"פצחי רינה וצהלי… הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך… כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים יירש" (ישעיה נד, הפטרת "כי תצא"). אימרת הנחמה המנוסחת כציווי: "פצחי וצהלי" נאמרת לפני בוא הישועה המיוחלת. הציווי – הבקשה לשמוח, היא בקשה של אמונה שלמה בבוא האור עוד הרבה לפני שניתן לזהות במציאות סימנים ממשיים לבואו.
אמרה לי פעם מישהי: "לא קל להאמין כל כך הרבה זמן, כי מלבד הציפיות והאכזבות שחווינו לא אחת, כשהמקום התמים מבקש ממך שוב להאמין, הוא הופך למקום כואב". למרות הכאב, האמונה עדיין מבקשת אותך, דורשת ממך להאמין שוב ושוב בטוב המחכה לך מעבר להר הבא, וזאת מפני שהיא־היא המחזיקה את חיותנו.
כמו הגעגוע
כשאת פוגשת חברה טובה שלא ראית שנים, ומיד מגיעים החיבוקים והשיחות על כל הפרטים הקטנים שרק אתן מכירות וסיפורים על מה שהיה ומה שעכשיו ו… איפה הייתה האהבה הזאת כל השנים? הרי אתמול לא חשבת עליה בכלל, מאיפה היא הגיעה פתאום?
אין זו העמדת פנים. האהבה שלך חיה לה בתוכך בשקט. היא ישבה לה באחד התאים מקופלת יפה, והחייתה אותך. העוצמה והחיות שהתגלו בעקבות הפגישה לא הגיעו משום מקום אלא קיבלו הזדמנות לצוף ולעלות מהמקום הפנימי בו הן שוכנות כל העת, יושבות בפנים ומעניקות לך קיום. פלא.
הכרתי מישהו שחלם להיות טייס. זה הפעיל אותו במשך כל שנות התיכון. החלום הזה העיר אותו בבוקר, הריץ אותו קדימה בלימודים, דרבן אותו להיות בכושר ובנה בו בטחון עצמי שלא היה לו קודם לכן. נכון, אז בסוף הוא לא היה טייס – אבל על החלום שקידם אותו למקומו היום, הוא מודה בכל יום. כך גם האמונה בטוב, יושבת בפנים ומחייה. עוד הרבה לפני רצוננו בהגשמתה, עצם קיומה נותן כוח.
אמון בי. אמון בו. אמון בקשר
האמונה בכך שמשהו יקרה – היא הדרך היחידה לגרום לו להפוך למציאות. האמונה אמנם לא מבטיחה שזה יבוא, אבל בלעדיה אין סיכוי שמשהו יזוז. הרצון שלי הוא התבנית למה שאני מייחלת, והאמונה בהתממשותו ממשיכה את האור לתוך אותו הכלי. אם אני רוצה להתקבל לעבודה אבל לא מאמינה שאני מתאימה או שאכן יקבלו אותי, יצרתי כלי עם מכסה מעליו. חוסר האמונה חוסם את הרצון מלהגיע למימוש. רק כאשר הרצון שלם והאמונה מייחלת – מגיע האור.
אלול. המקום המבקש שנה טובה, מחילה ותשובה אמיתית, מצריך מאיתנו גם את האמונה בטוב. אמון בטוב שלנו, שאנו אכן ראויים לסליחה ולשנה מבורכת. אמון בטובו של ה' יתברך. בכך שכל רצונו להיטיב. אמון בכך שיש שפע עצום ואינסופי של טוב שמחכה לרדת אלינו. ואמון בקשר המיוחד שיש בינינו לבין הבורא. "יהי חסדך ה' עלינו כאשר ייחלנו לך" – שנזכה להאמין ולייחל אל כל הטוב.
