סוד גדול מופיע בפרשה: כל צרה המגיעה מלמטה, יש לה מקבילה למעלה, והיא רפואתה. כששלח ה' את הנחשים, הבינו העם כי חטאו וביקשו רפואה. כך הגיע נחש הנחושת. אותם הנשוכים בארץ, היו מביטים אל אותו נחש המתנוסס ממעל, וחיו.
טיפול שורש
אם המטרה היחידה בהבטה בנחש הנחושת הייתה להיזכר בשמיים, לא היה צריך דווקא נחש. כרזה או תמרור היו עושים את העבודה.
ה' לימד אותנו שרפואת נשיכת הנחש תלויה במקביל העליון שלו. בעיה יומיומית, כאב או מקרה שקורה לנו, הוא סימן הרומז לדבר הגבוה, האמיתי, אותו רצו שנבין, אליו כיוונו שנגיע. ברגע שנעז לגעת בשורש הדבר, כאשר נבין את סיבת הופעתו ונסכים לתקן – לא יהיה בו כבר צורך, ממילא הוא יתפוגג ויתרפא.
אותו עומק של קושי, של צרה, של חסימה, הוא לא דבר שפשוט לברר. צריך לחקור ולפעמים ממש לחפור. לפעמים זה מרגיש ממש כמו לדבר אל הקיר, אל הסלע.
תיק נופל עלייך
לפעמים זה קורה. פתאום באמצע החיים אנחנו מרגישים שאנחנו שמים גז אבל תקועים על ניוטרל. מה שהיה רגיל ופשוט עד אתמול, ההתקדמות בקצב שהורגלנו בו – אינם. מאטים, לפעמים כמעט נעצרים. תחושה חמוצה של תקיעות, כאילו כל מאמץ שתעשי לא יזיז כאן כלום.
כן, יש לנו יעוד, משהו טוב שבאנו לתת לעולם. לשם כך צוידנו בדיוק בכישרונות המתאימים, במשאבים הפנימיים ובסביבה שתאיר לנו את הדרך (גם אם לא תמיד זה נראה מאיר כל־כך). אנו מתחילים ללכת, לנסות, לעשות, להוציא אל הפועל, הכל זורם, מחייך, ופתאום לא. מה העניין?
יחד עם הייעוד, קיבלת, עוד מהיותך תינוקת, גם תיק על הגב – ובו טמון התיקון. אותם "סלעים" שבחלק מסוים של הדרך הופכים לכבדים ברמה שלא נותנת לך להמשיך (לכל סלע המקום והזמן שלו) באים לסייע לך. במקום הזה עלייך להסכים לעצור, לפתוח את התיק ולדבר אל הסלע.
דברי איתו!
לדבר אל הסלע, עניין לא פשוט כידוע. ובכל זאת אנו נדרשים ללמוד ולהבין מה מהותה של האבן שעוצרת אותנו, על־מנת שנדע איזה דחפור להביא. האם זה פחד מכישלון, אשמה, בטחון עצמי ירוד, תפיסה לא נכונה לגבי נישואין או דווקא חשש מהצלחה?
יש המון שיטות לשיחות עם סלעים, אחת מהן היא זו: חשבי על הדבר שאותו את רוצה והוא לא קורה, דמייני אותך בסיטואציה הרצויה, ונסי לחוש את מה שעולה בך ברמת הרגש (פחד, דאגה) או בתחושה (לחץ במקום מסוים, מחנק). אחר כך התבונני באותו המקום בתוכך ששם נמצא הרגש או התחושה שחווית, וכשתמצאי אותו ממש (זה יכול להופיע כדמות או כצורה) פשוט דברי. שאלי אותו, מה תפקידו, ממתי הוא כאן, ספרי לו על הדברים שקורים לך בגללו, והקשיבי. עני, נהלי שיחה. אכן נשמע הזוי, אבל יש לנו תקדים שמוכיח כי מים חיים מסתתרים בסלע. שווה לנסות.