כשרב חובל חכם נקלע לסערה בלב ים, הוא לא נכנס לפאניקה.
אם הוא ישחרר את ידיו מההגה, הספינה תסתחרר לגמרי,
ואם הוא יחזיק חזק וינוע קדימה נגד הגלים, הגלים יטרפו אותו וישברו את האוניה.
רב חובל חכם ומנוסה מצליח לשרוד סערה כשהוא מחזיק את ההגה ולא מחזיק אותו. זה מן כשרון מופלא וסודי של רב חובל ותיק. מחזיק את ההגה ולא מחזיק.
לא נלחם בגלים אבל גם לא מוותר.
אנחנו כולנו רב חובל על אוניה בסערה. כל אחד מאיתנו בסערה הפרטית שלו וכולנו יחד בסערה אחת כללית. לא מוצאים את הצפון. צרות תוקפות זו אחר זו, החיצוניות משתוללת, נראה שהמצב לא משתפר מיום ליום…
והגלים גדולים.
מצד אחד אסור להרפות מן ההגה. אסור ליפול לייאוש. אסור להרגיש שהגלים האלה גדולים עלי.
אני צריך להאמין בעומק הכוח שניטע בי. יש בכל אחד מאיתנו ניצוץ אלוקי שיכול להכניע את כל הגלים והמשברים שבעולם. הניצוץ הזה מוסתר מאחורי ערמות של הרגלים ישנים ומחשבות של ספק ועצבות. אבל הוא שם. יש בי כוח שגדול יותר מכל זה.
יש בי כוח להאמין.
להאמין שהסערה הזו באה כדי להוציא ממני כוחות שלא זכרתי שטמונים בי.
לחשוף את הנקודה הענקית והשקטה שטמונה בי. אני שוכח אותה כשהים רגוע.
להאמין שיש סיבה לכל מה שקורה פה, זה לא סתם כאוס מבעית וחסר הבחנה.
להאמין שהסערה תגמר ומשהו חדש ייפתח.
מצד שני לא להחזיק את ההגה חזק מדי.
לדעת שנפילה וכישלון הם חלק מהתנועה קדימה.
לדבר עם עצמי ועם המציאות באהבה, בסבלנות, במתינות, בקול דממה דקה.
בלי להרביץ. בלי סטיקרים וכותרות.
אנחנו קרובים לחוף.
בס"ד
שבת, 2 נובמבר, 2024
הכי עדכני
14:24
13:48
13:27