למה התזמורת האנדלוסית של שושן הבירה לא הופיעה במשתה הגדול?
משתה ענק, מאה ושמונים יום… המגילה מתארת שהיה שם הכל, ורק ניגונים לא היו.
פתחו את הלב. רבי שלמה הלוי אלקבץ מסביר שאחשוורוש רצה להפיל את היהודים, להוריד אותם, והיה לו ברור שאם יהיו שם ניגונים הוא פשוט לא יוכל לשלוט עליהם ולהחטיאם.
המוסיקה תגרום להם הרהורי תשובה.
יהודי מסוגל להתמודד עם ספקות, אבל ניגוּן זה לקלוט שלא היה ספק מעולם.
אם לא ידעתם, הרבה ניגונים בנויים משלושה חלקים: א' ב' ג' ואחר שוב שרים את חלק ב'. יודעי דבר אומרים שהמבנה: א' ב' ג' ב' קשור ומקביל לשם ה': י' ק' ו' ק'.
לא מזמן הייתי בטיש. שרנו ניגון עתיק שוב ושוב ופתאום הייתה לי תובנה כזאת שהמבנה המוזיקלי הזה הוא מעולם התשובה. לשיר שוב את חלק ב' אבל הפעם בלי השאיפה להמשיך לג'. לחוות אותו שוב, אבל ממקום אחר. מקום של ענווה. מקום של הכנעה. תשובה זה הרי לא למחוק את העבר. תשובה זה גם לחיות אותו מחדש אבל ממקום קדוש, עם עיניים אחרות.
פעם כשהייתי בצפת הרב אמר שניגון טוב, שרים אותו ארבעים פעמים! לא פשוט. ממש עבודת ה'.
למרות שמגיע השלב שרוצים להחליף ניגון, דווקא אז מתחילים אותו שוב. מתחילים מחדש בכל פעם.
העליות וירידות בחיים הן בעצם ניגון. אם פעם חשבתי שיש עליות ויש ירידות, והירידות הן פאשלה לא מתוכננת, משהו שבעצם לא היה אמור להיות, היום אני מבין שירידה היא עצמה עלייה וכן להפך. הכל חלק מאותו ניגון.
וזה כבר מזכיר לי סיפור שאם לא חודש אדר, ספק אם הייתי מספר לכם:
כל זמר מתחיל חולם להופיע בחברון. מודעות ענקיות בכל הארץ… קהל מדהים ומיקום מרגש.
בפעם הראשונה, כיאה לזמר צעיר הייתי ראשון. פתחתי את האירוע עוד בטרם הגיעו רוב האוטובוסים עם הקהל הגדול. כעבור כמה שנים קיבלתי טלפון משמח: "השנה אתה מופיע בסוף, חותם את האירוע", בישר לי מארגן האירוע. ראיתי בדמיוני את האלפים.
אכן, אמנים רבים עלו וירדו באותו מופע. אך כשהגיע תורי כבר היה מאוחר.
המנהל פנה אלי לפני עלייתי לבמה ואמר בצורה עניינית: "אהרן, לפני שאתה מתחיל אני רק צריך שתודיע שהאוטובוסים יוצאים". לא הבנתי… "מה?… אבל עוד לא התחלתי לנגן!" – "אין מה לעשות… צבא. אישורים. המח"ט. וואוּצ'רים של האוטובוסים. אתה חייב להודיע שהאוטובוסים יוצאים!"
וכך התחיל עבדכם הנאמן את הפריטות הראשונות של "זמן הגאולה" מול קהל אלפים והודיע את שהודיע. הקהל הפנה את גבו והחל לרוץ לכיוון האוטוסים בקצב המתופף שלי. זה היה נפלא! (חחח)
נשארתי עם האבות והאימהות הקדושים והמשכתי לשיר עד היום…