פרח אל פרח
זר גדול נשזור,
לראש המנצח
מכבי גיבור.
*
קשה לי להאמין שמישהו מכם שלא עבר את גיל 30 מזמזם לעצמו עכשיו את השורות האחרונות.
ובכל זאת העיקרון ברור. הם היו מעט מאוד לוחמים מול אימפריית ענק, אבל הם לא פחדו מאף אחד, וגם לא נסוגו אחור. המכבים הלכו להושיע את עם ישראל, להציל אותם מהגזרות הקשות, להחזיר את השלטון ליהודים ולמעלה מהכל – להשיב את העבודה לבית המקדש.
לכל הדבר המדהים הזה יש שם – גיבורים! היום יש סיכוי שהם היו זוכים בכינוי 'גיבורי־על'. לא סתם גדלנו על גבורת המכבים, הם המודל הטוב ביותר לאיך גבורה יהודית נראית.
*
איך היא נראית בעצם, הגבורה היהודית הזו?
בואו ננסה לצייר לרגע את הגיבור היהודי האולטימטיבי, זה שהיינו מאוד רוצים לפגוש בסמטה אפילה.
אז קודם כל הוא צריך להיות גבוה, גיבורים נמוכים הם כנראה פחות מרשימים. אחר כך צריך להוריד לו את רכיב ה'פחד' מהתוכנה, הוא מאלה שרצים ראשונים לקו האש בלי לשים לב בכלל לכדורים ששורקים מסביבם. אין ספק שנחישות יש לו, וגם החלטיות. הוא יודע לדבר מעולה ולתת נאומים מרגשים לפני היציאה לקרב. כדי לתת סיכוי לרשעים, וגם כדי שיהיה מעניין כאן, הוא לא תמיד מנצח בהתחלה, אבל הוא לא נשבר מהכישלונות, ובסוף בסוף, אחרי שהוא ממשיך להילחם בכל מצב, הוא גם מנצח.
לכבודו של הגיבור והניצחון שלו עושים חג. מחברים שירים, מכינים אוכל מיוחד ועושים דברים שמזכירים לכולם איך היינו מצפים מהם להיות – גיבורים!
אתה נמוך? איך לך מבט נחוש בעיניים? והכי גרוע – אתה מפחד? באסה. נכשלת באודישנים. אבל אתה ממש יכול לעבור לחדר ממול, יש שם שבו"שים לישיבות גבוהות, אולי שם ירצו אותך.
*
הכל ממש נפלא… חוץ מזה שהגיבור הזה נשמע דומה מאוד לסופרמן או אחד מהחברים שלו, ואני לא אתפלא בכלל אם יש לו גם בלורית בנוסף לכל מעלותיו הרבות.
מישהו יכול לדמיין את יהודה המכבי נמוך ולא פוטוגני? או את שמשון הגיבור צולע קשות? (תסתכלו בגמרא במסכת סוטה ותראו שהוא אכן צלע קשות).
ואחרי כל השאלות המעצבנות והחופרות האלו, קבלו את שאלת המחץ: מה בדיוק יהודי בגיבור הזה?
ברור שהוא יהודי, אבל במה הוא שונה מגיבורים לא יהודים?
*
את הנוק־אאוט שמרתי לסוף.
אמרתם פעם על־הניסים? מכירים את הציטוט הבא?
"מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ".
מי הם הרבים? יפה מאוד! היוונים כמובן. והטמאים? שוב תשובה נכונה! היוונים. רשעים, זדים? ברור! היוונים.
אז מי הם הגיבורים ומי החלשים?
אופס!
הגיבורים הם היוונים!
*
בניגוד למה שמנסים למכור לנו מגיל אפס על גבורה, מסתבר שהגבורה האמיתית היא היכולת להיות חלש. גיבורים לא מפחדים, או פוטוגניים ברמות, לא שייכים לאזור החיוג שלנו. זה לא אומר שאסור להם להיות פוטוגניים או לא כל־כך לפחד, אבל לא זה המדד לגבורה.
האינדיקציה האמיתית לגבורה יהודית היא ההבנה הבסיסית, העמוקה והפשוטה שאת הכוח שלי להתמודד עם כל דבר שמגיע אני מקבל רק מה', ולא מכל מיני תחליפים זולים ודמיוניים.
ברור שלמכבים הייתה נחישות מטורפת ואומץ מעורר השתאות, רק שאת כל זה הם שאבו מהקשר העמוק שלהם עם ה' יתברך.
תראו מה יהודה אומר ללוחמים לפני היציאה לקרב:
"ויאמר יהודה, נקל כי יסוגרו רבים ביד מעטים [בקלות ימסרו רבים ביד מעטים], ואין מעצור לפני השמים להושיע ברבים או במעטים. כי לא ברוב חיל נצחון המלחמה, ומן השמים הגבורה. הם באים אלינו ברוב גאוה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו, ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו. והוא יגוף אותם לפנינו, ואתם אל תיראו מפניהם". (ספר חשמונאים א')
את זה אנחנו חייבים לזכור – גיבור אמיתי הוא מי שמוכן להיות חלש ולקבל את הגבורה מה'.
גיבור יהודי!
