בשנה שעברה הייתה לי הזכות לנגן במסיבת חנוכה ב'בית עלה' בבני ברק, מוסד לילדים עם צרכים מיוחדים. איזה נשמות מיוחדות!

זה היה נר ראשון של חנוכה, פחדתי מהפקקים של גוש דן ורציתי גם להספיק להדליק בבית בירושלים, אז נסעתי עם האופניים! היום זה פשוט. אתה מדווש לתחנת הרכבת, מעלה את האופניים לקרון והמיועד לכך, ונוסע בבטחה.

יצאתי בתחנת השלום. מקווה שלא צילמו אותי בדרך, כי זה היה קצת מצחיק. תליתי את האורגן על כתף ימין, את הגיטרה על כתף שמאל מסביב לגב, וכך יצאתי לנסיעה 'פסטורלית' דרך רחוב הרוא"ה בואכה בני ברק. הגעתי בנחת, לפני הזמן! ואתם יודעים, לשמח את הילדים המיוחדים האלה זה נותן כל כך הרבה כוחות! כמה אהבה שהם נותנים!

אגב, סתם ידיעה מחיי אמן: איך אתה יודע אם היה מוצלח? אם בשנה הבאה מזמינים זמר אחר ואומרים לך "רצינו לגוון" (חח). בכל מקרה, הופתעתי כי הזמינו אותי גם השנה (חח).

עכשיו בואו נדבר על מה שעבר על עם ישראל בין חנוכה לחנוכה… וואו! מה עבר על ההולנדים למשל? עוד פסטיבל גבינות, ועוד פסטיבל של 'נעלי עץ' בלבוש מסורתי (הייתי בשניהם בטיול שורשים לבר מצווה, מקסים!…). בווינה היה פסטיבל 'מוצארט' (כמעט הייתי). אבל 'בית עלה' בבני ברק בין חנוכה לחנוכה, זה סיפור אחר. הבניין ספג פגיעה ישירה מטיל בליסטי איראני, ונהרס! בנס לא מוסבר, 100 ילדים שהיו צריכים לישון בבניין ישנו בבניין אחר, ואף אחד לא נפגע, ברוך השם!

בזמן הקצר שעבר מאז, הקבלנים, הרשויות, המנהלים, התורמים והמתנדבים שידעו שלילדים האלה אין מקום אחר להיות, הספיקו לתכנן, לבנות ולשפץ את הבניין מחדש – והנה אתמול הזמנתי לחנוכת הבית החדש! חדש מהניילונים… בכניסה ניצב פסנתר כנף. הוא נתרם על ידי הקבלנים, ביוזמתם ובנדבת לבם, וחנכתי אותו אתמול בניגוני חנוכה הקדושים.

הדבר המרגש ביותר הייתה היוזמה של מייסד הארגון, הרב מרמורשטיין. הוא חיפש בין ההריסות את שרידי הטיל האיראני, נתן אותו לפַּסָל העושה במלאכת הברזל ואמר לו: אנא, עשה לנו… חנוכייה! וכך היה. כן. הדלקנו נר בחנוכייה עשויה מטיל איראני.

מה מייחד את חנוכה? אומר ר' צדוק: לעומת שאר האימפריות, 'רוח יוון' זה קרב שעוד לא נגמר. אנחנו בעיצומו, אבל מנצחים. חנוכה בא לעודד אותנו: הביטו באור האלוקי הנצחי הגנוז. למה צריך לעודד? כי עדיין קולות בתוכנו לוחשים: 'אין לנו סיכוי, הם כל כך רבים וחזקים…'.

אז מה בין חנוכה שעבר לחנוכה הזה? סוריה נפלה, לבנון התפרקה, איראן גם בדרך… אם פעם ירצו הפרסים לראות מזכרת ממולדתם, הם מוזמנים לבית עלה בבני ברק. תבואו מצידי עם אופניים, עם נעלי עץ הולנדיות או גבינה שוויצרית, ותראו טיל בליסטי מאיר אור גנוז וקדוש!!