לכבוד א' שבט, היום בו התחיל משה בֵּאֵר את התורה
א.
בעלי תשובה מגלים את התורה בסדר הפוך מילד ב'חיידר'. מוישי מגיע בגיל שלוש ומלמדים אותו 'אלף בית', אחר כך חומש, ועם השנים – משניות, גמרא, תוספות, ראשונים, אחרונים ומחשבת ישראל. אברך ליטאי, בגיל שלושים, אולי, יפתח ספר חסידות בפעם ראשונה!
אצל בעלי תשובה, מתחילים מהסוף. 'פירמידה הפוכה'. אני נזכר בימי צפת, תחילת המסע שלי. יושבים כמה חבר'ה באיזה בית חצי נטוש. חומוס, גיטרות, עשן ומישהו מקריא שער הגלגולים של האריז"ל. בעיינים בורקות, עפים על תורת הנסתר, רפ"ב של רבי נחמן, ליקוטי תורה לבעל התניא, הרב אשלג, קטע של 'מי השילוח'. גמרא? חכו! עוד לא סיימנו את הזוהר!… (חח)
היה שם אחד, יהושע הצייר, שהגדיל לעשות: היה מצייר את האות אלף בכל מיני גדלים וגוזר אותם, מנסה לברוא מהם 'גולם' כפי שעשה המהר"ל מפראג מאותיות ושמות קדושים…
ב.
נחזור לגמרא. כל מסכת מתחילה מדף ב', אין דף א'. אומרים שזה בא ללמד מוסר: כמה שתלמד, תזכור שאת האל"ף עוד לא למדת! ובאמת, הגמרא תמיד מתחילה מהאמצע. היא מאוד לא 'מתודית', היא לא מסבירה לך את הנושא ולא נותנת רקע.
ניקח למשל את הפתיחה של מסכת שבת: "יציאות השבת שתיים שהן ארבע". אתה מתחיל ללמוד ותמה: מה קורה פה? מישהו מוכן להסביר לי? מה זה 'יציאות השבת'? רשות היחיד? למה זה אסור?
חביבי, תכיר: זו התורה שבעל פה. הרב יצחק הוטנר אומר בגאוניותו: "למרות שכתבו אותה – עדיין היא תורה ש'בעל פה'". עדיין צריך רב ותלמיד. בלי שהרב אילני, ראש מדרשת זיו, יסביר 'פשט' בסוגיה, היא עדיין סתומה. בלי שהרב שלך יענה על שאלה שמתעוררת לך בחיים, אתה לא תמיד יודע מה לעשות.
אז היום, באמצע סדר בוקר בפרק 'חזקת הבתים', מתפלפלים על תוספות 'לאו קא מודית' ו'מיגו למפרע', וחשבתי על תשובה משלי. יש בגמרא דף א'! היכן הוא? הוא מסתתר, איפשהו בתוך המסכת. בתוך הלימוד. בתוך הסוגיות, אתה תלמד את דף א'. יש רגעים כאלה, נכון? שאתה תופש משהו עמוק. שבת. נדר. אמונה. אהבת ישראל. דף א' מתגלה לך לפתע.
מעבר לכך, הא' שמסתתר הוא משל. משל לכל המסע של איש יהודי, היורד מתחת כיסא הכבוד ונזרק אל העולם. במסע החיים, למעשה לא מתחילים מדף א'. מתחילים מהתוהו, וצריך לחזור ולחפש את השביל. ללמוד ליפול על ה'One'. למצוא את אלופו של עולם שמסתתר. ברגעים שאתה מרגיש קרבת ה' – זה דף א'.
