אמרו בדורות האחרונים שהעניין של ח"י אלול, יום הולדתו של הבעל שם טוב, זה שרוצים להחיות את אלול, שחודש אלול יהיה חי. כל זה היה
הילינג, רייקי ותופעות רוחניות נוספות לא משכו אותי במיוחד. הן נתפסו אצלי כצורה חדשה של כישופים במקרה הטוב, ובעיקר כשרלטנות לרפי־שכל. העדפתי להסתמך על הפוסקים
בדרך כלל אני אוהב לראות שהזמן עובר, אבל באלול כל יום שחולף גורם לי להרגיש "הנה עוד יום שלא ניצלתי".אומר הרב דסלר: אדם מוצא את
חודש אלול מתחלק לשתי תנועות: האחת היא חשבון נפש על מה שהיה וסגירת מעגלי השנה שחלפה. התנועה השנייה מגיעה במחצית אלול – אנחנו מתחילים לשאת
בכל שנה כל אחד ואחת מאיתנו מתנקים בימים הנוראים. אין מצב שזה לא קורה, ובכל זאת השינוי המהותי שציפינו לו בהמשך לניקיון ולהתעוררות של השנה
