המשפיע שהייתי הולך אליו, ר' שלמה חיים קסלמן, היה דמות גדולה. הוא היה אישיות מאוד מרשימה, לא במובן הזה שאתה רואה עליו קרני הוד, אלא

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם מוֹרִי פֵּרוּשׁ הַמִּדְרָשׁ הַלְוַאי אוֹתִי עָזָבוּ וְתוֹרָתִי שָׁמָרוּ (ירושלמי חגיגה א: ז), בֵּאוּר עַל־פִּי הֲלָצָה, כִּי גַּנָּבָא אַמַּחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קָרְיָא (עין־יעקב, ברכות סג,

אנשים מבקשים: עשה אותי יפה. והמילים בתוך תוכם אומרות: עשה אותי מקובלת על הבריות. עשה אותי נוחה עם עצמי, עשה בי אור שיכבה בי את

החסיד ר' יקותיאל ליעפליער קיבל ברכה מיוחדת מהאדמו"ר הזקן (עליה סיפרנו בפעם שעברה) ומאז הוא התחיל "לחיות". מדי פעם הוא היה מרגיש מין הבזק אור