זֶה סִפּוּר עַל נַעַר שֶׁפָּגַשְׁתִּי לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בַּלַּיְלָה לְיַד הַשּׁוּק.
שָׁמַעְתִּי בַּחֲצִי אֹזֶן אֶת סִפּוּר חַיָּיו הָאָרֹךְ מִדַּי לְגִילוֹ, הִקְשַׁבְתִּי בְּלִי שֶׁהוּא שָׂם לֵב, רַק בַּחֲצִי אֹזֶן, מַשְׁאִירָה לִי אֹזֶן אַחַת לִפְלֵטָה.
מְעַט וְקָשִׁים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיָּיו, וּכְשֶׁהֶחֱלִיט שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל יוֹתֵר הוּא הָלַךְ, בְּלִי טְרִיקַת דֶּלֶת, אוּלַי הוּא יָדַע בָּעֹמֶק שֶׁיְּצִיאָתוֹ מִן הָעִיר לֹא תַּעֲשֶׂה רֹשֶׁם.
הוּא יָשַׁן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַל סַפְסָל, לוֹמֵד קֹר אֲמִתִּי מַה הוּא, כְּשֶׁאֶבֶן אַחַת מֻנַּחַת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו.
הוּא לֹא חָלַם עַל מַלְאָכִים וְלֹא רָאָה סֻלָּם שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ לְאָן שֶׁהוּא.
הוּא פָּגַשׁ אֲנָשִׁים וְקָרָא לָהֶם חֲבֵרִים, לַמְרוֹת שֶׁבָּעֹמֶק הוּא יָדַע שֶׁהֵם שָׁם רַק לִרְגָעִים. חֶלְקָם סָתְמוּ לוֹ אֶת הַבְּאֵרוֹת, יִבְּשׁוּ אֶת מְעַט הַמַּיִם שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ בָּהֶן, זֵכֶר לְיָמִים קַדְמוֹנִים, יָמִים בָּהֶם הוּא יָשַׁב בָּאֹהֶל, מוּגָן וּבָטוּחַ, נֵר דּוֹלֵק, פַּת מְבֹרֶכֶת, חֹם וְאַהֲבָה.
מֵאָז הוּא מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹב, וְאִם הֲכִי חָזָק שׁוֹלֵט, הוּא יִהְיֶה הֶחָזָק, הוּא זֶה שֶׁיִּשְׁלֹט, יִשְׁלֹט גַּם בְּכָל הַכַּעַס שֶׁמְּאַיֵּם לָצֵאת הַחוּצָה, יִשְׁלֹט גַּם בַּדְמָעוֹת.
הוּא תָּמִיד מוּכָן עִם נֶשֶׁק קָטָן בַּכִּיס, שׁוֹלֵט עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, מְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לְעַצְמוֹ כְּשֶׁיָּצָא מֵהַבַּיִת, שֶׁלֹּא יַפְתִּיעוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר בִּכְאֵב שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ.
פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בֹּקֶר אֶחָד מְשׁוֹטֵט בַּשּׁוּק, בְּהֲלִיכָה מְתֻכְנֶנֶת, רָאִיתִי אֵיךְ הוּא עָזַר לְאִשָּׁה עִם עֲגָלָה לִסְחֹב אֶת הַקְּנִיּוֹת, רָאִיתִי אֵיךְ הוּא הִתְכַּוֵּץ כְּשֶׁהִיא קְצָת נִבְהֲלָה מִמֶּנּוּ, חָשְׁדָה שֶׁמָּא הוּא בָּא לִגְנֹב.
אִם רַק יָכֹלְתִּי הָיִיתִי צוֹעֶקֶת אֶת הַכְּאֵב שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְאַחֲרֵי צְעָקָה מְשַׁחְרֶרֶת הָיִיתִי מְסַפֶּרֶת לוֹ אֶת הֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר שֶׁעוֹד לֹא סֻפַּר, סוֹלֶלֶת לוֹ דֶּרֶךְ שֶׁלֹּא הָלַךְ בָּהּ אָדָם מֵעוֹלָם.
הָיִיתִי נִכְנֶסֶת אִתּוֹ לְתוֹךְ הַבְּדִידוּת וְהַחֹשֶׁךְ, מַדְלִיקָה נֵר קָטָן, שֶׁעֻמְעַם אוֹרוֹ אַךְ תָּמִיד הָיָה, לַמְרוֹת שֶׁנִּסָּה לִשְׁלֹט בַּשַּׁלְהֶבֶת, שֶׁלֹּא תִּרְעַד בְּקֶצֶב הַלֵּב.
רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֹ שֶׁעוֹד יִסְתַּיְּמוּ הַנְּדוּדִים, שֶׁהוּא עוֹד יִמְצָא מָנוֹחַ לְלִבּוֹ, מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָיו.
רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֹ שֶׁהוּא עוֹד יַהֲפֹךְ אֶת הַכַּעַס לְמָנוֹעַ חַיִּים, עוֹד יַצִּיל נְשָׁמוֹת אֲבוּדוֹת, אֲנָשִׁים נִדְכָּאִים.
רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֹ לַנַּעַר שֶׁפָּגַשְׁתִּי בָּרְחוֹב, שֶׁנִּשְׁמַר אֶצְלִי בַּלֵּב בְּתוֹר "הַנַּעַר לְיַד הַשּׁוּק", שֶׁאֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתוֹ בַּתְּפִלּוֹת, תּוֹהָה לְעַצְמִי מָה עוֹבֵר עָלָיו בַּלֵּילוֹת, מְקַוָּה לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ, לִרְאוֹת שֶׁהוּא בְּסֵדֶר, שֶׁהִתְקַיְּמוּ הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתִּי לוֹ בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי. תּוֹהָה אִם כְּבָר מָצָא מָנוֹחַ, תּוֹהָה אִם הִתְקַבְּלוּ תְּפִלּוֹתַי עַל הַנַּעַר בְּלִי שֵׁם, תּוֹהָה לְעַצְמִי אִם אֶזְכֶּה לְבָרֵךְ עַל אוֹרוֹ, אוֹרָם שֶׁל אֵלּוּ שֶׁזּוֹרֵחַ רַק בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל, תּוֹהָה אִם הוּא הִצְלִיחַ לָקוּם מֵחָדָשׁ לַמְרוֹת הַכֹּל.
אֶתְמוֹל עָבַרְתִּי לְיַד הַשּׁוּק, בְּעֶרֶב קַר שֶׁל כִּסְלֵו. מֵרָחוֹק רָאִיתִי אוֹתוֹ, נַעַר בְּלִי שֵׁם, הוּא הִבִּיט בִּי כְּמְסַפֵּר שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל, הוּא חָזַר אֶל בֵּיתוֹ הַשָּׁבוּר, שָׁלֵם.
נַעַר בְּלִי שֵׁם, שֶׁחָצָה נְהָרוֹת וְחָזַר לֶאֱסֹף פַּכִים קְטַנִּים שֶׁאָבְדוּ בַּדֶּרֶךְ,
נַעַר בְּלִי שֵׁם שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם מִי שֶׁלָּחַם בַּלֵּילוֹת וְקָם,
נַעַר בְּלִי שֵׁם שֶׁשָׂרָה עִם אֱלוֹקִים וַאֲנָשִׁים וְיָכָל.