על מה אני צריך להודות?התחביב האנושי הנפוץ ביותר הוא לקטר. לא ייאמן כמה זמן ואנרגיות בני־אדם משקיעים בלהתלונן, להתבכיין ולרחם על עצמם בגלל כל מה
יש מישהי בחיי, שעל בסיס כמעט יומיומי אומרת לי מה לעשות.זה מאד נוח – כי לרוב היא צודקת וזה חוסך לי זמן ומחשבה ומפנה את
בליל ראש השנה פותחים את הסעודה עם אכילת הסימנים. תמר, רימון, תפוח בדבש ועוד. הגמרא אומרת שהרעיון העומד מאחוריהם הוא "סימנא – מילתא היא", כלומר
אנו נמצאים בימים של רחמים וסליחות, אלו ימים בהם אנו מרבים לבקש סליחה מה', וגם זה מזה. פעמים רבות לא נעים לנו לבקש סליחה, אבל
ראש השנה אינו מן החגים שיש להם משמעות אחת פשוטה. צדדים רבים לראש השנה, וכל אחד מהם כולל עולם שלם של הגות וחיים. אולם אחד
קמעא קמעא"כי עמך הסליחה למען תורא". לכאורה אינו מובן דנותן טעם לשיסלח כדי שיראו ממנו. והרי הסברא נותנת להיפך שאם יתנהג הכל במדת הרחמים להרבות לסלוח
חשבתי לעצמי באיזו קבלה טובה אפשר להתחזק לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.ראיתי שופר, לקחתי אותו בידי ותקעתי בו מספר פעמים, ושמחתי. ממש שמחתי. קול
בשירו הנפלא "נִסים" מתאר המשורר יהודה עמיחי את יציאת מצרים (לא התבלבלתי בחג, תכף תבינו) מנקודת מבט אנושית, גשמית: "מרחוק כל דבר נראה נס /
ספר 'היד החזקה', ספרו העיקרי של הרמב"ם והיחיד שנכתב על ידו בלשון הקודש, זוכה בשנים אלו לעדנה בזכות עשרות אלפי הלומדים החדשים ברמב"ם היומי, מכל
המונח שבע מצוות בני נח מוכר כנראה לכולנו, אבל יחד אם זאת, רבים משייכים את הנושא לחלק מעולם יהודי שלצערנו כבר לא נוהג בימינו. לעתים
הנוכח והמוכיחהרב דב זינגראַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵּי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל
