלב על העתיד ולהיות בשמחה". וכעת שימו לב למילים שלכבודן התכנסנו, "לומר על חטא במהירות ולא לשקוע בהם, רק להאריך ולהעמיק בותמלוך אתה ה' לבדך". זה הדיבור העיקרי של החידושי הרי"ם. כלומר, עיקר התשובה הוא לומר: זה אמנם קרה, אבל אני באמת לא רוצה להיות שם…
רבי אברהם שפירא, שהיה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, היה גם הוא מדבר על המסר הטמון בדברי החידושי הרי"מ. פעם הוא סיפר – בדרך מילתא דבדיחותא – שזקנה נוצרייה אחת באה אל הכומר, אצלם נוהגים להתוודות בפניו, והישישה המופלגת החלה מספרת לו סיפורי עוונות מסמרי שיער – סיפור ועוד סיפור ועוד סיפור… הכומר מסתכל עליה ואומר לה: "סבתא, כל זה את???" והיא עונה ואומרת "כן". "מתי הספקת את כל זה"? – הוא חשב שהכל קרה לאחרונה – אז היא אומרת: "אוהו, זה היה מזמן, לפני המון־המון שנים…". "אז למה את באה עכשיו?" התפלא הכומר. והקשישה ענתה בחיוך: "טוב, תראה, נעים להיזכר בדברים האלה מפעם לפעם…".
כמובן, הרב שפירא אמר את הדברים בהקשר של הדיבור מהחידושי הרי"מ המבקש להזכיר ולהיות בשמחה מכך שאנחנו רוצים להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו, וזה חלק מההתעוררות שלנו – להיות ער, וחלק מלהיות ער זה להיות בוטח, וחלק מלהיות בוטח זה שאני ממליך את הקדוש ברוך הוא על כל המציאות.
לחיים חברים, שנזכה להתעורר ולבטוח ולהמליך את ה' כראוי. שנזכה לתשובה שלמה ולמחילה סליחה וכפרה. לחיים לחיים.
