טור זה פותח סדרה של שנים עשר טורים, טעימות מן המפגשים בסדנת 'כנפי רוח' העוסקת ביצירת שפה שמפרה ומחדדת את התמונה הפנימית שלנו ביחס לשאלה
בז' חשוון אנחנו מתחילים להוסיף לתפילה בברכת השנים: "ותן טל ומטר", כל אחד לפי הנוסח שלו. למעשה, רובנו לא חקלאים ולא כל כך אכפת לנו
מכתבי הרבי הריי"ץ מליובאוויטש פירוש חיבסיפור שברשימה דלקמן אנו מוצאים פירוש חי למה שאדמו"ר הזקן אומר שעבודה היא מלשון "עורות עבודים", בהתכוונו בכך שכשם שעל
לדבר גמרא נ דמה שהדיון שסער בחודשים האחרונים סביב שאלת אופן הוראת הגמרא, התעורר סביב שתי בעיות עיקריות:האחת, תלמידים רבים מעידים שהם לא אוהבים ללמוד
עיקר גדול בעבודה הפנימית, בעיניי, הוא להיות שובר גלים. תנועות נפשיות עוברות בעולם הזה מאדם אחד לשני כמו גל ורק הולכות ותופסות תאוצה. אדם עלול
סוכות אמנם מאחורינו, אך תפילות "ותן טל ומטר לברכה" והחורף שבעקבותיהן, מותירים את הכותרת אקטואלית. מי שקרוב משפחתו התאשפז בבית רפואה עלול למצוא את עצמו
מי אני? מי אנחנו?אברהם אבינו.עד כמה נמסור את הנפש לעשות טוב?עד אינסוף למען שמו באהבה.האם זה הגיוני?לא. זה אלוקי!האם זה נורמלי?לא. להגיד לישראל קדושים שהם
הסיפורים בפרקים כא־כב של ספר בראשית – שילוח ישמעאל ועקדת יצחק – הם מן הקשים להבנה במקרא כולו. שניהם כרוכים בהתנהגויות הנראות לנו קשוחות במידה
יש את הטקסטים האלה שתמיד אומרים אותם בחדשות כאשר איזה תהליך שלום עומד בפתח, ואיזה הסכם עומד להיחתם עם השכנים במזרח. בתור אחד שפעם עוד