שלום חברים, אני רוצה לספר לכם היום על צאצא של הצדיק רבי צבי אלימלך מדינוב, הידוע בכינויו בעל ה'בני יששכר' על שם ספרו הידוע שמבאר
בשבוע הקרוב ימלאו מאה שנה להסתלקותו של רבי שמואל בורנשטיין זצ"ל מסוכטשוב, בעל ה'שם משמואל'. בשנים האחרונות ניתן לראות כיצד תורותיו הולכות ותופסות מקום של
קמת הבוקר? איך הבוקר שלך נראה? יש איזו רוטינה כזו, איזה סדר פנימי של החיים שלנו, בכל תקופה ותקופה. איך קמים, ומה עושים, ומה מתרחש
השבוע נפרד ממך יוסף, דיו על קלף יספר עוד מספר מילים עליך, ועל כל הדור ההוא. אני מדמיינת את עצמי ליד ציון קברך יחד עם
הגלות מתחילה בבכי, והגאולה מתחילה בבכי. הגאולה מתחילה עם בכי. בכיו של משה התינוק, "וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה". והגאולה תסתיים עם בכי. בכיה של רחל אימנו
נפתח בסיפור מהדור השלישי לחסידות: בעיירה אחת היה בית כנסת בו התפללו דרך קבע שני ידידים, חסידים ועובדי ה'. האחד היה תלמידו של רבי חיים
בואו נעשה משהו מגניב. מכירים את הסיפור של ר' נחמן על ההינדיק? בדיוק. בן המלך שחשב שהוא תרנגול הודו והתחיל לאכול עצמות מתחת השולחן ואף
תִּכְבַּ֧ד הָעֲבֹדָ֛ה עַל הָאֲנָשִׁ֖ים וְיַעֲשׂוּ בָ֑הּ (שמות ה:ט) נראה שהגישה של פרעה, של הכבדת עומס על עם ישראל כדי למנוע מהם להיפתח לרבדי העומק של