"ארגון ’תורת הארץ הטובה’ הינו איחוד רבנים אוהבי התורה, העם והארץ, מזקני רבני הציבור הלאומי, ובעיקר מתלמידיו של הרב צבי יהודה קוק. הגוף הוקם כדי להוות כתובת אליה יוכל לפנות הציבור בשאלות שונות העולות על הפרק, וכדי להתוות דרך בשאלות ציבוריות שונות".
את הדברים האלו מסביר הרב משה שחור, ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות. שוחחתי איתו, ועם הרב עמית פינחס, רב בישיבת אדר"ת בבת ים, העומדים בראש ארגון ‘צעירי תורת הארץ הטובה’ – ארגון האחראי על ריכוז פעילות הצעירים בשטח ובוועדות, וחיבור בין הצעירים לבין הרבנים העומדים בראש הפורום.
"עצם ההתכנסות הקבועה של פורום זה" ממשיך הרב משה, "מרחוק או במפגשי פנים אל פנים, מהווה חידוש גדול: העובדה שיש פתאום חדר אחד, מקום בו מתלבנים הדברים, ובו פוגשים הרבנים גם אנשי מקצוע ואישים מוסמכים בנושאים אקטואליים למיניהם, ומתקיים בו דיון ער בין תלמידי החכמים השונים, עד שמגבשים דרך והכוונה לציבור".
הרב עמית: "אנחנו גם רואים שיש הרבה ביקוש לדעתם של רבני הארץ הטובה בנושאים רבים, החל מארגונים וגופים שונים ועד תלמידים שמבקשים הכוונה, ברכה, השתתפות ועוד".
מתי בעצם הוקם הארגון?
הרב משה: "הפורום הוקם לפני שנתיים וחצי, בתקופת הקורונה. היוזמה באה בעיקר מרבנים צעירים שונים, חלק נכבד מהם מאזור המרכז, שתבעו הדרכה והכוונה של הרבנים לציבור הלאומי".
הרב עמית: "שלחנו לרבנים מכתב החתום ע"י עשרות רבנים צעירים שביקשו הנהגה, ואף שבהתחלה לא כולם האמינו שזה יצליח, לבסוף הרבנים נענו ליוזמה. אחרי שבשנים עברו היו נסיונות להקים פורום כזה מלמעלה, הפעם דווקא כשזה הגיע מלמטה, מהתלמידים, זה שכנע רבנים רבים להסכים ולהצטרף לכך.
"הדבר נעשה גם בזכות פעילותו המיוחדת במינה של הרב יוסי ארציאל, שבחכמתו ובכשרונו הצליח לטוות את קשר האמון בין הרבנים השונים, וביד אמן מנווט את המערכה לאורך כל הדרך".
הרב עמית מספר על תחילת פעילותו של הפורום: "הפורום התחיל להיפגש בזום בהתחלה, ואחרי כמה חודשים – בחנוכה תשפ"א – זה יצא לאור לציבור, ומאז אנו מתקדמים בכל חודש".
הרב משה: "ב"ה הצלחנו לאחד רבנים רבים סביב שולחן אחד, מה שכלל לא היה מובן מאליו בעבר, כשכל רב היה מכוון רק לקהילתו ולמוסד אליו הוא משתייך. עתה, יש כבר כתובת מרכזית לדיונים ציבוריים.
"ההישג הזה מכריע ומחלחל במרחבים ציבוריים שונים, ויש לדברים השפעה גם על רבנים צעירים יותר, ועל מעגלים שונים של מקבלי החלטות. ישנן פעילויות שונות תחת הכוונת הרבנים, ועדות שונות, הקשורות בין היתר להנהלת החמ"ד, מזכ"לי תנועות הנוער, למועצות האזוריות ועוד".
ומה תפקידם של הצעירים בכוח?
הרב עמית: "צעירי הארץ הטובה הם השליחים של הרבנים בשטח, להעביר את הדברים אל הציבור. בכל חודש יש לנו גם שיעור אצל אחד הרבנים, והם מאוד שמחים בזה ומחזקים אותנו. הרב ליאור, למשל, לא מפסיק לשבח את הצעירים ולדחוף אותנו".
שרשרת התורה
מה באופן אישי החשיבות של הארגון בעיניכם?
הרב עמית: "אני מרגיש שאני חלק מן השרשרת של נתינת התורה, וכתלמידים צעירים אנחנו מוצאים את המקום שלנו בשרשרת וממשיכים את התורה הלאה. לפני קום הפורום הרגשנו תסכול ובלבול, היו הרבה רבנים צעירים שכל אחד מהם אמר משהו אחר והיה המון בלאגן, עד שחלק החלו אפילו לזלוג לציבור החרדי. ועכשיו יש סדר, יש רבנים מבוגרים שניתן לסמוך עליהם, והתורה מתחילה לזרום בצורה בריאה ונכונה".
הרב משה: "לפני 3 שנים היינו במקום של פיזור מוחלט, והתחושה היא שיש עכשיו הרבה יותר סדר ציבורי. אנחנו באים להאיר את התובנה שבעולם התורה יש חשיבות לחכמה ולזקנה, וזו לא רק שאלה של רייטינג וכסף. יש פה ערך עצום של תורה, שסביבו אנו משקיעים במשך עשרות שנים.
"דבר נוסף הוא שבתקופה האחרונה אנחנו נמצאים תחת מתקפה פרוגרסיבית, וככל שחוט השדרה שלנו חזק ואנו עומדים על שלנו, כך אנחנו יכולים לעמוד בפרץ. עתה יש מיקוד תורני, עם אמירות תורניות ברורות ולא מתפשרות, שעל פיהן מעלים את המציאות אל התורה ולא מכופפים את התורה אל המציאות. בסוף, מדובר בארגון שעליו להיות מטען של כוח ואנרגיה לכולנו".
מי הם הרבנים העומדים בראש הפורום?
הרב משה: "במסגרת הארגון יש חיבור בין נציגים מישיבת מרכז הרב לישיבת הר המור, וכן ישיבות הסדר שונות. הפורום ספג בשנה וחצי האחרונות אבדות קשות, עם פטירתם של הרב ולדמן, הרב דרוקמן והרב שטרנברג זצ"ל. ולהבדיל לחיים ארוכים, פועל איחוד הרבנים בנשיאות הרב דוב ליאור, הרב יעקב אריאל והרב חיים שטינר שליט"א, וחברים בו רבנים מרכזיים וראשיהן של ישיבות בולטות כדוגמת אלון מורה, בית אל, בת ים, כרם ביבנה, רמת גן, קרית שמונה ורבני ערים, קהילות ומוסדות מרכזיים מהציבור הלאומי".
מה הם נושאי העיסוק המרכזיים איתם מתמודד הפורום?
הרב משה: "הפורום עוסק בנושאים רבים: משפחה, כשרות, גיור, רבנות צה"ל ורבני המשטרה ועוד. סביב הממשלה הקודמת, למשל, היו דיונים רבים בנושאים שונים, ומהפורום הגיע מענה ציבורי לכך.
אמנם, הפורום נזהר שלא לעסוק בפוליטיקה צרופה, והרבנים הקשורים אליו שייכים למספר מפלגות שונות.
"דוגמה נוספת היא מעורבות הפורום בסיפור שהתרחש בבית הספר בגבעת שמואל, בו הייתה מחלוקת בעניין תלמידה שהזדהתה כתלמיד. הגוף לקח חלק מרכזי במאבק בנושא, בעמידה על העקרונות התורניים, ובאמירה הברורה שאנחנו לא מקבלים את האג’נדות האלו".
בין הגבעות
הרב עמית: "אנו עוסקים גם בעניין ארץ ישראל והיחס לנוער החי בגבעות, בעיקר מאז מותו של אהוביה סנדק ז"ל. כאשר הגענו לנחם את משפחתו, פגשנו שם את החבר'ה מהגבעה ‘מעוז אסתר’. בהתחלה הם לא כל כך הבינו מה אנחנו רוצים מהם, אבל עם הזמן נפתח בינינו דיבור אמיתי ונוצר קשר. לאחר זמן מה, באנו וערכנו במשך יום שלם סיור בגבעות כדי להכיר את המפעל שלהם, והיינו המומים ממה שפגשנו שם, ממש חשנו שיצאנו משם אחרים מאיך שהגענו.
"לחלק מן הרבנים היו דעות קדומות קשות לגבי נוער הגבעות, וחלקם לא הסכימו בהתחלה אפילו להיפגש עם הנוער הזה, וחל שם מהפך גמור, עד שכיום אין רב שלא יוצא לו להגיע לגבעות מידי פעם ולהיות בקשר עם נערים משם. הרב דרוקמן זצ"ל היה אחראי על הוועדה הזו, ולאחר פטירתו האחראי על זה כיום הוא הרב אליקים לבנון, העומד בקשר קבוע עם אברהם סנדק, אביו של אהוביה ז"ל".
למצוא את הלב
בנוסף לכך, מספר הרב עמית, מתעסקים בארגון גם בתחום החינוך: "אנו עובדים על הנחלת הנושא של עבודת ה' בשמחה, בין השאר בהקשר לתופעה שאנו עסוקים בה במיוחד – הדתל"שיות, והסיבות המובילות אליה".
איך פועלים בשטח בתחום הזה?
הרב עמית: "זה התחיל מהארגון אח"י ומוועדת החינוך, בה יצרנו חיבור לר"מים במוסדות שונים. כמו כן, התחלנו מהלך של תפילות הלל שמחות וחיות, תפילות מהלב, בישיבות תיכוניות ובתלמודי תורה, כאשר מגיעים חבר'ה מישיבות גבוהות, ועושים שם הלל בשירים ריקודים והרבה שמחה. מדובר בתוכנית שלימה בה אנו באים להפריח את התפילה, וזה מחבר מאוד ומדליק את התלמידים והמורים. אנו יושבים גם עם ראש הישיבה על התוכנית, ונותנים להם כלים לכך שימשיכו אחר כך להפעיל את התפילות האלו מתוך הישיבה עצמה.
"לפני שבוע, למשל, פנה אלי הרב ענזי, האחראי על רבני בתי הספר בחמ"ד, וביקש לחבר גם את תלמודי התורה לפרויקט הזה. התחלנו עם זה כבר בכמה בתי ספר, והפעילות הולכת ופורחת. אנו דוחפים לתפילה ולימוד תורה בשמחה, וגם לחיבור בין לימודי החול ללימודי הקודש בישיבות התיכוניות – ישנה הבנה שלא מדובר בתחומים נפרדים אלא בדבר אחד, ושגם את לימודי החול אנו לומדים מתוך מקום של עבודת ה'".
כנס אתחלתא
בעוד כשבועיים יתקיים הכנס השנתי של הארגון, הנקרא ’כנס אתחלתא’.
הרב משה משתף מעט בתחושות סביב הכנס: "אנו רואים בכנס נקודת מפגש נדירה של אלפי בני תורה. הכנס מביא בשורה משמעותית. זהו אירוע בו מציין הציבור את החשיבות והמרכזיות של לימוד התורה בכל המסגרות, ואת הכבוד שאנו מביעים כלפי לומדי התורה הרבים בשלבי החיים השונים: בחורי ישיבות, או אנשי עמל ועבודת כפיים.
"בשנה שעברה יצאנו לדרך, ולא ידענו אם תהיה לכך היענות. בהתחלה שאלו אותנו כולם איזה אמן יהיה שם, מהו הגימיק סביבו הכל ייערך? ואנחנו אמרנו ששלושת הערכים שיהיו שם הם: תורה, תורה ותורה. והנה, ראינו ברכה עצומה בכך שבין 2000 ל-3000 איש השתתפו בכנס, בשמחה, בריקודים ובשיעורים. זו דוגמה למה שכל כך חסר היום אצל הנוער ובכלל בציבור, אנשים מחפשים ורוצים בפשטות – תורה.
"במהלך הכנס", מספר הרב משה, "ניגש אלי ראש ישיבה חשוב כשהוא בוכה. הוא אמר לי שבכה פה כפי שלא בכה אף פעם, מרוב התרגשות ומהעוצמה של כבוד התורה המובע כאן.
"לקראת השנה השנייה, אנו מגיעים עם הרבה תקווה וציפייה לאירוע מרומם ומשמח. במהלך הכנס אנו נעניק את אות המופת התורני, בשני מישורים: לאישיות תורנית, אדם שבצורה מיוחדת התמסר ללימוד תורה, או התגבר על קושי ומכשול, וכן לארגון ציבורי העוסק בזה, שמחזק ומרבה בלימוד תורה. אנו קוראים לציבור לשלוח המלצות לזכייה לוועדת הרבנים, בה אגב חבר בין השאר הרב אריה שטרן שליט"א, רבה של ירושלים".
בעולם האקדמיה
הרב משה: "בשנה שעברה, עסק הכנס באחריות הציבורית לשמר את אש הקודש והקשר לתורה גם בשנות האקדמיה. הוצגה בכנס תמונת מצב לא פשוטה, של היכולת לשמור על חיי קודש גם במוסדות האקדמיים, והוצגו מספר כיוונים לפתרונות. ביניהם, דנו בנושא בתי המדרש התורניים באקדמיה, המהווים בה מעין עוגן תורני. במהלך השנה אכן היו מספר כנסים בנושא והרעיון הולך ומחלחל פנימה, אם כי יש צורך גדול לעסוק בזה עוד ולהעמיק את המחויבות התורנית במהלך הלימודים".
מדוע הקושי גדול כל כך דווקא באקדמיה?
הרב משה: "תלמיד ישיבה הפונה לעולם האקדמי, מוצא את עצמו למעשה בתוך אטמוספרה רוחנית פרוגרסיבית מוחלטת. האתגר שלו כיחיד השוחה נגד הזרם, בתוך האווירה השונה הנושבת מהמרצים, הסטודנטים והמוסדות, לשמר עמידה בריאה ואיתנה של תורה וקדושה, הוא גדול מאוד, מדובר בקרב של אדם אחד נגד אוגדה שלימה.
"בוגר ישיבה היושב בקורסים לפסיכולוגיה, מדעי המדינה או הנדסה, עם סטודנטים וסטודנטיות מרקע אחר, במשך שעות רבות מידי יום, צריך לעיתים להיכנס למגננה של קודש ובריאות נפשית, כדי לשמור על הלך החשיבה התורני שלו".
הרב עמית: "במהלך השנה האחרונה המשכנו לעבוד הרבה בנושא זה, וראשי בתי המדרש באקדמיה ביקשו מאיתנו שכל רב יהיה נשיא לא רשמי לפקולטה ואזור מסוים. כמו כן, אנו עובדים על פרויקטים שונים, שיסייעו במעבר הנכון מהישיבה לאקדמיה".
תורת חסד
ומה עתיד להיות בכנס הקרוב?
הרב משה: "השנה ברצוננו להציב את המשימה הציבורית של ’מקרבן לתורה’ – הגדלת מעגלי התורה, וקירוב של אלו שלא זכו עד היום להיות חלק מן העולם של לימוד התורה, בפלטפורמות שונות: שיעורים, חברותות, כנסים ועוד.
"אנו מקווים מאוד שתיווצר סביב הכינוס הזה תנועה ציבורית רחבה המאתגרת את כל לומדי התורה, בני הישיבות וכן לומדי דף יומי וקובעי עיתים לתורה, כאשר כל לומד ישאל את עצמו: איך אני מקרב אל הלימוד אדם אחר שרחוק מהעולם הזה, "שהמאור שבה מחזירם למוטב". זו צריכה להיות משימה אישית לכל אדם שלומד תורה ואוהב תורה, וכן ברמה הקהילתית והמוסדית".
הרב משה מתאר את חשיבות הנושא הזה: "החסד הגדול ביותר שאנו יכולים לעשות עם אנשים, הוא להכיר להם את תורת החסד של עם ישראל. גרים בשכנותנו אנשים שלא טעמו מעולם את השבת, שלא מכירים דברים בסיסיים רבים, ואנו שחיים ונושמים את האור הגדול הזה, של תפילה, ברכות או נטילת ידיים, נקראים להיות מסורים לשליחות ולהאיר גם לאחרים, כיחידים וכציבור.
"יצא לי פעם להכין זוג צעירים לחתונה, ואף שהם היו מעוניינים בקשר ובחיבור למסורת התברר לי שאין להם שום מושג מענייני טהרת המשפחה, למשל.
"בנוסף לכך, כולנו חשנו את הגל הציבורי העכור בתקופה האחרונה, סביב נושא הרפורמה המשפטית. אנו שותפים במעגלי שיח רבים, וזו חוויה מטלטלת. אנשים רבים באים ממקומות של כעס, אי הבנה ופחד, גם ממלחמת אחים. אנו שומעים דברים קשים. אלו אנשים הזועקים זעקה אותנטית מכל ליבם, אך מתוך הדברים שלהם ניתן להבין שבאמת מדובר בחוסר ידע לגבי גישתה של היהדות לנושאים שונים, כמו הנשיות, או מקומה של השבת בחיינו.
"כאשר אנשים הקשובים ופתוחים לשיח שומעים ולומדים באמת את האמירות של התורה, הם מופתעים מכמה שהדברים רלוונטיים לחיינו".
בנוסף לכך, מספרים הרבנים, באלול הקרוב עתיד להיות גם כנס לנשים: "ערב של התרגשות ושמחה גדולה של לימוד והתמלאות מאורה של התורה. מתוכננת פגישה אישית נשית מיוחדת עם עוצמות, טעינה מחודשת של כוחות גדולים לצאת ולחבר בבית האישי את המשפחה כולה לגודל התורה ולמתיקותה, ומתוך כך את הנשים בקהילות השונות בכל רחבי הארץ".
אז מה בעצם התוכנית להמשך?
הרב משה: "עלינו להקים חבורות ללמידה משותפת של התורה, להרחיב את המעגלים של לומדי התורה. אנו נמצאים כפסע מלהגיע לפסגות גבוהות ולהישגים גדולים שלא חלמנו עליהם, וציבורים גדולים ורחוקים מאוד עשויים להיפתח לתורה כך. המגמה היא, שהכנס יהווה אבן דרך משמעותית בשינוי הציבורי הזה, ובו תתקיים חשיבה משותפת והתגייסות ציבורית לנושא.
"לקראת הכנס אנו נערוך סיעור מוחות, בו נציג את אופן הפעילות ומה המנגנון דרכו אנו רוצים להגיע להתגייסות של מוסדות שונים ושל יחידים לנושא. תתקיים ישיבה מקדימה עם ראשי ישיבות וארגונים שונים לפני הכנס, אותה יוביל הרב זלמן מלמד".
הרב משה סובר, כי הישיבות הן הפלטפורמה המרכזית לעבודה בנושא הזה: "מדובר בכך שהישיבות יקצו לכך תפקיד, וגם התלמידים יקבלו כלים מהישיבה ויפעלו כיזמים פעילים של קירוב. בנוסף לכך, יש לנו גם חיבור עם ארגונים העוסקים בקירוב והפצה, זהות יהודית וכו'.
"זה לא סוד", מוסיף הרב משה, "שאין הרבה שחוזרים בתשובה אל הציבור הדתי, כי אנשים מחפשים מקום שיש בו עמדה ברורה. אם הצלחנו לייצר עמדה תורנית בהירה, עם זה ניתן לצאת החוצה עכשיו. "נקהלו היהודים ועמוד על נפשם" – רק כך ניתן לצאת לקרב, כאשר אנו יודעים מי אנחנו, והמסר התורני שלנו ברור וחד. יש לנו עכשיו "גדודים של מאמינים" כדברי הרב צבי יהודה, מאות ואלפי תלמידים, שבעצם המפגש האישי שלהם ללימוד תורה עם אנשים אחרים הם מכוונים למשימה הציבורית והלאומית הזו”.
