בס"ד

אל תהיה רזה!

אל תהיה רזה!

אמנם פרעה לא ביקש ממני שאפתור את חלומו.
אך אם יורשה לי לתת פירוש כמשל לנפש.
הפרות הטובות הן השפע שמחכה לך.
הרזות הן האדם שמרגיש חסר, רעב, מחכה לאיזה אור בחייו, מבקש משהו מה'.
והנה הפרות הרזות אוכלות את הפרות השמנות – קיבלת שפע! אכלת טוב! אך אבוי, הנה הבעיה…
"לא נודע כי באו אל קרבנה". לא רואים עליך כלום. לא עברת שינוי. נשארת אותו נעבעך.
לא שמחה. לא הכרת טובה.
באופן פלאי אתה עדיין מרגיש חסר. שוב רעב. שוב רזה, ושבור.
האם זה לא אנחנו?
כמה פעמים בעת התבודדות נזכרתי פתאום שמשהו שהתפללתי עליו כבר הגיע. והנה, לא עצרתי להודות עליו.
כיצד נשכח ממני כי עד לא מזמן כאבתי את חסרונו?
ה' שמע תפילתי. אך קיבלתי זאת כמובן מאליו.
וכך התוודעתי לעוד מסכה של אותו זקן וכסיל.
טכסיס דק דק ערמומי שבערמומי של היצר,
שהרי הצדיקים מלמדים אותנו:
ככל שאדם עולה ברוחניות, אותו ברנש משנה דמותו ומצטרף אליו.
לא עסקינן בדמות היצר המפתה, האומר 'קלקלת', האומר 'אין תקווה',
המחליש את האמונה או מונע ממך תפילה.
אתה מתפלל בכל כוחך! באמונה ובדבקות,
ותפילתך נשמעת במרומים ואתה מקבל שפע פרות שמנות.
הפעם דואג הברנש ש…לא תהיה שם
פשוט לא תהיה שם לקבל את מה ששלחו לך.
לא תיתן לבך לשמוח.
החבילה הגיעה בדואר, אבל לא שמת לב,
המשכת כרגיל.
לא קישרת בין התפילה שלך ובין המציאות של חייך.
"ואני תפילה", המילים ששר דוד המלך,
מעבר לכך שהן מבטאות בתמצית את כוח התפילה,
אולי אף מבקשות מאתנו:
אל תשכחו שאתם,
אתם התפילות שלכם!

שתיים רעות הנה:
להיות פרה רזה,
או להיות שמנה ולהיבלע,
אך הכי גרוע זה להיות פרה שבולעת פרה שמנה
אבל נשארת רזה ורעת מראה.

אהבת את המאמר? שתפו