סביר להניח שאת הכתבה הזו אתם קוראים בליל שבת אחרי הסעודה, לצד איזה ספר לימוד. על השולחן כוס תה וקערית פיצוחים – ואתם מזמזמים לעצמכם
יהודה היה בעל תשובה. הכרתי אותו כי הוא היה מגיע ללמוד איתי פעמיים בשבוע, וגיליתי אדם עמוק, חושב ורציני, לכן כאשר התיישבתי לידו באירוע חברתי
אל ימי ההולדת המוכרים של ח"י אלול – הבעל שם טוב ובעל התניא, הצטרף בשנים האחרונות יום הולדתה של ישיבת א"ש קודש – ישיבה לבעלי
אינני יודעת מה קורה בבית הכנסת שלכם, אבל אצלנו מוכרים את 'מפטיר יונה', כלומר הפטרת מנחה של יום כיפור, באלפי דולרים. על מה ולמה? כי
"ועל ידי שממשיכים מבחינת קודש הקודשים, על ידי זה מתמלאים כל החסרונות. וכמשל המעיין שנסתם, או נהר שנחרב ויבש, שחופרין בעומק יותר" [ליקוטי תורה, דרוש
שלום חברים יקרים! תבורכו בשפע ברכות לכבוד השנה החדשה! אנחנו ברוך ה' נמצאים בזמן טוב, ומי יודע – ייתכן שאנחנו בפתחה של אחת השנים היפות
למרות שאני מחשיבה את עצמי כשועל-קרבות ותיק במלחמות נגד היצר – אחת לכמה זמן אני נופלת לייאוש: התבוננות קצרה מגלה לי עד כמה אני רחוקה,
סוף יום עמוס בירושלים, הימים ימי סליחה, ימי תשובה. בשעה של בין הערביים, כשהשמים נצבעים בכתום, אני נזכרת בכל ההבטחות ובכל מה שכל כך רציתי
