אני קולטת את המבט שלה כבר ממרחק של שלושה שולחנות. היא מזיזה את הכיסא שלה אחורה וקמה לעברי.
עוד לא הסתיימה המנה הראשונה, כבר מתחילים…? נאנחתי בשקט והתרכזתי בצלחת שלי בזמן שקלטתי אותה מתקרבת.
"אחינעם שלי! מה ש־ל־ו־מ־ך מתוקה??" שאלה דודה שלי בקול לבבי.
האמת, שמאז ומעולם מאוד אהבתי את דודה דינה. תמיד היא הייתה הדודה הקרובה אלי ביותר.
אבל לאחרונה זה נהיה… איך נאמר… קצת מעיק.
אני יודעת שדודה דינה מאוד אוהבת אותי, והבת שלה שקטנה ממני בשנה (שגם היא הייתה פעם חברה טובה שלי) כבר עומדת לקראת הלידה השנייה שלה… אבל עדיין.
זה לא גורם לי לסלוד מזה פחות.
היא הניחה יד על הכתף שלי, התקרבה אליי ושאלה בשקט: "אז… מה קורה?"
"הכל טוב דודה, ברוך ה'!" ידעתי שלא לזה היא מתכוונת.
"יש לך מישהו עכשיו?" היא שאלה אותי ישירות. כנראה היא באמת דואגת.
"לא" עניתי בקול הכי רגיל שיכולתי. בתוכי ה"לא" הזה היה גדול ועמוק. לא רק שאין לי מישהו, אין לי גם מישהו באופק. ההצעה הנורמלית האחרונה שקיבלתי הייתה לפני שלושה חודשים ארוכים כנצח.
"תאמיני לי, אני לא מבינה איך לא חטפו אותך כבר" היא נאנחה בעצב.
גם אני דודה. תאמיני לי.
למזלי, בדיוק באותו רגע יצאו החתן והכלה מחדר הייחוד. "אני רצה לרקוד!" אמרתי לה בחטף.
"תרקדי, תרקדי, זאת סגולה טובה" היא אמרה, אבל אני כבר לא שמעתי.
אז מה באמת עושים
בתקופה שאין הצעות?
עשינו סקר בקרב הקוראות שלנו, וקיבלנו עשרות תשובות מבנות – איך הן מתמודדות עם תקופות שאין הצעות?
אספנו את כל העצות שקיבלנו, והנה הן לפניכן…
ללא ספק, הפן הרוחני־נפשי של העניין הוא המרכזי ביותר, וממנו נתחיל:
כשאני בתוך קשר, אני עומדת מול בחור מסוים, ושואלת את עצמי האם הוא טוב לי. כאשר אני בתקופה שאין לי הצעות, כדאי לנצל את הזמן הזה לפתוח את המחשבה, את הרצון ואת הדמיון מחדש, ולעשות התבוננות פנימית – מה השאיפות שלי בחיים? מה אני חולמת שיהיה באיש שאתו אני רוצה לבנות את הבית שלי? מה באמת יהיה לי טוב, למה אני באמת זקוקה… ואיפה אני מושפעת מרצונות וחלומות של אחרים?
זה יכול להיות זמן טוב ונכון להגמיש את המחשבה, לפתוח פתח לאפשרויות חדשות נוספות שאולי קודם היו בשבילי קו אדום. וזה גם יכול להיות זמן טוב להצטמצם, ולהגדיר לעצמי באופן ממוקד ומדויק יותר – מה באמת יהיה לי טוב ומה אני באמת מחפשת.
תקופה שאין בה הצעות יכולה להיות זמן מאוד מאוד שואב, מבאס ומחליש. אבל דווקא בתקופה כזאת, כדאי להחליט שאני מנצלת את החלון הזה להתרעננות ולאגירת כוחות חדשים לקראת הקשרים הבאים שלי בעזרת ה'. בשביל זה אני אעשה המון דברים שאני אוהבת, דברים שמשמחים וממלאים אותי – כמו ללמוד דברים חדשים, להיפגש עם חברות ועוד.
במהלך כל החיים, נמשיך להיתקל בצמתים וברגעים שיהיו לנו קשים, סוערים ומחלישים. דווקא תקופה כזאת, יכולה להיות מאוד משמעותית בעבודה פנימית על מידת הביטחון והאמונה בה'.
באופן טבעי, אנחנו מרגישות ביטחון ושמחה כשטוב לנו, ותחושת דין והסתרת פנים מצד ה' כשרע לנו. היכולת להעמיק את האמונה בה' ולהרגיש שאני בידיים טובות ואוהבות של הקדוש ברוך הוא גם כשקשה מאוד ואני לא מרגישה ככה בכלל – היא יכולת מופלאה שתלווה אותי אחר כך כל החיים, גם בצמתים הכי קשות שעוד יהיו. אפשר לעשות את זה על ידי לימוד תורה, דיבור עם ה' ושיחה עם אנשים שמחזקים אותי.
בזמן שאין לי הצעות, מאוד טבעי והגיוני שארגיש שהערך העצמי והשווי שלי מתערער. אני רואה סביבי בנות שיוצאות, בנות שמתחתנות… ורק לי אין אפילו הצעות. המחשבות שעולות הרבה פעמים הן: "כנראה אני שווה פחות מאחרות/ לא אוהבים אותי/ לא מעריכים אותי/ לא רואים את מי שאני באמת". זה מאוד הגיוני, כי לכאורה אני תלויה מאוד באחרים ובאופן שבו הם תופסים אותי כדי שיהיו לי הצעות טובות.
לכן, דווקא עכשיו זה זמן מעולה לעבוד על הערך העצמי הבלתי תלוי שלי – הערך האלוקי המוחלט שלי, שלא תלוי באף הצעה; להבין שאני שווה מאוד בזכות זה שה' בחר בי ונתן בי את הכוחות והתכונות המיוחדות שבי.
העבודה הפנימית הזו תאפשר לי לא להיות במקום נזקק ותלותי כאשר אני פונה לאנשים לבקש שיכירו לי, וגם כשסתם אין לי הצעות… לזכור שהקדוש ברוך הוא הוא המזווג זיווגים, וכל ההצעות הן בסופו של דבר רק מה' ולא מאף אדם.
תפילה פשוטה.
חז"ל מלמדים אותנו, שדווקא תקופות בהן מרגיש האדם "עני", חסר וחלש – הן הזמן המסוגל ביותר לקרבה רגשית לה' ולתפילה מעומק הלב. אני פונה לה' מתוך הבנה שהזיווג שלי בידיים שלו, ופשוט מבקשת ממנו… כמו בת שמבקשת מאבא שלה. אין כמו תפילה לקרב אותי לה' ובעזרתו להביא אליי את החצי השני שלי.
ועכשיו לפן המעשי יותר… איך אפשר להשיג יותר הצעות?
המון בנות שיתפו אותנו, שיש אתרי אינטרנט מאוד טובים – שליש גן עדן, שושבינים ועוד. נכון אמנם שצריך להיזהר מאוד ולברר עם מישהו שמכיר לפני שנפגשים, כי בוודאי יש שם גם נוכלים. אבל אין ספק שיש שם גם בחורים טובים ואיכותיים.
היתרון של אתרי האינטרנט זה שאני יכולה להגדיר את עצמי ולחפש בעצמי, ולא תלויה באף אדם אחר. החיסרון הוא התחושה כאילו יש אינסוף אפשרויות, כאשר בפועל זה לא נכון. צריך ללמוד לחפש באתרים האלה מתוך איזון ומיקוד פנימי, זהירות יתירה ותפילה לסייעתא דשמיא.
להציע לחברות בחורים שאת מכירה.
כאשר את מציעה לחברה, זה פותח סביבך מעגל חדש של שפע וממילא גם של הצעות: היא נזכרת בך, הבחור שהצעת לו נזכר בך… כשחברות מציעות אחת לשנייה, זה יוצר תנועה וזרימה של הצעות. כמובן שזה גם משמח בפני עצמו, וגם זה מביא אליי עוד הצעות בסופו של דבר. "אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך".
העצה הזאת לא תמיד פשוטה, אבל אם עושים אותה ממקום פנימי מאוזן ובטוח בערך העצמי שלו, זה לא מראה בכלל על חולשה. להיפך. זה מעיד על עוצמה ועל ביטחון בעצמך וברצון הטוב שלך.
העצה היא: לשלוח הודעה למישהו שאני מכירה ופשוט להזכיר שאני עדיין מחפשת [בן דוד/ חברה נשואה/ מחנכת מהעבר וכדומה]. היתרון גדול – הם כבר מכירים אותי, והסיכוי שההצעה תהיה מתאימה לי גבוה הרבה יותר. אם יש לך חברות טובות, גם אם הן עדיין רווקות – הגיוני בהחלט לפנות אליהן ולשאול אולי הן יצאו עם מישהו שיכול להתאים גם לך.
לחזור להצעות קודמות!
גם אם הציעו לך מישהו לפני חודשיים, וגם אם הוא יצא בינתיים עם מישהי, ייתכן מאוד והוא שוב פנוי. ואם הוא היה נראה למי שהציע לך מתאים אז, יכול מאוד להיות שהוא עדיין מתאים… זה גם ממש ישמח אנשים שהציעו לך, ויעשה להם חשק לך להציע שוב.
פנייה לשדכניות
קודם כל, חשוב למצוא שדכנית שטוב לי איתה. שאני מרגישה איתה בנוח ושיש לי בה אמון. יש היום שדכניות ממש מעולות שיש להן חוש טוב וגם בחורים איכותיים. זה בהחלט יכול לפתוח אפיק חדש של הצעות. חשוב לבוא לשדכנית ממקום מאוד פתוח וכנה, כדי שתוכל להכיר אותי כמה שיותר טוב. יש לא מעט בנות שהתחתנו בדרך הזאת.
נסיים עם זה, שהכי חשוב לזכור שבסופו של דבר – לא צריך המון הצעות כדי להתחתן. צריך הצעה אחת טובה באמת, וזה יכול לקרות בכל רגע. גם היום.
ישועת ה' כהרף עין, בעזרת ה'.הכותבת היא ראש מכון "עומק הקשר" שע"י "מכללה ירושלים". מכון עומק הקשר הוא המרכז להדרכה ואימון לקראת זוגיות. מס' הטלפון במכון: 058-4170276