יט כסלו.
פעם לא ידעתי שיש משהו מיוחד בתאריך הזה, אבל מאז שזכיתי לטעום את טעם החסידות, אני מרגישה שזכיתי להיכנס לחבורה מופלאה. כמו משפחה. שיש בתוכה קירבה כזו ואכפתיות מדברים דומים, ורגישות לאותן נקודות. ומה שנפלא, שאין תנאי כניסה. כתר החסידות מונח וכל הרוצה ליטול יבוא וייטול. כולם מוזמנים.
אז היום אני יודעת קצת יותר מפעם, ויודעת להודות על הטוב שזכינו בו; על ההתחדשות בעבודת ה' שהיתה מעולם ותהיה לעולם, אבל משהו בה התרענן עם בואה של החסידות לעולם.
מה התגלה לי דרך המפגש הזה?
נסללה לי דרך, נבנה לי עולם מושגים שתואם את הצימאון שבתוכי, את הגעגוע, מצאתי שפה שמדברת את שפת הנשמה שלי. זכיתי לטעום לימוד שמעניק גודל אינסוף לנשמה האלוקית שבי, שמעניק גודל אינסוף לחיי, למשמעות שלהם, לכל דבר שאני עושה בהם; לחיות את הקשר עם ה' כמערכת יחסים חיה, שהיא מרכז, מהות ותמצית חיי.
מה נדלק בי?
נדלק אור שמכניס את הנוכחות של ה' בתוך כל פרט וכל רגע בחיי. אין סיפורים מקריים.
אני יודעת, ובחסדי ה' זוכה להתבונן ולהרגיש, איך הכל מושגח עד רמת הפרטים הכי מזעריים.
הכאבים, הדרך המפותלת, החושך, גם הם מכתב שכתוב עבורי, מלמד אותי, מזמין לגלות את הנעלם.
מה עוד נדלק בי?
החמימות הזו. התורה מתוקה לי, מחיה וקושרת הכל כאחד.
לקיים את התורה אפשר מכל מיני כיוונים ובכל מיני צורות. אפשר ככה בחלישות הדעת, חצי כוח, אפשר מתוך הרגל, אפשר מתוך פחד, אפשר מתוך ניסיון לארגן לי את המקום הכי טוב אחרי מאה ועשרים.
לקיים מצוות, לדקדק בפרטי הלכות, מה ייתן לי את המוטיבציה לכל זה? מה שנותן לי את הטעם הוא הקשר החי והחם, שתודות לבעל שם טוב הקדוש ולממשיכי דרכו היקרה, נדלק בליבי. כל מצווה קושרת אותי אליו, כל צעד קטן הוא צעד אהבה, כל פרט קטן חושף את ההתכווננות שלי להיות שלו ואיתו יתברך.
קצת לזכות להרגיש את הקשר עם הטוב ומיטיב, עם בעל הרחמים, עם קורא הדורות. הוא אשר מחולל כל, חפץ בי, בכוונותי ובמעשיי, עד לקטן שבהם. ידוע שהצדיקים הגדולים נותנים את מלוא תשומת הלב והחשיבות לדקדוקי הלכה. דווקא משום גדולתם, הם רואים איך כל פרט בסולם שמוצב ארצה, מגיע עד השמיים.
העמדה הזו נותנת לי כוח לחיות. הידיעה שיש כאן תורה גדולה, עצומה, שמחברת אותי לאינסוף בעצמו,
נותנת לי חשק לשמור מצוות, לרצות לדקדק בפרטי הלכה. יש מי שמתחבא מאחורי זה ויש טעם לכל פרט.
מסובב כל עלמין
תודה שהארת בעולם אור גדול כזה
תודה ששלחת לנו את נשמת הבעל שם טוב
שניערה אותנו מתרדמה ארוכה והחזירה אותנו לחיים
לחיות את הקשר איתך
לחיות אותו, גם אם לא זכינו ללמוד המון תורה
לחיות לכבודך, גם בתחנת האוטובוס וגם בדרך לעבודה
גם בעייפות שלי מהדרך
וגם בקשיים שלי
בחול ובשבת,
את הכל לחבר אליך
להודות לך, לבקש ממך, לבקש אותך
תודה שדיבור על הקשר איתך הופך ליותר ויותר אקטואלי
אפילו שמהצד זה נשמע קצת לא נורמאלי
זה הדבר הכי גדול שיש בעולם
ולקראת הגילוי השלם, העולם כבר מתעורר להכיר בזה.
בס"ד
יום שלישי, 11 פברואר, 2025
הכי עדכני