בס"ד

יום שישי, 12 אוגוסט, 2022
הכי עדכני

עיקר גדול בעבודה הפנימית, בעיניי, הוא להיות שובר גלים. תנועות נפשיות עוברות בעולם הזה מאדם אחד לשני כמו גל ורק הולכות ותופסות תאוצה. אדם עלול להגיע מולנו טעון ולהתפוצץ עלינו, או להגיע מדוכא ולסחוב אותנו לעצב איתו, ואז אנחנו עולים על הגל שלו ומעבירים הלאה לאחרים, וגם הם מעבירים הלאה, וכן הלאה והלאה. אנשים חוזרים הביתה ומוציאים את כל הכעס שהצטבר להם בגלל כישלונות בעבודה. שרשראות של תנועות נפש לא טובות שכבר לא ברור מי התחיל ואיפה זה יסתיים, עם המון חוליות בשרשרת שהולכות ומעצימות את עצמן.
ועיקר העניין הוא להיות שובר גלים מול הדבר הזה. לעצור את התנועה ולהשתמש בכל הכלים הפנימיים שרכשנו כדי להפוך אותה לטוב, באופן שלא נצטרך "להחזיר לשולח" או להעביר אותה הלאה לאנשים אחרים.

הנה בא עוד גל גדול
תמיד אמרו לנו להוריד את הראש כשהגל סוחף אותנו. לתת לו לעבור, לא להילחם בו כדי שלא נשקע יותר. לשבור ולעצור את הגל נראה כמו מאמץ גדול, ובכל זאת בעיניי כדאי לנו לעשות את התנועה הזו, המנוגדת לכל היגיון, של עצירה. אחרי הרבה שנים שבהן חשבתי שצריך להיות שובר גלים, גיליתי לאחרונה בהשגחה פרטית גם את המילים של הלימוד בהשראת ימימה שמדברות על זה בדיוק. הלימוד מתאר איך הלומדת מפסיקה את אותה שרשרת לא טובה, ו