דומם. קדימה! אין מה לחשוב כל-כך הרבה! כאן צריך פשוט לעשות! אתה שם מאחורה! תתחיל להזיז את עצמך! אין לנו את כל היום בשבילך! חבורת
חברים יקרים, היום אני רוצה להתוועד איתכם על דמותו של רבי שמעון שלום מאמשינוב, המכונה 'ר' שימעל'ה', שיום פטירתו הוא בי"ט מנחם אב. דרכו של
פרק כט נמצא בתוך מהלך של עצות איך לדעת ולהשיב את הדברים מהמוח אל הלב. עד פרק כו למדנו את התאוריה: מי אנחנו, מהי התורה
תקופת בין הזמנים עוברת על כולנו, אבל כמו כל דבר שעבר עלינו השנה – היא אחרת לגמרי. מצד אחד, "מה העניינים, לאן אתם נוסעים?" –
כנראה דברים טובים קורים כשחובשים מטפחת. אני לא מתכוונת 'כשהולכים בכיסוי ראש', אלא ממש פיזית, כשקושרים ת'מטפחת… כי זה לא הטור הראשון שאני כותבת בעקבות
ארבעה ימים אל תוך מלחמת חרבות ברזל זכיתי לחבוק את בני הרביעי, איתמר. איתמר נולד שמונה שנים אחרי הילד שלפניו. הספקתי לשכוח הכול, אבל נזכרתי
לחיים, אחיי ורעיי, לחיים ולברכה. התחושה הרווחת אצל רבים מאיתנו היא שאנחנו חיים במרוץ נגד הזמן. אדם מן היישוב ובעל משפחה, נדרש לתמרן באופן תמידי