בס"ד

סבתא מרים והחנוכייה

סבתא מרים והחנוכייה

סבתא מרים, ניצולת שואה, ידידת המשפחה, אורחת קבועה אצלנו בהדלקת נר חנוכה.
כשהיא עוזבת אני מלוה אותה כברת דרך קטנה עד השוק. שאלתי אותה האם יכלו להדליקו נרות גם במחנות.
"במחנה המעבר בהולנד, לשם הגענו בהתחלה", ענתה, "עדיין היה לנו הכל, חנוכיות וסידורים. אבל משם נשלחתי, אתה יודע, לברגן בלזן ושם כמובן שלא היה כלום".
שלך היא
שתקנו. ראיתי שהיא מנסה לשנות את הנושא, שאלתי אותה באיזה חנוכיות הדליקו בילדותה. אמרה לי: "אספר לך משהו מעניין. פעם הלכתי עם בתי למוזיאון הארץ. תערוכה של חפצי אומנות יהודיים מאירופה. נכנסנו לחדר של חנוכיות מכל מיני ארצות והנה אני רואה חנוכייה בדיוק כמו שהיתה לנו בבית בהולנד ונשדדה על־ידי הגרמנים, שהוציאו את היהודים מבתיהם ובזזו את רכושם. בעוד אני מביטה, אני מזהה לפי כמה סימנים שזו אותה החנוכייה שלנו ממש, הבנתי שהנה אני עומדת מול החנוכייה של משפחתנו אחרי שנים. אוצרת התערוכה אמרה לי שרכשו אותה בגרמניה משלל המלחמה. אמרתי להם שזוהי בבירור החנוכייה של משפחתי. אמרה לי: 'אם רצונך, שלך היא'".
הייתי נפעם.
אמרתי בליבי, הנה, לפני שבעים שנה שלחו ברכבת אשה אחת צעירה להריגה. ואת חפציה היקרים מעמיסים על רכבת לכיוון אחר.
סובב בורא העולם בדרכיו הנסתרות והפגיש את אותה אשה והחנוכייה שלה שוב. פה בארץ ישראל!
התחלתי חושב על כל התרבויות והאימפריות, הטנקים והרכבות, החיצים והבליסטראות, הגזרות והמלחמות שעשו הכל כדי להפריד נערה אחת מהחנוכייה שלה, להפריד יהודי מהאמונה ומהאור הפנימי שלו… ולא יכלו!
הכנף השמאלית
נר קטן המסמל את נצחיותנו, מפרסם את הנס.
אחי, הרב יהודה, אמר לי פעם: "המושג 'פרסומי ניסא' פירושו, פרסום עצם היות הנס, זה שיש ניסים בעולם". היוונים העריצו את החכמה השכלית, אך לא יכלו לסבול את האמונה הפשוטה של עמנו. האמונה שמעל הטבע.
אם תשאלו, הרי היו ניסים גדולים יותר מהנס של… קצת שמן שהאיר זמן ממושך יותר ממה שציפו. ולמה אין חג לזכר נס הירדן שנבקע, או לניסים של אלישע ואליהו הנביא? אלא שזה בדיוק העניין. בחנוכה אנו מראים את האמונה בהשגחה, בעצם מהות הנס, אפילו הקטן ביותר, ואת ההנהגה הניסית של הקדוש ברוך הוא אתנו.
לפני שנפרדתי מסבתא מרים, נסתקרנתי ושאלתי אותה מניין הייתה בטוחה שזו החנוכייה שלהם?
שתקה רגע ואמרה "הצד של הכנף השמאלית היה שבור, בצורה מאד מסוימת, בדיוק כמו אצלנו. אני זוכרת שאמי אמרה בכל שנה 'באמת צריך כבר לתקן את זה…'".
חג שמח.
אין שלם מחנוכייה שבורה,
ואין יפה מהאור הגנוז הבוקע ממנה.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן