"עולם ההתמכרויות מחולק לשני חלקים” פותח הרב זאב קרומבי, מומחה להתמכרויות התנהגותיות, "הראשון הוא התמכרות לחומרים, הכוללים את האלכוהול, סמים, תרופות, סיגריות ועוד. בארצות הברית המאופיינת ברווחה הכלכלית הגדולה בעולם, נמצא לאחרונה נתון מהמם לפיו מתוך 250 מליון אמריקאים, 80 מליון צורכים סמים ואלכוהול, ומתוכם 23 מליון מוגדרים כמכורים. ללא ספק ההתמכרות לחומרים מוגדרת כמגיפה של הדור על ידי מומחים בארצות הברית.
"בחלק השני של עולם ההתמכרויות, קיימות ההתמכרויות ההתנהגותיות. אלו כוללות בתוכן התנהגויות כפייתיות שאנשים לא מצליחים לצאת מהן. אף שנראה שחומר כימי הוא דבר מסוכן יותר, הרי שגם ההתמכרויות ההתנהגותיות מזיקות בצורה קשה. אנו רואים זאת בכל מה שקשור באינטרנט – הצפייה בתכנים לא ראויים, ההימורים, הרשתות החברתיות ואף הגלישה עצמה, אדם יכול להיות מכור לאתרי חדשות. מספיק ללכת לבית קפה ולראות אנשים תקועים בטלפונים שלהם במקום לדבר אחד עם השני. זו תופעה רחבת היקף שמגיעה לכל שכבות האוכלוסייה בדרגות חומרה שונות, ולצערנו היא רק הולכת ומחריפה”.
הרב קרומבי נחשף לפני שלוש שנים לתחום של התמכרות התנהגותית בציבור החרדי ומאז החליט לעשות הסבה מתחום שונה לחלוטין בו עסק, ללמוד טיפול ולהתמסר לתחום. לאחר שלמד תואר שני בקרימינולוגיה עם התמחות בהתמכרויות באוניברסיטת חיפה וכן טיפול קוגנטיבי־התנהגותי (CBT), הוא מטפל בשיטה זו ובפרט בתרפיית קבלה ומחויבות (ACT).
האם היום מתמכרים יותר מבעבר?
"בני נוער היום חשופים לתכנים שבעבר לא היתה להם נגישות אליהם, ולכן גיל החשיפה הולך ויורד עם השנים. במשרד החינוך מבינים שהבעיה החמורה ביותר שקיימת היום היא המסך. ילדים בכיתה ד' מבלים חמש עד שש שעות ביום מול המחשב! הם חיים בעולם הוירטואלי במקום לחיות בעולם הממשי”.
מהי הסכנה שבכך?
"מעבר לנזק המוחי והחברתי שנגרמם מכך, מדברים על מאפייני דור ה־Y כדור שמאבד את היכולת להתמודד עם בעיות ועם הקשיים הכרוכים בחיים בעולם הממשי, ובשל כך בורח לעולם וירטואלי ודמיוני שלא מצריך ממנו פתרון בעיות ברמה מורכבת.
"אולם לא רק צעירים נפגעים מהעניין. נחשפתי לסיפורים לא קלים בתחום. בשונה מהתמכרויות לחומרים, הכוללות אנשים שלא מתפקדים ביומיום ונמצאים בשולי החברה, פה מדובר באנשים שלא ניתן לראות עליהם כלפי חוץ שהם עסוקים בדברים כאלו. הם יכולים להיות נשואים עם משפחה יפה וילדים, אנשים שהולכים לעבודה ומתפקדים ביומיום כמו כל אחד אחר”.
תסתכל לי בעיניים
איך הופך אדם למכור?
"מדובר בתופעה מורכבת מאוד שיש לה שלל סיבות: גנטיות, ביולוגיות, סוציאליות, רוחניות, חברתיות ועוד. מדובר על מעשה שממלא עבור האדם צורך רגשי. על אף שאין כאן מוטיב כימי שמשתלט על המוח, יש כאן מעשה שמשתלט על אדם בצורה לא פרופורציונלית.
"ניקח כדוגמה את עניין האכילה, שבדרך כלל היא דבר מהנה. מתי היא עוברת את הגדר של הנאה והופכת להתמכרות בהגדרתה? ברגע שהיא לא נעשית ממקום של הנאה אלא ממקום של צורך רגשי לא ממומש, שהמכור לא מצא דרך אחרת לטפל בו אלא על ידי האוכל. ניתן להשליך את הדוגמה הזו לכל פעולה, גם התמכרות לקניות למשל”.
זה ממכר כי זה מסב הנאה?
"בכלל לא! חשוב להדגיש שהאנשים האלו לא נהנים ממה שהם עושים. הם סובלים קשות, חיים עם רגשות אשם ונקיפות מצפון, הם אומללים לחלוטין. ברוב המקרים המכור משתוקק להפסיק כיוון שהוא משלם על ההתמכרות מחיר כבד, אך הדחף הוא בלתי נשלט. רוב המכורים להתנהגויות יכולים לתפקד בצורה שפויה בזהות האחת שלהם, אבל הזהות השנייה שלהם גובה מהם מחיר רגשי כבד למדי וגם מחיר זוגי או משפחתי, פגיעה במערכות נישואים, תחושה קשה של רמאות”.
מהו הפתרון לדעתך?
"אני מזהה נקודה שאופיינית לכל המכורים שאני פוגש, שהיא קושי מאוד גדול ביחסים הבינאישיים שלהם. או שמדובר באנשים מסתגרים שלא יוצרים קשר עם אחרים, או שמדובר באנשים שיש להם קשר חיצוני ושטוח עם הסביבה. לרוב התמכרות התנהגותית באה יד ביד עם קושי אמיתי ביצירת קשר אינטימי, בינאישי, עם אנשים.
"כשאדם לא מצליח לפתח קשר אינטימי עם סביבתו, נוצר לו ריק בחייו, כיוון שהצורך שלנו בקשר בינאישי הוא צורך קיומי חזק מאוד. השתייכות לקהילה היא גם אלמנט יהודי בולט, וכשאדם חי בבדידות, נוצר אצלו ריק פנימי אותו הוא מנסה למלא, וזה הופך לצורך נואש. הוא מוכן לשלם כל מחיר לטובת העניין.
"אם היו מבקשים ממני להציע תרופה אחת שהיא משמעותית לפי התפיסה המקצועית שלי, הייתי מפתח את היכולת ליצור קשר. שכלול היכולות האישיות ביצירת קשר עם אנשים נוספים, הוא מה שיכול למלא חיים של אדם בצורה המיטבית. זה לא דבר פשוט שכן זה מצריך התמודדות וכרוך באי נעימות ובפגיעות, ובגלל שהקשר הבינאישי כרוך באי נעימויות, צריך גם לוותר ולבלוע צפרדעים ולחשוק שיניים לפעמים. יש אנשים מסוימים שמעדיפים להימנע מזה, ופשוט 'להסתדר' לבד. אני מלמד את מטופליי שהעמקת קשרים בינאישיים אכן כרוכה בפגיעה מסוימת, ובכל זאת זוהי הדרך היחידה והנכונה בה אנשים יכולים לחיות בבריאות ושפיות.
"הדבר בולט במיוחד סביב מתחים בין הורים לילדים מתבגרים. התרופה הגדולה ביותר שהורים יכולים להציע לילד ש'תקוע' הרבה בטלפון או במחשב, היא לדבר איתו, ולא משנה על מה. לא חייבים שיחות נפש עמוקות אבל חייבים לדבר. להסתכל אחד לשני בעיניים. רק זה ינתק אותו מהמסך”.
מניסיונך – יש יתרון למטופלים דתיים?
"נקודת הפתיחה שלהם טובה מאוד, שכן הם גדלו על ערכים של זוגיות, הורות, נאמנות ויושרה. קל יותר לחבר חזרה את המטופל לעצמו ולהחזיר לו את המוטיבציה על מנת ליצור שינוי בחייו”.
להתקין סינון ולסור מרע
אדם נוסף העוסק מזה שנים בגמילה מהתמכרויות ובמלחמה הקיומית על הדרת המסך מחיינו, הנו הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן ומי שהקים בזמנו את 'בידך' שנועד לסייע בגמילה מהתמכרויות.
"ההתייחסות כיום לתכנים לא ראויים כ'חומר' של ממש, מכוונת את הגמילה לטובה. לכן על אף שהתופעה מוגדרת כהתמכרות התנהגותית, התמונות, הסרטים והתכנים משבשים את כל המערכות הפנימיות והם חומר לכל דבר ועניין" הוא מבקש לחדד.
מה לדעת הרב הפתרונות למגיפה?
"אדם צריך לעשות תשובה. הרכיב הראשון של התשובה הוא עזיבת החטא – חסימת האינטרנט במקרה זה. התורה אומרת שגם כשאדם חוטא – הוא לא אבוד. יש לו דרך ועליו לחזור. התשובה היא מהירה, מזככת ומטהרת, וכל אדם יכול לצאת מזה בכל רגע נתון.
"יש לבצע 'סור מרע' ברמה דיכוטומית. לא ייתכן שיש עדיין אנשים שמתלבטים בעניין התקנת סננים במחשב ובנייד. יש להציב את הסינון כגבול לנו ולבנינו וגם לבנותינו, גם במחירים כבדים. ברוך ה' שיש היום כלים שמצד אחד מעניקים יכולת לחסום טוב ומצד שני מאפשרים עבודה במרחבי האינטרנט. יש להקפיד על סינון איכותי וגבוה בלי שהמשתמש יודע את קוד הפתיחה כלל. ככל שהסביבה מוגנת יותר, כך הסכנה שהמחלה תתפרץ היא קטנה יותר וזו התשובה המרכזית בעניין הזה.
"לאחר הסור מרע – יש להקפיד על 'עשה טוב'. עשייה מבורכת ועיסוק מתמיד בדבר בונה הוא פתרון מוכח. ככל שאדם עסוק יותר, יש לו יותר אתגרים בחיים הממלאים בשמחת חיים. יש להדריך צעירים לחיים עשירים בתורה, בקדושה ובדבקות אלוקית וזו התרופה העמוקה והמדויקת ביותר בעניין.
"כל אדם צריך למצוא איזה חיים עשירים מתאימים לו. האם להפנות את האנרגיות לעשייה ציבורית או לעבודה, יש כאלה שחיי אמונה עשירים הם שיצילו אותם, והדברים אמורים גם לנשים – כל אחת לפי עניינה. יצירת סביבה מוגנת ועל גבי זה חיים עשירים מלאים כפי המתאים להם בדבקות אלוקית – זה הכי 'סור מרע ועשה טוב' שיש”.
הרב ממליץ על טיפול למכורים?
"ודאי. יש לבחון כל מקרה לגופו וכל אדם צריך לבדוק מהו הטיפול הנכון עבורו. יש היום שיטות רבות ולכל אדם ניתן למצוא טיפול מתאים.
"למכורים שאינם מצליחים לגמול את עצמם בעזרת כוח הרצון, אני ממליץ באופן אישי על שיטה שפועלת בשטחים רבים של התמכרויות וגם בארצות רבות בעולם. מכיוון שיש לה מתנגדים לא מעטים אנחנו ממליצים עליה רק למכורים של ממש. ומי שמכור נכון לו לסמוך על השיטה הזו – שיטת 12 הצעדים. לשאלה האם כדאי להחמיר ולא להשתמש בה ואז להישאר מכור, או להקל ולהימנע מעבירות חמורות יותר, תשובתנו היא שעדיף להיגמל ולא לעבור על עבירות חמורות יותר”.
השיטה אליה מתייחס הרב שפירא, גררה לא מעט התנגדויות מרבנים שונים ודיונים ציבוריים בשל היותה 'מושאלת' מעולם הנצרות.
השיטה עצמה פועלת כבר כמה עשורים בארה"ב, בעיקר בקרב מכורים לאלכוהול ("אלכוהוליסטים אנונימיים"), אך ישנן גם קבוצות למכורים לסמים, הימורים, שומרי משקל ושאר התמכרויות כולל נפילות באינטרנט. השיטה כשמה מורכבת מ־12 שלבים, בהם השלמה מול ההתמכרות, מסירת האחריות על המעשים לאלוקים, שלמות עצמית ובקשת מחילה מהמשפחה, החברים וסביבת העבודה, תפילה על העניין והפצת הבשורה הלאה.
אתה אופטימי ביחס למצב בעתיד?
"ככל שהמצב נעשה גרוע יותר, אנו מתקרבים למציאות בה יש יותר תרופות. ככל שחלקים נרחבים יותר בחברה יבינו שיש לבצע הגנה משמעותית ועמוקה גם אם היא תגבה מחירים כבדים ומשמעותיים – אפילו כספיים – אז המנגנונים שיגנו עלינו יגדלו.
"הגבלת החופש הגמור שהרשת נותנת, תעניק הבנה שחיים מוגנים הם חיים איכותיים וטובים. וזו הבשורה האופטימית. בעזרת ה' אנחנו נידחק על ידי הכאב ועל ידי ההפקרות ליצור חברה שברצונה החופשי מגנה הגנה עמוקה ואיכותית על חייה הרוחניים והנורמליים בדרך ארץ שקדמה לתורה”.
להתמקד בבריאות
ולא בחולי
גם אוריאל רייך, שעוסק בפיתוח וייעוץ ארגוני כיום, ובעברו סמנכ"ל מוסד טיפולי מהגדולים בארץ, מבקש להדגיש ששיטת 12 הצעדים היא כלי שיכול לתת מענה למטופלים מסוימים אך לא מתאימה לכולם, ובעיקר תלויה בנקודת המבט בה ניגשים אל כלי זה.
"שיטת הצעדים טובה לעתים לתחילת התהליך של הכרה בבעיה ובקבלת עזרה על ידי אחר, אך לא מתוך תפיסה של חולשת האדם או 'חולי' אלא ככלי לתהליך של אדם בריא. התפיסה המקורית של השיטה מתארת את המכור כחולה וחלוש, ואילו רוב התיאוריות העדכניות, והמקרים בהם נתקלתי, מוכיחים שהאדם צריך כוחות ועוצמה ומעידים על תהליך של בריאות נפשית וחיזוק עצמי בעזרת התבוננות, טיפול, הכרה טובה של עצמו ויצירת שייכות חברתית ומשמעות לחייו. לכן המגמה הכללית כיום בעולם הטיפול היא למצוא גורמים מעצימים של הבריאות הנפשית, פתרונות בתוך הקהילה וטיפול פרטני ונגיש".
מה צריך לעשות אדם שרוצה לעזור לעצמו להיגמל?
"אדם שמזהה בחייו משהו שפוגע בו בהתנהלות היומיומית, צריך לפנות לאדם קרוב שהוא אוהב ומעריך ולהיוועץ בו, והיועץ ימליץ על טיפול. עולם הטיפול היום הוא רחב ויש בו מנעד שלם, החל מטיפולים קצרים וממוקדים, השתייכות לקהילות טיפוליות ועד טיפולים ארוכים או תרופתיים.
"חשוב מאוד לדעת שלא כל נטייה הופכת אותך מידית למכור ושאפשר במפגשים עם מטפל מקצועי לערוך 'אינטייק' (אבחון טיפולי. ע"ו) ולברר את מהות הקושי וההתמודדות. טיפול משמעותי יכול להבהיר מה מקור הבעיה. לעתים מדובר במרד נעורים, מורכבות מול ההורים, מצב נפשי או התמכרות פיזית, את זה צריך לברר ולבדוק.
"רוב האנשים הם בריאים בנפשם ויכולים על ידי היכרות עצמית, ואם צריך אז גם בעזרת טיפול, להתקדם ולהתמודד בעזרת מגוון כלים. מרבית המכורים מתמודדים עם מצוקה שנבעה כתוצאה מטראומה והשלמת החסרים נעשית דרך התמכרותם. מילוי החסר הוא עניין רגשי, קוגניטיבי ופיזי וברגע שאדם עובר טיפול על ידי מטפל מוסמך, ולומד להכיר את עצמו ואת החוזקות שלו, הוא מבין מאיזו סיבה הוא נפל וכך יודע לחזור לטוב שלו. החלפת החולשה בחוזקה, בעזרת עשייה, משמעות ושייכות, היא הריפוי המשמעותי ביותר שיש”.
אתה יכול לסקור עבורנו את שיטות הטיפול הנפוצות כיום?
"מטפל פרטני קליני מוסמך או מוכשר לתחום זה יכול לאבחן בשתיים־שלוש פגישות מי האדם שעומד מולו ומה הנושא שנראה המשמעותי ביותר כרגע בהשפעה על מצבו, ולהכווין אותו לטיפול המתאים לו על מנעד האפשרויות הקיימות. הטיפול הקוגניטיבי־התנהגותי (CBT), הוא הטיפול המומלץ ביותר בעיניי. הטיפול קיים ברמות שונות ומסגרות שונות, ואני ממליץ להתחיל בטיפול אמבולוטורי־פרטני כזה המשתלב בחיים ולא מצריך את האדם להפסיק את חייו אלא להפך, לטפל מחד ולהוסיף משמעות ועשייה מאידך.
"הטיפול מצריך מהמטופל לעבור תהליכים, פעולות ותרגילים שמשנים התנהגות, כמו לא להתקרב למקומות מסוימים, להטמיע הרגלים חיוביים אפילו כשזה 'לא מדבר אליך' ועבודה על הרגלים. בסוף הדברים מחלחלים. ככלל, רק במידה והטיפול הזה לא עוזר, הייתי ממליץ לבחון אפשרויות אחרות.
"פתרון נוסף שקיים הנו יצירת קבוצת שייכות חיובית. ככל שאדם מוצא קבוצת שייכות מותאמת לו שנותנת לו כוחות ועשייה חיובית, כך היכולת שלו להתמודד גדלה. יש מקום לקדם קבוצות שייכות כאלו בישיבות או בקהילות ולא להצטרף לקבוצות שיכולות לפגוע באדם ולהתמקד בחולשותיו. יש לשים לב שהקבוצות מועילות לאדם ומקדמות אותו ולא מדרדרות אותו ללמידה שלילית.
"במקרים מסוימים מתברר שהבעיה ההתמכרותית לכאורה היא רק תסמין של קושי אחר. ייתכן ומדובר בדיכאון קליני או חולף ויש לבדוק קבלת תרופות מתאימות וטיפול פסיכיאטרי על פי הצורך.
"הנושא המשמעותי ביותר בעיניי הוא פתרון העשייה החיובית ויצירת תחושת שייכות.שלחתי בעבר נער להתנדב בקיבוץ, לעבוד ברפת. השייכות והעשייה הצילו אותו. במקרים אחרים התחיל טיפול עם ההורים לפתירת מורכבות ביניהם. בפעם אחרת הגיעה אליי בחורה דתייה שחשבה שהיא אבודה לחלוטין. היא הגיעה למקומות לא קלים וכשניתחנו את העניין גילינו שזה מרד נעורים בהורים ורצון שיבחינו בה, ודרך מעבר לחוות סוסים היא השתקמה והיום מדריכה אחרים במצוקה. לא הסמים ולא ההסתובבות ברחובות היו הנושא, אלא השייכות. מצאנו לה מקום בו היא יכלה להיות משמעותית ובעלת השפעה והיא לקחה את הכוחות למקום הנכון.
"האמונה והניסיון הוכיחו לי שרוב המטופלים היו צריכים שייכות, אמונה בהם, עשייה חיובית וחיבור לרגשות, ואז הם המשיכו בחייהם. האדם הוא בעל כוחות, בעל בריאות נפשית ובעל יכולת לשלוט על חייו, ולשם צריך לכוון”.
ערב ראש חודש אדר הוא זמן טוב לחיזוק בריאות הנפש וליציאה לחירות אישית על ידי חיזוק השמחה. השמחה פורצת גדר, פורצת את הגבולות האישיים שלנו ומעניקה לנו את היכולת לתקשר טוב יותר אחד עם השני, לחוש סיפוק, להתמלא באנרגיות טובות ובעיקר – להאמין שיכולים לתקן.
