מִסְלוֹחַ מָנוֹת

אתם יודעים, זה דבר גדול מאוד להביא משלוח מנות בצירוף מכתב לאדם שיש לך צורך לפייס אותו.

לפני שבע שנים ארע המקרה שלי.

בבוקר פורים, אחרי קריאת המגילה ולפני הסעודה,

נסעתי עם בעלי לעיר אחרת.

עליתי לקומה המיועדת, השארתי את משלוח המנות ליד הדלת והלכתי.

הוֹדיתי לבעלי שחיכה לי למטה ברכב, והרגשתי שמעט הוקל לי בנפש פנימה, ברגש ובלב.

ערב קודם, מוצאי שבת – בדיוק כמו השנה – חצות.

אני פותחת מחזור של יום כיפור בתפילת ״הנני העני״,

אני כותבת ובוכה.

בוכה את חיי, ומרגישה שאני ניצבת בפני רגע קדוש ונשגב. יום כיפור אמיתי.

קוראים לה יעל, שם בדוי.

אני כותבת ליעל שני מכתבים:

במכתב הראשון אני מפרטת ומודה על כל הדברים שקיבלתי ממנה ולמדתי ממנה (והיו הרבה).

שישה עמודים שנכתבים ומשתפכים להם, ואני שמחה שהם נכתבים.

אני הייתי רוצה לקבל מכתב שבח שכזה.

במכתב השני אני מבקשת סליחה.

כמו עני בפתח, אני ניצבת ומבקשת סליחה ממנה ומהקב״ה על חלקי בפגיעה, מפייסת אותה וחותמת את המכתב בברכת שפע בשבילה, "והלוואי שבינינו הכול יתהפך לטובה״.

אחרי שלושה ימים קיבלתי הודעת וואטסאפ קצרה ממנה. כל כך הרבה היה שם בשש מילים שיעל כתבה לי:

״אסתי, תודה על משלוח המנות והמכתב״.

באותו רגע ידעתי שיש שמחה גדולה בשמיים, ומלאכים רוקדים, ושמחים, ובוכים, והשכינה שורה.

מאז, שפע גדול מגיע אל חיי בתחומים שונים.

רציתי לשתף אתכם ולהציע גם לכם. אם יש מישהו שברצונכם לפייס, תהיו אתם הראשונים לעשות את הצעד, תכינו משלוח מנות מושקע ואל תשכחו לצרף מכתב ובו מילים חמות, מעודדות וטובות וברכת פיוס אמיתית מכל הלב…