בשכונת בורו פארק שבברוקלין יש בית כנסת מפורסם שנקרא "שומרי שבת", שוקק חיים ובמשך כל היממה יש בו מניינים לתפילה. בית הכנסת הזה מפורסם גם בגלל
בתחילת עידן הקורונה צירפו אותי ידידים לקבוצת וואצאפ של בעלי תשובה העוסקת בהגות ובשירה. שם הכרתי את שמעון פינטו מערד, אמן מוכר ומאמין, צייר בחסד
שלום חברים! כבר בשבת הזאת אנחנו מקבלים את פני חודש ניסן, בברכת החודש. בכל שבת מברכין יש מנהג חסידי חשוב, והוא קיום של התוועדות חברים.
בשבועות האחרונים התכווצתי לא פעם משיחות עם חברות. רווקות שהתעניינו בשלומן אבל זרקו לעברן הערות קשות בדרך, נשואות שההתעניינות בהרחבת התא המשפחתי שלהן הביאה אותן
בשבוע שעבר נגענו בחסידי מצרים וצאצאי הרמב"ם, שמתוך עומק של עבודת ה' ושמירת מצוות מוקפדת, נעו אל רגש הדבקות באלוקים חיים דרך צלילי המאקאם. השבוע
"האמת היא שאני פשוט מכור! אני לא יכול בלי זה…" כך פותח ר' דוד ריינוס מהיישוב 'אש קודש' את שיחתנו. בדרך כלל משפט כזה שיוצא
שלום חברים! אתם יודעים שיש בני אדם כאלה שיש להם ראייה רוחנית מיוחדת. הם רואים את דברים שנסתרים מעיני אחרים – דברים בהווה ובעתיד. יש
הקורונה תיזכר לעד כשנה של מסכות שהסתירו לכולנו את כולנו. "על האף!" צועקים לי בסוּפר. לפחות יש לי תירוץ כשאני לא מזהה אנשים. "אהרן, מה,
כמה ימים לאחר שהגיעו ארצה החיסונים לקורונה, התקשרתי בתמימותי, כאדם לא צעיר בגופו לקבוע תור לחיסון. שמעתי אמנם דעות נגד, אבל לא התרשמתי. אני משתדל
הזמן הזה בין פורים לפסח הוא זמן שנחלק לשניים: סדר וניקיון. אפשר גם לקרוא לזה "סור מרע" (ניקיון) "ועשה טוב" (סדר). על ניקיון אין מה