הספורט האכזרי של מלחמות השוורים כבר כמעט שעבר מן העולם, ולכן כנראה אין היום עוד כאלה שיוצא להם לאחוז את השור בקרניו, חוץ מחבורה צעירה של בחורי ישיבות שהחליטו להכנס לתוך זירת השוורים המודרנית ולשנות בה את כללי המשחק.
הווטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם ועוד אלפי אפליקציות של תוכן ומידע הפכו לחלק בלתי נפרד מסדר היום של רובנו, הן במסגרת העבודה או הלימודים וגם בשעות הפנאי. מעבר לבזבוז הזמן המתמשך וקשיי השליטה בהתמכרות, מתחבאת בנבכי הרשת האפילה הגדולה והמוכרת, שלא כולם מוכנים להתמודד איתה באופן מוצהר, אם מתוך התעלמות והדחקה, אם בגלל ייאוש או כניעה.
תעשיית תכני התועבה ברשת מגלגלת מדי שנה מאה מיליארד דולר, כאשר מאה מיליון דולר מוקדשים לצרכי פרסום שנועד לחדור לראשי הצרכנים, ולצרף לסחרחרה עוד ועוד בני אנוש.
המחקר האחרון של אוניברסיטת בר אילן שבדק את תופעת החשיפה לתכנים הללו באינטרנט בקרב הנוער הדתי־לאומי, חשף לאור השמש את מה שהיה עד אז כתחושת בטן מעיקה. כמעט כל המשתמשים באינטרנט נחשפים לתכנים בעייתיים באופן לא מכוון, ואחוזים גבוהים להבהיל נחשפים לתכנים אלו באופן מכוון ומודע, בתדירות משתנה.
המחקר התפרסם לפני כארבע שנים, או במילים אחרות: בעידן הפרה־היסטורי של הסמארטפון 'גלקסי 1', שכיום ייחשב כמוצג מוזיאוני לחלוטין. סקר שהתפרסם בשבועות האחרונים ב'ידיעות אחרונות' מלמד שתשעים וארבעה אחוזים מהילדים מעל גיל שתים־עשרה בציבור הכללי מחזיקים בסמארטפונים שקיבלו מהוריהם. לאור נתונים אלו ברור כי גם בקרב הילדים והנוער הדתי־לאומי ישנם מספרים לא קטנים של טלפונים חכמים, כאשר גיל החשיפה לתכנים הפסולים הולך ויורד.
כיום, חצי שנה לאחר הקמת הארגון "עזים בקדושה", יכולה החבורה הקטנה של שישה בחורי ישיבה לחייך בסיפוק. לאחר שישה חודשים בהם חרשו את הארץ לאורכה ולרוחבה ועברו בכמעט מאה ישיבות ומכינות של הציבור הדתי־לאומי, הפכה המדבקה הקטנה והכחולה בגב הטלפון, לתעודת היכר של גאוות יחידה עבור יותר משלושת־אלפים תלמידי ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות. על פי אומדן מינימאלי מצד הארגון, עוד כעשרת־אלפים בני משפחה וחברים שהושפעו מהמהלך החליטו להתקין בחודשים אלו תוכנת סינון על הטלפון החכם.
הכל התחיל בסדר בוקר מהורהר שעבר על יואב ארנפלד, תושב שעלבים ותלמיד שיעור ד' בישיבת שבי חברון, אי שם, ב'זמן חורף' של שנה שעברה. "פתאום הבחנתי שקרה סביבי משהו, שלא היה שנתיים קודם לכן. תופעה של חברים יקרים שלומדים תורה כל היום ומתקדמים בבניין הקודש שלהם, אבל בערב יושבים ורואים סדרות טלוויזיה, גולשים באינטרנט ונמצאים שעות בפייסבוק. מה שהפריע לי היה בעיקר בזבוז הזמן וההתמכרות. כשהתחלתי לחקור את התופעה הבנתי שהבעיות האלו הן לא הכל", הוא אומר. "התחלתי להיכנס לשיחות עומק עם חברים, וכשהדברים נפתחו התחילו לצוף ייסורי הנפש והסתירות הפנימיות שגורמות כאב איום למי שכל היום נמצא בקודש, ובלילה נמצא במקומות רחוקים מקדושה. ב'בין הזמנים' שוחחתי עם חברים מישיבות אחרות והבנתי שמדובר בתופעה שהפכה למוכרת בכל הישיבות. נכון שהיה אינטרנט גם קודם, אבל בשנים האחרונות האינטרנט נכנס כמעט לכל כיס ואינו נמצא רק על השולחן בבית".
ארנפלד דיבר עם הרבנים, וחלקם לא מספיק הבינו על מה הוא מדבר. "רציתי להניע מהלך חברתי בתוך הישיבה, שיסייע לאנשים להוציא את הראש מהסמארטפונים לא מתוך תחושת חולשה, אלא כאמירה של לקיחת אחריות. חלק מהרבנים הציעו לעבור לטלפון פשוט כי לא רצו 'לחתום' על סמארטפון. אחרים הציעו את ה'סמארטפון הכשר' שיש בציבור החרדי אך הוא מאוד יקר ודורש החלפת מכשיר. היו כאלה שאמרו שעדיף להתרכז בלימוד ובבניית האישיות. קלטתי שאנחנו לא משדרים על אותו גל ואותו גיל".
"איכשהו תפסתי אומץ והרמתי טלפון לרב יהושע שפירא", הוא אומר בחיוך מבויש קמעא. "הרב חיבר אותי לחברת נטספארק, שמציעה תוכנת סינון שיושבת על חומרת הטלפון, ויחד איתה הרמנו את האופציה להצטרפות קבוצתית. יש פה שיתוף פעולה הדוק עם חברה עסקית־ערכית שאנחנו לא מתביישים בו", מדגיש ארנפלד, "מאחר וכרגע היא זו שמציעה את הטכנולוגיה הכי מתקדמת, אבל אנחנו לא עובדים אצלם ומוכנים לבדוק גם אפשרויות אחרות".
הקבוצה מנטרלת את הבושה
הטכנולוגיה של נטספארק רצה כבר מספר שנים, וככלל, היא מאפשרת שימוש שוטף לחלוטין באפשרויות השונות של הטלפון. אלא שהניסיון (כולל של כותב השורות) מלמד כי רבים מאלו שכבר עשו את הצעד והתקינו סינון תכנים בטלפון, נזקקים בשלב זה או אחר להסרה או שינוי זמני של הסינון, מקבלים את הסיסמה לידיהם וכך הזמני שב והופך לקבוע. הרעיון של ההצטרפות הקבוצתית נועד לייצר הדדיות חברתית ולהוציא את עוקץ הבושה מהצורך לבקש התאמת תכנים. הקבוצה מאפשרת מסלול סינון אישי ומותאם לכל מצטרף על פי צרכיו ושיקול דעתו, אולם מנהלי הקבוצה – המעודדים ומושכים מצטרפים חדשים ומסייעים בהתקנת התוכנה, הם אלו ששומרים אצלם בקביעות את קוד החסימה ומסייעים בשעת הצורך לכל דורש בתמיכה טכנית או בפתיחת אפליקציות וכדומה.
לאחר ארבעה חודשים של דיונים פנימיים בקרב בחורי 'שבי חברון' בשנה שעברה ובתמיכה מתמשכת של הרב מישאל רובין, מרבני הישיבה, הצטרפו למהלך כחמישים תלמידים – כשליש ממחזיקי הסמארטפונים בישיבה בה לומדים כשלוש מאות בחורים.
הצלחת המהלך הובילה את ארנפלד וחבריו לקיים בחודש טבת האחרון כנס של בחורי ישיבות שמוכנים לקחת אחריות ולארגן מהלך דומה גם בישיבה שלהם. לכנס הגיעו נציגים של כארבעים ישיבות גבוהות, הסדר ומכינות, מהם נבחרו שישה בחורים מישיבות שדרות, שעלבים, עלי ושבי חברון שידחפו מלמעלה את המהלך, בו נוטלים חלק כמאתיים וחמישים פעילים מכל רחבי הארץ.
"הרב שפירא הוא זה שטבע את השם 'עזים בקדושה'. ישבנו אצלנו וביקשנו להחליף את השם ל'לוקחים אחריות', והרב יהושע ממש צרח עלינו שהוא לא מוכן שזה יקרה", מחייך ארנפלד. "היום ברור לי שבלי עזות דקדושה כל הארגון הזה לא היה קם. עברנו ישיבה אחרי ישיבה, וישבנו עם החבר'ה והרבנים במשך שעות אל תוך הלילה, כדי להסביר ולשוחח, וכדי להתקין את התוכנות לעוד ועוד בחורים ששאלו איפה היינו עד היום".
"בחודשים האחרונים החבר'ה האלה חרשו כמעט את כל הישיבות והמכינות של הציונות הדתית", מצטרף לשיחה נחמיה כהן, שנכנס לאחרונה לתפקיד מנכ"ל "עזים בקדושה" במטרה להכניס את האורות בכלים. "אחרי חודשים של לילות נטולי שינה ונסיעות הזויות לכל פינה בארץ, הם הגיעו כבר למאה מוסדות ואל היתר עוד נגיע", הוא מבטיח. "החודשים האחרונים היו כמו אש – משהו מאוד בוער שלא היה יכול לקרות אם הוא היה מתחיל באופן מסודר. גם אני בהתחלה הייתי נגד סינון תכנים וראיתי בזה רעיון חרדי שמעדיף להימנע מהתמודדות ישירה עם העניין עצמו. ברור לנו שלא כולם מסכימים עם הגישה שאנחנו מציעים, אבל הצלחנו לייצר שיח משמעותי שלא נותן לברוח מהתמודדות. חלק מהמטרה שלנו היא לייצר נורמה חברתית שרוצה שתעבורת הנתונים בטלפון תהיה נקיה, לעורר את הציבור לקחת אחריות בעניין וליצור סטנדרט של סינון ושימוש נכון במדיה בכלל ובסמארטפון בפרט. כארגון אנחנו כן מעודדים את האופציה של מעבר לפלאפון פשוט, בעיקר לתלמידי ישיבות שלא בהכרח נצרכים לסמארטפון".
"בני הנוער משוועים לאוויר קדוש"
כהן (28) שעבר לאחרונה ליישוב מגדלים שבשומרון, רצה לשלב חצי יום לימוד תורה עם חצי יום של עשייה ציבורית־ערכית, אך מצא את עצמו צולל לעיסוק אינטנסיבי של שבעה ימים בשבוע, מאחר וגם ימי שישי ושבת מוקדשים לשיחה עם תלמידי ישיבות, רבנים ואנשי חינוך.
מאז כניסתו של כהן לתפקיד, הוחלט להרחיב את קהל היעד גם לעולם הישיבות התיכוניות, למדרשות ואולפנות (על ידי צוות נשי), לתנועות הנוער ואפילו לקהילות. לאחר חודשים של פעילות זוכה הארגון לתמיכה מקיר לקיר של רבני הציונות הדתית. "אחרי ההתרגשות של החודשים הראשונים החבר'ה הבינו שצריך לבנות משהו שיימשך לאורך זמן וייתן מענה רחב ככל הניתן. כמה רחב? מצידנו להגיע עד הסיני האחרון", מחייך כהן. "בינתיים בחודשים האחרונים נוצר שיתוף פעולה עם מחוז דן ומחוז שרון־שומרון בתנועת בני עקיבא, והתחלנו לפעול בסניפים שונים בכל תנועות הנוער – כמו סניפי רחובות, מודיעין וגבעת שמואל של בני עקיבא, סניף רמת בית שמש בתנועת אריאל ועוד".
הפעילות בסניפים מתקיימת בעזרת פרויקט 'בוגר מלווה' – בחורי ישיבות גבוהות שלוקחים אחריות ומניעים מהלך בסניף תנועת הנוער שבו הם צמחו. "היתרון הוא ששיחה כזו נעשית בגובה העיניים על ידי חבר בוגר ולא על ידי הרב מהישיבה, הפתיחות והיכולת לשתף קשורות לידיעה שכולנו נמצאים באותה סירה ומכירים את אותה הבעיה. העבודה בסניפים הרבה יותר קשה מאשר בישיבות", מודה כהן. "זו השקעה סיזיפית של שיחה עם אנשים במשך שעות ארוכות. אבל כל אחד שנכנס לעניין הוא עולם ומלואו, וגם הופך בעצמו לפעיל ושגריר של התכנית".
מהלך דומה החל לאחרונה גם בקרב מספר קהילות. פעילי "עזים בקדושה" מגיעים ונותנים שלוש שיחות נפרדות – להורים, לבנים ולבנות (על ידי מדריכה) כאשר בסוף הערב מתכנסים כולם למפגש משותף ולהצטרפות לקבוצה מקומית.
"אחרי ערב כזה ההורים מבינים וחווים הרבה יותר את מציאות עולמם של הילדים שלהם – שמשוועים לאוויר קדוש ורוצים את עזרתם אבל מתביישים לבקש", מספר נחמיה. "ברור לנו שהסינון לא פותר את בעיית הדור, אבל הוא זה שנותן כלי שמאפשר בכלל להתמודד איתה ולצעוד קדימה. הוא לא לוקח את הבחירה החופשית אלא להפך – הוא רק מחזיר אותה. בלי סינון, רק יחידי סגולה יכולים להתמודד, ועכשיו כל אחד יכול. זה לא נהיה פתאום קל אבל זה אפשרי. התרבות הזו ממשיכה להקיף אותנו מכל עבר וזו התמודדות שנשארת, אלא שהמשחק לא מכור מראש אלא האדם מסוגל להילחם ולנצח ולאט לאט לבנות קומה יציבה של קודש שעומדת איתנה כנגד התרבות ופריצותיה. השאיפה שלנו היא לייצר שיח רציני בקרב הנוער, שיח קדוש, ולסייע ברצון של האנשים להיות עובדי השם ולומדי תורה".
"גם אצל גויים יש ארגונים שונים שמתמודדים עם העניין מתוך סיבות רציונליות שכולן נכונות ומוכחות כמו התמכרות, אובססיה ופגיעה בחיי משפחה – אבל אצלנו הדרייב לעניין הוא הקדושה", מוסיף יואב. "מה שנותן את הכוח להמשיך אלו הסיפורים הקטנים־ענקיים. ניגש אלי אברך, אב לשלושה ילדים, שאחרי שנים של נפילות בעניין הוא מספר לי שעכשיו הוא יודע ומרגיש שיש תכלית, שיש לו אפשרות להתמודד. רבנים שלא התחברו בהתחלה לרעיון מספרים על חבר'ה שמגיעים ואומרים שסוף סוף הם טועמים טעם בתפילה, שעכשיו הם מרגישים מה זו תורה".
ומסתבר שהרעיון נופל על אוזניים קשובות לא רק בקרב שומרי המצוות. "אחד מחברי הארגון שהיה בהנהלה עד שהתגייס, לקח אחריות על הנושא גם בפלוגה שלו שהיא חילונית לגמרי. חלק גדול מהחיילים החליטו לשים סינון, וגם מפקד הפלוגה התעורר לנושא והארגון הוזמן לערוך ערב פלוגתי בעניין שיתקיים בימים הקרובים", מספר נחמיה. "לפני כשבוע וחצי עצרתי בתחנת דלק ופתאום קורא לי מישהו, מכר מפעם שהיום הוא סמג"ד. הוא שאל אותי מה איתי היום וכשסיפרתי לו על 'עזים בקדושה' הוא אמר לי בהפתעה: 'בוא'נה, נפלת עלי מהשמיים! שים לי סינון!'. דאגתי לזה במקום", הוא מחייך.
• • •
גם אצלי בטלפון היתה מותקנת חסימה סלולרית, אך כשאני קם מהשולחן של בית הקפה בו שוחחנו, על מכשיר הטלפון שלי מתנוססת המדבקה הכחולה. גם הוא נדבק בווירוס. הווירוס הקדוש.
לתגובות, רעיונות והצעות:
[email protected]
