בס"ד

יום ראשון, 9 נובמבר, 2025
הכי עדכני

"חג האסיף" הוא שם נוסף לחג הסוכות, ומה אוספים בו? שמחה. לכן הוא נקרא גם "זמן שמחתנו".
אנו שמחים על היותנו אחוזים בקודש, בצילא דמהימנותא (צל האמונה, הוא השורש הרוחני לצל הסוכה). אנו יודעים שכל מה שיש לנו בזה העולם הוא חולף, ושביום רעה רק בסוכתו יצפיננו. שם, בתוך גבול הקדושה, שם הכי טוב. השמחה היא על היכולת לחסות בצילו ולדעת שזה הדבר האמיתי.
אבל מה זה כל העצים מלמעלה, הענפים והבדים שמסביב? ככה מקבלים את כל השפע העצום הזה? נשמע הזוי, לא?

מקלֵט לשמחה
לא יותר הזוי מכך שכשרוצים לשמוע רדיו לוקחים קופסה קטנה מפלסטיק עם חתיכה של מתכת ארוכה ומתחילים לסובב איזה כפתור ימינה ושמאלה עד שנעצרים על הנקודה שבדיוק אותה חיפשת. ולא הזוי יותר מלשלוח מייל לאיזו כתובת, שמספיק שחסרה לה נקודה או קו תחתון והיא כבר לא משדרת את מה שרצית לאן שתכננת.
הסוכה היא מקלֵט לשמחה. אם נכוון אותה בדיוק, מהחומרים הנכונים ובגובה המתאים, היא תעבוד. היא תרעיף עלינו שפע של שמחה אם רק ניכנס פנימה ונתיישב.

גבול הקדושה
כשבאים לבנות את הסוכה מתחילים מהדפנות, מהגבולות. תיחום המקום בו אנחנו באים לפעול והצבת מחיצות בין הפנים והחוץ הם הקודמים לכל. וחשוב שיהיו הדפנות "שלמות וחזקות, שלא יהא הרוח מניען" (קיצור שולחן ערוך סימן קלד). כך גם האדם, חשוב שידע להגביל את עצמו, שהרי עודף פתיחות הוא סוג של התאדות, תפיסת ה"אני הכל" מותירה את האדם בלא אני. וגם לאותו אדם אשר יש לו גבול, גם אליו יכולות הרוחות להיכנס ולטלטל מבפנים את כולו. האדם צריך לדאוג לכך שלא תהא הרוח מניעה את מחיצותיו.
דפנות הסוכה רומזות לעולם הזה, ובתוכן יכול וצריך האדם לדור, כלומר, להכניס לשם את מלוא חייו, אכילה, שתייה, שינה, קריאה ולימוד. את כל עולמו צריך להכניס אל תוך גבול הקדושה, אל הסוכה בעלת הדפנות המקורות בסכך.
ולגודל הסוכה אין שיעור מקסימלי. כל עוד הדפנות חזקות והסכך כשר – היא יכולה להקיף עולם ומלואו. כל עוד נמשיך לראות, ולו מזווית העין, את הסכך, את האלוקות ואת החיבור לעולמות עליונים יותר – נוכל להמשיך ולהכניס כל דבר אל גבול הקדושה (ליקוטי הלכות, הלכות סוכה א').

צל העולם ואור השמש והכוכבים
הרבה צל יש לנו בעולמנו, ורב המכוסה על הגלוי. רש"י אומר שחשוב שיאירו קרני השמש לתוך הסוכה. שיהיה אור האלוקות מאיר את הסוכה, שתהיה בנויה כך שיש מקום לאלוקות להיכנס ולהאיר. ואילו הרמב"ם מדבר על כך שבלילה, כשיביט האדם למעלה, יוכל לראות את הכוכבים. שבזמנים חשוכים יותר במהלך חייו, ידע האדם להרים את עיניו ויהיה המבט אל מעבר לסכך, אל מעבר לעולם הזה שלו.
זכינו וקיבלנו את המידע המדויק על סוגי ההארות היורדות לעולם במועדים, הזמנים הקדושים שנועדו לשפע מסוים. זכינו וקיבלנו הוראות מדויקות לגבי הכלים המכילים את השפע הזה בכל חג. שנזכה לדייק ולקבל את כל האור והטוב שמשפיע עלינו בורא העולם בחג העצום הזה. אמן.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן