בס"ד

שבת, 13 אפריל, 2024
הכי עדכני
האוצר שמתחת להר סיני

האוצר שמתחת להר סיני

כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא בשיעורים מיוחדים בתיקון ליל שבועות ובארוחות החג. אבל נדמה שיש עוד משהו שהתפספס לאורך השנים ונעלם מהתודעה. ממש כמו בסיפור של האוצר שמתחת לגשר, אנחנו קיבלנו במעמד הר סיני אוצר שלצערנו קצת נשכח מאיתנו, למרות שהוא שם כל הזמן – "עשרת הדברות". מה מיוחד כל כך בעשרת הדברות ובמה הם שונים משאר התורה?

ספר חדש שיצא לאור השנה עוסק בדיוק בנושא הזה "עשרת הדברות – קריאת כיוון" שכתב הרב אילן גולדמן, מי שהיה עד לאחרונה המנהל של  "פרויקט עשרת הדברות". זהו פרויקט שפועל בבתי ספר ממלכתיים, בבתי מדרש לסטודנטים, בקבוצות לימוד בארץ ובחו"ל, ובעוד מגוון דרכים שמטרתם אחת – להעמיק את המבט על עשרת הדברות כערכי הליבה של עם ישראל.

בחרת לקרוא לספר " עשרת הדברות קריאת כיוון", למה בעצם?

הספר חושף את הקורא להסתכלות חדשה ומיוחדת על עשרת הדברות, ולי באופן אישי זה חידש הרבה דברים והוריד את עשרת הדברות לחיים שלי. הדיבר הפך למשהו הרבה יותר משמעותי ורלוונטי ממה שהיה נראה לי במבט ראשון.

לפני שהגעתי לזה, הגישה שלי הייתה למדנית כלפי הדברות, אבל כשגיליתי את האוצר הזה, הגישה של פרויקט עשרת, שמחברת אותו לחיים, עשרת הדברות הפכו להיות משהו חי גם ליהודי שהוא שומר תורה ומצוות, וזה הפתיע גם אותי.

מה זה אומר להוריד את הדברות לחיים?

אחד המקורות שמאד תפס אותי היתה מחלוקת שיש בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא בעניין מתן תורה. כשאני דמיינתי, ויש עניין לעשות זאת – לדמיין את מעמד הר סיני, לא מספיק הפנתי, מעולם שעם ישראל היה אקטיבי בזמן נתינת עשרת הדברות. מסתבר שאחרי כל דיבר ודיבר היתה תגובה של העם. רבי ישמעאל סבר שהעם הגיב על לאו – לאו ועל הן – הן, כל דיבר לפי איך שהוא, אבל רבי עקיבא אומר שתמיד ענו 'הן', כלומר שכששמעו "לא תרצח" ענו כל העם "כן". איך אפשר לענות כן על 'לא'? הבנתי שרבי עקיבא מלמד אותנו שהדיבר לא בא רק כדי לומר לנו מה לא לעשות, אלא כל דיבר ודיבר כולל בתוכו עולם אמוני, ערכי ומוסרי שלם. וזה מה שהתכוונתי בקריאת כיוון – זוהי קריאת כיוון להסתכלות על הדברות, ואם כן צריך לפתוח כל דיבר ודיבר, ולראות איזה עולם נמצא שם מאחוריו. וכיון שכל תרי"ג המצוות נכללים בעשרת הדברות כמו שאומר רש"י ורס"ג ועוד, אז זה עולם אין סופי!

מה שהכי חשוב לי בספר זה לומר שאני דליתי מעשרת הדברות מה שדליתי, את העולמות שאני גיליתי מתוך עיון במקורותינו, אבל כל אחד יכול לגלות בעצמו עולמות חדשים שנמצאים שם.

הדהים אותי לגלות שבמהלך השנים שאני משתף אחרים ברעיון החדש-ישן הזה, הם לא מרגישים צורך להתפתל כדי למצוא אילו ערכים טמונים בכל דיבר, זה משהו שנקלט מיד. היו שישר ראו שב'לא תרצח' נמצא הערך של קדושת החיים, ושב'לא תנאף' נמצא ערך המשפחה. הספר עוזר לרעיונות האלה לצאת החוצה, אבל יותר מזה – לעגן את זה במקורות, חז"ל, ראשונים ואחרונים. כשעושים את העבודה הזו מגלים דברים שהם מעל ומעבר למצופה, כי קדושת החיים בלא תרצח זה אולי טריוויאלי, אבל מגלים עולמות שהם ממש חלק מהדיבר שלא שמים לב אליהם מלכתחילה.

אילו שאלות אתה שואל כדי לגלות את העולמות האלה שבכל דיבר?

שאלה אחת מאד משמעותית שהזכרנו כבר הוא 'מה הערך החיובי בדיבר?' למשל 'לא תגנוב' בעצם יתכן שמכוון אותנו ליושר, או לצדקה. ושאלה שניה היא למה נבחר הדיבר הזה דווקא להיות בעשרת הדברות? למשל 'לא תענה ברעך עד שקר' או 'לא תחמוד' שהוא לכאורה רק 'בלבב פנימה', כמה זה נורא לחמוד כשאפילו אני לא מודע לזה…? השאלה הזו פותחת עולמות שלמים. השאלה השלישית גם חושפת המון והוא 'איך יש מצוות שנראות בעינינו מאד חשובות והן לא נכנסו לדברות?' למשל "ואהבת לרעך כמוך", שהוא כלל גדול בתורה, או אולי הלכות כשרות.

אבל למה בכלל צריך 10 דברות? למה להבליט מצוות מסוימות יותר מכל השאר?

כשהראשונים התייחסו לעשרת הדברות הם ראו בהם את שורש כל המצוות, משהו מאגד כמו בניין אב. אין לי תשובה מדויקת לשאלה הזו, אבל אין ספק שהתרכזות סביב עיקרים זה דבר שאנחנו מכירים גם בעיקרי האמונה שהרמב"ם עשה, ושאחריו צמצמו את זה ל-3 עיקרי אמונה.

הקב"ה נתן לנו בהר סיני את כתב השליחות שלנו בעולם – עשרת הדברות, עוגן ערכי ומצפן מוסרי, שלא נשאר רק בספרים אלא ממש יורד לחיים.

איך כל מה שגילית במהלך הכתיבה של הספר השפיע עליך ברמה האישית?

לגישה הייחודית הזו לעשרת הדברות נחשפתי עוד כשחיפשתי איך ללמד קבוצת סטודנטים אותה אני מוביל בגרעין התורני בלוד, בתכנית להכרת היהדות. הגישה נראתה לי משמעותית מאוד ומחברת לחיים, וכשהבאתי אותה לסטודנטים, ראיתי שזה ממש יצר להם ברק בעיניים. ברק זה דבר מדבק – כך שהתחלתי גם אני להעמיק בזה יותר. כתיבת הספר סייעה לי לפתח יותר את הרעיונות ולחשוף לעצמי יותר את הערכים שבכל דיבר ודיבר מחד, ומאידך, לעגן את הדברים במקורות, ולא להסתפק ברמת התחושה והחשיבה הפרטית שלי, או של חבריי בפרוייקט עשרת.

עם השנים, ככל שהתורה הולכת ומתחדשת – גם האור של עשרת הדברות מאיר באור חזק יותר וממוקד יותר. ככל שעם ישראל חוזר יותר לארץ ישראל, ותהליך הגאולה הולך ומתקדם – אנחנו בעצם חוזרים למה שכבר אולי נשכח מאיתנו. אנחנו נדרשים להסתכל אחרת – להסתכל יותר על הכללים ולא רק על ראיית הפרטים, להבנתי, זה חלק מתורת ארץ ישראל.

הספר היה בשבילי נדבך משמעותי בהגדרה של הדברים, בהעמקה, בלחיות את הדברים בצורה משמעותית יותר, ואני מקווה שמי שיקרא את הספר ימשיך את המסע ולא יגמור אותו בסיום הקריאה כי זה באמת קריאת כיוון.

מאז שהספר יצא הוא זכה לתגובות נלהבות ממובילי דעת בציבור, רבנים ומחנכים. הרב יהושע ויצמן כתב "הספר מהווה בסיס לקירוב מעגלים רחבים בעם ישראל לעשרת הדברות". הרב יונה גודמן כתב "ספר משמעותי ומומלץ, מעורר מחשבה ונוגע בנפש". הרב דוד סמסון כתב "חיבור העם עם עשרת הדברות היא צורך השעה והדור, והספר עושה זאת בטוב טעם". ניתן לראות בהחלט שיש כאן בשורה חשובה שנותנת לנו, עם ישראל, השראה וכלים לחיבור לשליחות שלנו.

את הספר ניתן להשיג ב'דברי שיר' או באתר הפרויקט. חפשו 'פרויקט עשרת'.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן