דורכים נשקיםזה היה בשנה הראשונה לשליחות שלנו בחברון. מיד לאחר התפילה עשינו קידוש קל בבית הכנסת, ועוד לפני סעודת החג יצאנו עם הילדים לזכות את
אנחנו לומדים את כתביהם, ניזונים מהתורות שהותירו לנו ומפסקי ההלכה המרתקים. תמונותיהם תלויות בבתים רבים והפנים שלהם מוכרות לילדים רבים כבר מגיל הגן.אבל מי באמת
שינוי אמיתי או משחק זמני הרב עמיחי גורדין, ישיבת הר עציון בנצרות מקובל שכשאדם חוטא הוא מתוודה בפני כומר והעבירות מתכפרות לו. בימי הביניים שידרגה
התפללנו מנחה לא מזמן, ובברכת השנים אמרנו: "ברך עלינו את השנה הזאת". לפני השקיעה של כ"ט אלול, חצי שעה לפני סוף השנה, מברכים את השנה.
עצרו רגע. לא משנה מה דעתכם, לנסוע או לא. תקשיבו לסיפור שלי. זה ההמשך של סיפור התשובה שלי והוא קשור בקשר חזק לעיירה האוקראינית הנידחת
בערב ראש השנה של אחת השנים, צלצל אליי אחד התורמים הגדולים שלנו ושאל אותי כמה אנשים יהיו אצלנו בראש השנה. אמרתי לו שבעזרת השם יהיו
כשהייתי סטודנט בשלהי שנות השישים – תקופת מהומות הסטודנטים, הסמים הפסיכודליים והמדיטציה של הביטלס עם המהרישי מָהֶש יוגי – התהלך בינינו סיפור. יהודייה אמריקנית בת
שנה חדשה מציבה לעצמנו את האתגר של התחדשות והצבת יעדים ומטרות לעתיד טוב יותר. כולנו רוצים להתקדם בשנה הבאה, אף אחד מאתנו לא רוצה להפטיר
ריבונו של עולם,בכל פעם שאני מגיעה לסיכום שנה, עולה בי שמחה על כך שחייתי עוד שנה בעולמך. הזמן עושה לי טוב, משביח. הוא משדר לי
ב לב הומה ובעיניים דומעות, ילחשו בראש השנה המוני יהודים מסביב לעולם את התפילה הנישאת כבר אלפי שנים, זו המבקשת כי כולם יעשו אגודה אחת
מָשָל בְּשֵׁם הַבעל שם טוב ז"ל:לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד מְלֻמָּד הֵיטֵב שֶׁהָיָה חָבִיב אֶצְלוֹ כְּבָבַת עֵינוֹ מַמָּשׁ. וְעָלָה בְּדַעַת הָאָב וּבְנוֹ שֶׁיִּסַּע לִמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת