אברהם אבינו יוצא להציל את לוט.
רבי נתן מברסלב מסביר שעיקר הגאולה, הפרטית והכללית, היא על ידי שנלמד זכות, על עצמנו ועל זולתנו. אברהם אבינו, איש החסד, שעינו טובה על כל אדם, גוי או יהודי, טוב או רע, צדיק או רשע, יוצא להציל את בן אחיו, את לוט, כי הוא יודע שבתוך הלוט והערפל, החושך והגסות והחטא, שוכנת נקודה יקרה, קדושה, אהובה זכה ומופלאה. והוא יוצא להציל את לוט החוטא. אברהם אבינו ראה בתוך לוט את רות המואביה ואת דוד המלך, צאצאיו. ויוצא לאהוב את בן אחיו הרע.
עיקר הגאולה, הפרטית והכללית, היא שנראה את הנקודה הטובה השוכנת בקרבנו ובקרב זולתנו.
ילדינו, שכנינו, המתנגדים לנו, החרדים, החילונים, הדתיים-לאומים, המנהיגים שלנו, כולם, לחפש ולמצוא את הנקודה הטובה הטמונה בכל מצב ובכל אדם ובכל מקום.
חז"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו "בך חותמין". הפירוש הרגיל הוא שאת הברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה חותמים ב"מגן אברהם". פירוש נוסף הוא, שבעקבתא דמשיחא, כך קוראים חז"ל לסוף האלף השישי, ימינו אלה, אברהם אבינו, מרכבה למידת החסד, יהיה החותם, מבשר הגאולה. חסד זה מה שאנחנו צריכים.
אני חזרתי בתשובה בגלל תורה רפ"ב של רבי נחמן. פתאום בא מישהו ואמר לי, "אתה טוב", "יש בך נשמה אלוקית, חזקה, טהורה". זה שבר לי את הלב, המיס את לב האבן, נזכרתי. כל כך הייתי צריך את היד הזאת החמה שהושטה אלי.
נכון, יש לי נשמה טהורה, וכל מה שעשיתי לא פגע בה באמת, יש בי משהו שהוא למעלה מהרע שבי. אני אהוב, במקור שלי אני טוב גמור. אנחנו דור שאם מוכיחים אותו הוא נשבר ומסתלק. כשרואים את הטוב, כשמזכירים לי את הנקודה האלוקית, הענקית, ששוכנת בקרבי, אני מצליח לנשום ולהתקדם קצת. בלי עין טובה על עצמי ועל העולם אני לא יכול לזוז. זה רק אני ככה?
אברהם, אברהם, למד אותי לאהוב. לבטוח בזולתי, לראות את הטוב שבסובבים אותי, לראות את הטוב שבי, לראות טוב.