אמא?

רציתי להגיד לך תודה.

אני יודעת שעל לוח השנה לא קיבלת יום מיוחד, ומעולם לא עשיתי התוועדות לכבודך. זה גם קצת קשה כי אני לא יודעת מה יום הפטירה שלך אבל אני משתדלת כל שנה בפרשת ויצא, לזכור אותך.

את, אמא לאה, עם התפילות הקדושות שלך שבזכותן לא נפלת בידו של רשע, אלא נישאת לאבא יעקב. התפללת והתפללת עד שעינייך התרככו ונשרו ריסייך. תפילות שהופכות סדרי עולם, שקורעות את הדין. תפילות שמבקשות לבנות את עם ישראל.

והנה, הרית וילדת אותנו, הקדשת את חייך למשימה הקדושה והנעלה של בניית עם ישראל. ילדת את ראובן, שביקשת למצוא בו את האהבה שהיית כה זקוקה לה. את שמעון, שראית בו היענות לתפילותייך הבלתי פוסקות, המבקשות להרגיש קירבה. את לוי, שקיווית שילווה עתה את אישך אליך. אני זוכרת שלמדתי במדרשה אי אז שהצורך הטכני לסיוע מהבעל בילד השלישי היה עבורך זעקה ורצון להיות גם את נאהבת. יעקב, יש לי רק שתי ידיים, תוכל לסייע לי עם לוי?

והמשכת וילדת עוד, את יהודה, דרכו חידשת בעולם את ההודיה להשם יתברך שלא היה מי שהודה לפנייך, את יששכר ואת זבולון ואת דינה. מחצית מעם ישראל נולדו ממך. הרית וילדת וטיפלת וגידלת אותנו לתפארת. זה ודאי לא היה קל, ואולי לא הודיתי לך מספיק עד היום. כל אחת מהאימהות עמדה בניסיון שלה. ואת אמא לאה אמנם לא התנסית בניסיון העקרות שהוא ודאי קשה מאין כמוהו ואם אין אז מתה אנוכי, ואין פה חלילה "תחרות הניסיון הקשה", או השוואה לאמא רחל שנחרטה לדורות כאם הלאומית והכבוד הראוי לה; יש פה רק רצון להאיר אותך באור יקרות. לאה, האחות הגדולה, גדולה במתנותיה שקיבלה כהונה ומלכות, וגדולה בכוח שהיא נותנת לבנותיה עד היום.

גם את עמדת בניסיון – ניסיון האימהות והילודה הצפופה. עם כל הברכה ואלף אלפי תודות לריבונו של עולם על החסדים הגדולים, ובלי טיפה של השוואה, אני מסתכלת עלייך אמא לאה, ומסתכלת על הילדים הפרטיים שלי, תכף שישה בעזרת השם, ומתמלאת אהבה אלייך. כל הכבוד לך.

נכון, הקב"ה לא קפץ ואמר "בשבילך", ויש לך רק שיר אחד (ועוד שיר אחד אם נחשיב גם שירי חול), ואין לך יארצייט ידוע או ערבי ניגונים לזכרך, ונכון שאף פעם לא נסעתי במיוחד למערת המכפלה רק בשביל להתפלל על הציון שלך. אבל רציתי להגיד לך תודה, תודה על האימהות הזאת. תודה שאת מתווה לי דרך לגדל את ילדיי שלי, יום יום, שעה שעה. כל הכבוד לך. וכל הכבוד לי.

והנה היא לאה, והנה גם אני, ואת, וכל האימהות העייפות והלֵאוֹת, באמת גם אנחנו גדולות.

ייתן השם את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל.