לב בשר

לב בשר

פעם ראשונה שאני מרגישה איך הלב יכול להכיל כמה רגשות בעונה אחת,

שמחה עצומה כזאת, פנימית, עמוקה, אמיתית, כשראיתי אותן שבות בראש מורם, איילות, שאפילו בין זאבים טורפים לא פסקה תפילתן.

והכיכר הזו, שסימנה עד עתה תפיסות מנוגדות ומחאה, התאגדה למחוא כפיים, למחות דמעה.

מזכירה תחושות של תחילת מלחמה, עם אחד, לב אחד, גאולה.

וגיבורי הכוח, ששבו מהקרב בגבורה, טרם גמרו מלאכתם, מוכנים לעזוב רק אחרי שבירכו את שבות השבי, רק אחרי שהבטיחו על אבן מקיר, לחזור.

הבטחות כתובות, כאותן הכתובות שכתבו אנשי אמונה בכתום, רגע לפני שנסגר השער בעד ביתם, מבטיחים למקום ולעצמם, לשוב לשם.

זכרונות שגורמים ללב להתכווץ, לפנות מקום לכאב העבר, ולהתרחב לכבוד התקווה הנכנסת, מפלסת לה דרך, שסללה לה האמונה, שהייתה כאן תמיד, מההתחלה.

אני מרגישה איך הנשימה מתחלפת, מנסה כמו הלב למצוא לה קצב משלה, בין שמחה לתחושת החמצה.

ומרגיש לי שמה שאני צריכה עכשיו יותר מהכל זה נביא שיעמוד בשער, יתרגם אותנו לפסוקים של נצח, יראה איך הכל בהשגחה.

מה שאני צריכה עכשיו זה דבר ה' ברור, קול ה' בכוח, שיחבר ברגע את הכל.

מה שאני צריכה עכשיו, זה לשמוע בבירור שעשינו תיקון, כשנתנו כאן הכל, לוחמים מסורים, להוציא אח מן הבור.

אני צריכה עכשיו, לשמוע כמה אנחנו טובים ואהובים, כמה מגיעה לנו גאולה, שכל מה שנעשה כאן בגלוי ובהסתרה, לא נעשה אלא בשבילנו באהבה.

אני צריכה עכשיו, כשנדמה שאנחנו עומדים מול תהום פעורה, מיצר מאחור וים שממאן להיקרע –

שינוס הים מפני כל הנסים על נפשם שבכל הדורות, ומפני הצועדים באמונה בחרבה, גם כשהכל מאיים להטביע.

אז ישוכו המים, ואסורים בחבלי משיח ישובו בעבותות אהבה, נשוב לנשום לרווחה, והלב הזה שפעם בקצב עם סגולה, התכווץ מכאב, התרחב משמחה, יזכה לרפואה,

וממש כמו בהבטחה,

נזכה להרגיש פעימות לב בשר, בפעם הראשונה.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן