קרן האור המרוכזת, של ראש השנה ויום הכיפורים, מתנפצת כמו במנסרה לשבעה גוונים, שמאירים לנו היבטים שונים במניפה הרוחנית. שבעת ימי החג רוויים בטעמים, ריחות וצלילים שונים, אך לא פחות חשוב, עמוסים במטענים רוחניים שמעשירים לנו את הנפש והנשמה. בכל אחד מימי החג מגיע לבקר אותנו אחד מהאושפיזין, האורחים, ובאמתחתו מתנה. נתבונן הפעם דרך שבעת ה"אושפיזין", בשבעה היבטים של חג הסוכות, דרך הפריזמה של כל אחת מהדמויות, והמידה שהיא מייצגת.
אברהם אוהבי
אברהם אבינו מייצג את מידת האהבה בנפש. האהבה נמשלת למים, ובחג (הסוכות), כדברי המשנה, נידונים על המים. לאור זאת, אומר ה'נתיבות שלום' (ח"ב, סוכות, עמ' קצ ואילך), בחג אנחנו נידונים על מידת האהבה שלנו בנפש. כמה אהבה תתעורר בנפשנו לה' יתברך השנה? כמה אהבה תשרור באהלינו־ביתנו? בימי הסוכות, כאשר אנו מנסכים את המים (בע"ה בשמחת בית השואבה בבית המקדש), וגם כאשר נזכיר את הגשמים בשמיני עצרת, אנחנו מוזמנים להתפלל שגם בנפשנו ייפתחו צינורות האהבה. מים רבים ושפע זקוקים גם לכלים על מנת להכילם, ותפילות החג מרחיבות את יריעות הלב, כדי שיהיה מקום חדש לעוד אהבת ה' בנפש. כמו כן, השהיה המשפחתית המשותפת בסוכה, מרחיבה גם את דפנות הנפש לעורר אהבה, אחווה, שלום ורעות במשכננו.
יצחק – נאזר בגבורה
במידה רבה יצחק אבינו מייצג את היפוכו של אברהם אבינו. אם אברהם מסמל את האהבה, הרי פנימיות מידתו של יצחק היא היראה. גם הסמל של האהבה, המים, מיוצג בהיפוכו לאש. ולא בכדי הוא, שאחרי שאיבת המים מהשילוח, וניסוכם על גבי המזבח, רקדו החסידים ואנשי המעשה עם לפידי אש, ואף פרחי הכהונה היו מדליקים מנורות אש שהאירו את כל ירושלים.
המים תמיד זורמים ממקום גבוה למקום נמוך, ולעומתם האש עולה מלמטה אל־על. גם בנפש. יש מתנות שאנו מקבלים מלמעלה, אך יש גם עבודה שאנחנו צריכים לעשות מלמטה. לדוגמא, על השמחה אומר הרמב"ם ש"השמחה שישמח האדם בעשיית המצווה ובאהבת הא־ל שצווה בהן – עבודה גדולה היא" (הלכות לולב ח, טו). אפשר להבין את דבריו כנתינת חשיבות רבה למעלת השמחה, אך אפשר לראות פה גם תביעה – על מנת להגיע למדרגת השמחה, דרושה עבודה רבה ומאומצת. אז במהלך ימות החג, כשנרגיש מניעות ועיכובים, התמודדויות ואתגרים הנראים לנו כמחסומים בדרך לשמחה, נבין שיש כאן הזמנה להוסיף השתדלות ומאמץ, ולעבוד קשה בדרך למטרה הנכספת. יגעת ומצאת תאמין.
יעקב – כליל תפארת
החסד והגבורה נפגשים, המידה הכוללת את שניהם יחד – התפארת. מידת התפארת מלמדת, כי הפאר והיופי אינם מתקבלים מהחד־גוניות, אלא מהשלל הרב־גוני (ראו תניא, אגרת הקודש טו). ימי הסוכות העשירים, הם למעשה הימים ה"מפוארים" ביותר בשנה. הדבר לא מתבטא רק בנוי הסוכה, אלא באחדות המאפיינת את החג, ובמיוחד בארבעת המינים.
כל אחד מארבעת המינים יש לו מעלה וסגנון מיוחד (ראו לדוגמא מדרש ויקרא רבה ל, יב), אך אם חסר אפילו אחד מהמינים, הרי לא יצאנו ידי חובת המצווה. גם על הסוכה כתוב ש"כל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת". כשאנחנו נאספים לתוך הסוכה, אנו מוזמנים להביט סביבנו, ולזהות את הייחודיות של כל אחד מהיושבים, אך למעלה מזה, את היופי שנוצר מאחדותנו. ימי הסוכות הם זמן לאמץ לעצמנו את הראיה וההתבוננות הזו, ולהפוך אותה גם לדרך חיים בצאתנו מן הסוכה.
משה אמת ותורתו אמת
הדבר הראשון שאנו חושבים עליו כאשר אנחנו חושבים על משה רבינו, זו התורה. "תורה צוה לנו משה…". מתנת הנצח שהנחיל ומנחיל עבורנו משה רבינו, היא התורה הקדושה. התורה שנסיים לקרוא אותה בשמחת תורה, ונתחיל לקרוא אותה מחדש. היכולת לסיים ומיד להתחיל, דורשת הרבה ענווה, שכן בזה אנחנו כביכול אומרים – עוד לא נגענו בכלום… (וראו 'כתר שם טוב' הוספות נט: "תורת ה' תמימה…"). מעניין, שאף הענווה היא מידתו הבולטת של משה רבינו, כמו שכתוב "והאיש משה ענו…".
התורה היא הציר המרכזי, סביבו נסובים חיינו. לא בכדי הוא שהלולב, שמסמל על פי חז"ל את לומדי התורה, מקביל במדרש גם לעמוד השדרה (ויקרא רבה ל, יד). התורה, יותר מכל דבר אחר, היא הדבר שמעמיד אותנו, ונותן את הצורה והקומה לדמותנו השלמה. מעניין לשים לב, שעל אף הצורך באחדות, כפי שהוזכר לעיל, בפועל מברכים על ארבעת המינים רק "על נטילת לולב". הדבר מלמד, כי אמנם יש צורך ומקום לכולם, אך הציר המרכזי חייב להיות התורה ולומדיה. כשהתורה נמצאת במרכז, לא נטעה אחר פלורליזם ריק מתוכן, אלא נגיע לאחדות אמת (ע"פ הרבי מליובאוויטש, ראו לקוטי שיחות חלק ד).
אהרן הכהן – מידת ההוד
מידת ההוד, המתגלמת בדמותו של אהרן הכהן, מתפרשת כפשוטו ביכולת להודות. על מה להודות? על מה לא?!… ימי הסוכות, חג האסיף, הם ההזדמנות שלנו לאצור בתוכנו וסביבנו את כל השפע והטוב בחיים שלנו, ולהודות עליו. השפע הזה הוא גם גשמי, כפי שאנו למדים בקריאת השם "חג האסיף" סיום תקופת איסוף כל פירות השנה, אך גם השפע הרוחני. ה'נתיבות שלום' אומר, שחג הסוכות הוא הסיומת לשני מעגלים: מעגל שלושת הרגלים (פסח, שבועות, סוכות), ומעגל הימים הנוראים (שהתחילו כבר בראש חודש אלול, והמשיכו דרך ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים).
ימי השהות בסוכה הם ימים בהם ניתן לעצור את המרוץ, להעיף מבט על כל מה שזכינו לו, ולהודות עליו. זה מתחיל גם בדברים הכי פשוטים, וההבנה שגם הקירות הארעיים, הם למעשה "צלא דמהימנותא" (צל האמונה) ומתנה אלוקית של מגן ובית, וגם הדברים הכי מורכבים, שעבדנו והתאמצנו עליהם, גם הם הענקה אלוקית. כמו לדוגמא השמחה שהזכרנו לעיל כעבודה גדולה, היא גם מתנה מה', "וְגַם כָּל הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב בְּכָל עֲמָלוֹ – מַתַּת אֱ־לֹהִים הִיא" (קהלת ג, יג).
יוסף הצדיק – צדיק יסוד עולם
אנחנו עוסקים מתחילת המאמר, בשבעת האושפיזין, כמסמלים מידות בנפש. אך אל לנו לשכוח, שהאושפיזין הם גם דמויות בעצמם. תעצרו רגע ותחשבו על זה. אנחנו זוכים בשבעת ימי החג, לא רק לארח את שבעת גדולי הדור, אלא את שבעת גדולי הדורות בכל הזמנים! איזו זכות עצומה זו להתחכך עם גדלות כזו. כל אורח מביא איתו אור חדש, ואנו מתבשמים בעצם הישיבה בצוותא איתם. למעשה, הדרך להידבק בה', עוברת דרך היכולת שלנו להידבק בתלמידי חכמים. אז חשוב שנזכור, שאם אנחנו רוצים להתעלות, להתרומם, להתקדם ולהתקדש, יש לנו צדיקי אמת שרק דרכם ובאמצעותם נוכל לעשות זאת. זו זכות וגם קריאה, לדבוק ולהתקשר בצדיקים ובדרכיהם כל השנה כולה.
דוד המלך – ואני תפילה
אחרון האורחים הוא דוד המלך, שחי את חייו בתודעה ש"לית ליה מגרמיה כלום", אין לו משלו כלום. מידתו, המלכות, מקבלת מכל המידות שמעליו (חסד־יסוד), ואפילו חייו הגשמיים של דוד המלך – ניתנו לו במתנה על ידי אדם הראשון (ראו מדרש תהילים צב). בסוף ימי החג, ביום השביעי, בהושענא רבה, אנו מכירים עד כמה אנו תלויים בחסדיו יתברך. לא נשאר לנו אלא לומר את פרקי התהלים בלילה, ולצעוק "הושענא" ביום. התפילה אצל דוד המלך איננה אקט חיצוני, אלא מצב קיומי. ממש כפי שהוא אומר בספרו, "ואני תפילה" (תהילים קט, ד). ההתעצמות עם המלכות והתפילה, מביאה אותנו בשפלותנו ובמקום הכי חשוף בנפש, לעמוד נוכח ה' כערבה. ובנקודה הזו אנו אכן פתוחים לקבל שפע עצום לשנה טובה ומתוקה, וה' מיטיב לנו את החתימה, כחותם על ליבו, לכל השנה כולה (ראו עוד נתיבות שלום ח"ב, הושענא רבה, עמ' רי).
לקבלת חוברת מתנה של אורה רבקה וינגורט על חג הסוכות היכנסו לקישור: https://orhalevana.com/sukkot5785/
