הייתי רוצה לדבר הפעם על שתי נקודות מאירות שאפשר ללמוד מהן בימים האלה. האחת מפרשת השבוע כמובן, והשניה לימוד שמלמד אותנו הרבי מפיאסצנא שההילולא שלו חלה השבוע. הנקודה הראשונה היא מפרשת לך לך. החסידות מלמדת אותנו "לחיות עם הזמן", החדשות האמיתיות מתרחשות בפרשת השבוע. הברכה שהתגשמה הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם: והיה שמך אברהם, כי אב המון גויים נתתיך. הכוונה היא שכל האומות, או רבות מהאומות, יתייחסו אליך. שימו לב לפסוק: והפריתי אותך במאוד מאוד, ונתתיך לגויים ומלכים ממך יצאו. אז לכבוד התוועדותנו, בדקתי כמה נוצרים ומוסלמים יש בעולם, כי בעצם שתי הדתות הללו, גם הן מתייחסות לאברהם אבינו, אלא שאמנם אנחנו זכינו להיות מההמשכיות של יעקב אבינו. שימו לב, יש נתונים – מן הסתם זה לא מדויק ברמת הספרות הבודדות – 2.3 מיליארד נוצרים בעולם, וכמו כן 1.6 מיליארד מוסלמים. זאת אומרת, מחצית מהאנושות מתייחסת לאברהם אבינו, ואותה ברכה שהקדוש ברוך הוא נתן לו לפני 3,900 שנה, שהייתה נראית כביכול בלתי ישימה, או כמו איזה רעיון רוחני שמי יודע אם הוא אי פעם מתממש – אנחנו רואים איך מרבית האנושות מתייחסת לאברהם אבינו, ולא רק זה, אלא למרות שזה רק מחצית מאוכלוסיית העולם – שם עיקר החדשות. למרות שאין לזלזל באף אדם שנברא בצלם אלוקים, אבל שווה לראות מה נהיה מאברהם אבינו. זו גם הזדמנות לקרוא את החדשות האמיתיות בפרשת לך לך, זו אחת הפרשות היותר מעניינות ויותר חשובות שיש לנו בתורה, כי בעצם היא הולכת לספר לנו לאן הכיוון היהודי, לאן הכיוון של עם ישראל עומד לנוע. כדאי לקרוא את זה גם מי שכבר מונח בפרשה, במבט חדש, במבט רענן, להקשיב למילים כאילו מעולם לא שמענו אותן. מה החזון שלך? הנקודה השניה כאמור היא ההזדמנות לומר משהו על בעל ההילולא שהייתה השבוע, הרבי מפיאצסנא, שיום ההילולא שלו בה' בחשוון. )בלוחות רשום שזה בד' חשון, אבל כנראה זה היה בה', אבל כך או כך, זו הזדמנות לדבר עליו(. הוא היה אומר, "יכולה לעבור שנה ואתה תגלה שלא באמת התפתחת. אם רצונך להעלות את עצמך ולא תעמוד בשנת ה70- לחייך כביום הבר-מצווה שלך", אז הוא מציע שבן אדם יכתוב לעצמו חזון, ובפתיחה של החזון יזכיר את השם הפרטי שלו, איך הוא רוצה לראות את עצמו בשנה הבאה. אגב, יש שני זמנים בשנה שבן אדם מרגיש שההתפתחות שלו נעצרה, או הייתה במיטבה – זה יום הולדת, וראש השנה, או גם וגם, כשפתאום הוא קולט שעברה שנה שלמה, ומה עשיתי. אז הוא אומר: צריך ממש לרשום חזון, הוא קורא לזה לצייר חזון אישי, איך אתה רוצה לראות את עצמך בשנה הבאה. חורף של התפתחות הייתי אומר, שניקח את זה בתמצות – לא לראש השנה הבאה, ולא ליום ההולדת, אלא לראש חודש ניסן. יש לנו חמישה חודשי חורף, שיכולה להיות בהם התפתחות ומשמעות, אבל הוא מציע לרשום את השם הפרטי בראש דף, ולהזכיר כמה פרמטרים: איך הייתי רוצה לראות בעוד חמישה חודשים את ההתפתחות, את ההשתפרות שלי בהם, ואז כשיגיע ראש חודש ניסן, אנחנו ממש נהיה בהודיה ובברכה על ההתפתחות הזו.