סדר יומו של הרב בורשטיין עמוס. הלו"ז שלו מתחיל מהבוקר ועד כמעט הבוקר שלמחרת. העובדים מספרים שהם יכולים לקבל גם טלפונים והודעות בשעות מאוחרות בלילה, והם יודעים שאם הרב מטפל במקרה בשעות האלה הדבר לא סובל דיחוי. לשמחתי פינה לי הרב מזמנו, לשיחה נינוחה ללא אותות מצוקת זמן.
אז מאיפה הכל התחיל?
הרב בורשטיין נזכר בשורשים מהם הגיע. "כמו כל דבר, הכל מתחיל מהבית. אבא שלי גדל בבית ציוני בפולין. סבא שלי הקים בביתו בית ספר לאומנות העץ, כדי שאנשים ילמדו מקצוע וכך יוכלו לקבל סרטיפיקט (אשרת עלייה לארץ) בתקופת המנדט הבריטי. אבא שלי למד בברנוביץ ובמיר, ובשואה עבר עם ישיבתו לשנגחאי. משם המשיך לארצות הברית ובסוף התמקם באורוגוואי. כשהוא הגיע לאורווגואי, הוא אמר שלדור שלנו מתאים הרב קוק, וכך הקים את הישיבה על שמו – 'ישיבת הרב קוק'. אמא שלי הקימה עם עוד קבוצה בית ספר של בני עקיבא שנקרא 'יבנה'. הוא עשה נפשות בקהילה היהודית – הכשיר בתים ודאג לפתח קהילה דתית. לפני שהוא עזב, איחדו את מוסדות יבנה עם הישיבה שלו. המוסדות עדיין שם, ועד היום זוכרים שם את שמו של אבי.
"עלינו לארץ, ומהאנייה הגענו למרכז שפירא, בו התגוררנו שנתיים" ממשיך הרב בורשטיין. "הרב נריה ביקש מאבי להקים ישיבה בבאר שבע או בחדרה. כך הגענו לחדרה, שם הקים אבי את ישיבת 'בית שמואל', ושם גם למדתי אני. אמי הייתה יו"ר תנועת האישה הדתית בחדרה והשרון, ועסקה הרבה בחסד. זה מה שראיתי בבית – תורה והלכה יחד עם חסד".
לרב בורשטיין חשוב להדגיש: "אבא אהב מאוד את הגיוון, ולא היה מצומצם למגזר מסוים. אנחנו שישה ילדים – חצי דתיים לאומיים וחצי חרדים. כולנו אוהבים אחד את השני – ומכבדים כל אחד. אני בחרתי ללכת לישיבת מרכז הרב, שם התחלתי ללמוד בשנת תשל"ד, מיד לאחר מלחמת יום כיפור".
כיצד נולד מכון פועה?
"חיפשתי אתגר בחיים שמשלב את הצד ההלכתי של אבא ואת צד החסד של אמא. באותם ימים נקשרתי מאוד לרב מרדכי אליהו. כשהוא נבחר לרב ראשי, הוא שאל אותי אם אני יכול לעזור לו באיסוף מידע רפואי־הלכתי במקרים של זוגות שהגיעו עם בעיות פוריות. כך בעצם נולד מכון פועה".
הרב בורשטיין מספר על התקדמות המכון: "ר' אברום (שפירא – ש.ק.) תמיד אמר לי שהכל לפי הביקוש, אם יש ביקוש זה אומר שיש סייעתא דשמיא. וברוך ה' יש. הרבה אנשים בירכו אותי שלא יצטרכו אותי. באתי בדאגה לרב אליהו, שזה מה שמברכים אותי, אז הרב אליהו אמר לי שאתעסק גם בהיריון ובהדרכת חתנים וכלות. את זה כולם רוצים. ככה התרחבנו לעוד נושאים. כל פעם הכנסתי רב שיטפל בתת־תחום, עד שהגענו לצוות של שנים־עשר רבנים במכון ועוד שלושה בתור. יש אפילו שירות אזרחי במכון".

טלפון אחרי 17 שנה
איך עובד הטיפול במכון?
"לכל אחד שפונה עם בעיה, אנחנו פותחים תיק, שמתעדכן מדי פעם. במקום לפתוח את הנושא כל פעם מחדש, אנחנו מסתכלים בתיק ויש בו את כל הסיפור. אם יש בעיה שאין לה פתרון – ברגע שייתכן פתרון אנחנו מתקשרים לעדכן את הפונה". לרב בורשטיין יש דוגמה קיצונית לכך. "יצא לנו להתקשר לזוג אחרי שבע־עשרה שנה, ואמרנו להם שבכנס בארצות הברית דיברו על פתרון לבעיה שלהם. או למשל, הודעתי לחמש־עשרה זוגות שיש פתרון חדש לבעיה שלהם, אבל אני עוד לא מרשה להשתמש בו, כי עדיין הוא לא נוסה מספיק".
המכון מתעסק בשאלות הלכתיות. מהי צורת הפסיקה במכון?
הרב בורשטיין מסביר: "אצלנו במכון אפשר לקבל את הפסיקה לפי הפוסק שלך. אני לא אגיד לך לפי איזה פוסק לנהוג. אם תגיד לי שאתה רוצה את דעתי – אגיד, אבל אתה חופשי לבחור מי הפוסק שלך. אחד יאמר הרב אלישיב, השני הרב וואזנר, השלישי הרב עובדיה והרביעי הרב מרדכי אליהו, ואענה לכל אחד לפי בחירתו. הגישה הזאת הובילה אותנו לקשר אישי ממש עם כל גדולי ישראל. אני מרגיש שהתפקיד שלי זה לאחד את כל הכוחות, ולהכניס את דעות כל גדולי הדור בנושאים החשובים אלה".
"פעם הייתי אצל הרב שיינברג, לבקש היתר עבור זוג שהוא הפוסק שלהם. הרב לא היה מוכן להתיר. אמרתי לו שיש גדולים אחרים שמתירים אבל זה לא שכנע אותו, אבל הוא אמר שאם זה יגיע למצב כזה שהם יתגרשו בעקבות הבעיה, אז הוא מתיר. כשאמרתי את זה לבעל, הוא אמר לי שהזוגיות שלהם טובה ושהם לא יתגרשו. אחרי כמה זמן הבעל פנה אליי ואמר לי שאחרי הוויכוח שהיה לו ולאשתו באותו ערב – הוא עדיין לא רוצה להתגרש, אבל זה כבר לא חד וברור כפי שהיה. עוד באותו ערב הלכתי אל הרב שיינברג, שהיה כבר על כיסא גלגלים. הוא אמר לי שאם זה המצב אז הוא מתיר. לא הסתפקתי בזה, וביקשתי שהרב יהיה הסנדק. ובאמת ברוך ה' נולד בן והרב היה הסנדק".
במכון פועה חשוב מאוד הקונצנזוס והמגוון. הרב בורשטיין שומר על קשר עם פוסקים ממגוון הקשת הדתית. לא רק דתיים, אלא אפילו מסורתיים וחילונים פונים למכון גם בנושא טהרת המשפחה. הרב מספר שרצו שהוא יציב תנאים לפונים למכון, אך הוא לא מוכן. לדבריו, הוא עוזר לכולם בלי תנאים, ובסוף כולם מתחילים לשמור טהרה כמו שצריך. רבני המכון פועלים בתחומים שונים, כל אחד לפי סגנונו ונטיית לבו. המכון הוא מרכז עולמי שיש לו סניפים גם בארצות הברית, בצרפת ויש גם נציגים ברוסיה. המכון עונה בעברית, אנגלית, צרפתית, יידיש וספרדית. מנסים להנגיש את הדברים הדברים האישיים ביותר לשפה ולתרבות של הפונים, והכל בקדושה.
כשהרב עובדיה
פרץ בבכי
אתה נפגשת ונפגש עם גדולי הדור, מה הרשמים שלך מהם?
"לפני שבוע הייתי בשבת בכרמיאל, והעברתי שיעור על הנהגותיהם של גדולי הדור. הדברים האלה עוזרים לי עד היום, כשאני היום בא להחליט אני מסתכל על התמונות כאן" – הרב בורשטיין מצביע על שלל תמונות הרבנים המעטרות את חדרו, "ואני אומר לעצמי 'מה היה אומר הרב מרדכי אליהו? ומה ר' אברום? והרב אלישיב?'"
הרב בורשטיין מתאר את גדולי הדור מזוויות חדשות: "הרב עובדיה היה אנציקלופדיה מהלכת. זה ידוע. אבל מה שאני זוכר ממנו אישית זה שאני בא אליו ומספר לו בעיה של זוג, ואני בוכה, ואז גם הרב עובדיה פורץ בבכי. זה היה דבר מיוחד ברב עובדיה. כשהוא היה שומע סיפור קורע לב כזה היה אומר לי 'אני חייב לעזור להם'. מעבר לידע העצום שלו, זאת הייתה הגדלות שלו".
זווית כזו הוא מספר גם על הרב אלישיב: "לעומת ר' שלמה זלמן אויערבך שתמיד היה עונה בהתאם לשואל, הרב אלישיב היה חותך. ובכל זאת, גם אצלו הייתה התחשבות בסיטואציה. פעם באה אישה אליו והוא לא רצה שתעשה טיפולי פוריות, כי כבר היו לה שני ילדים. אז אותה אישה בכתה, ואמרה שבחברה שלהם הממוצע הוא שמונה ילדים, וזו בושה בשבילה. היא שאלה האם זה אסור. אז הרב אלישיב ענה לה שזה לא אסור, ואם היא צריכה, שתעשה".
אני מביט בתמונות הרבות בחדר. בין השאר אני מוצא את התמונה של הרבי מלובביץ'. מה הקשר לרבי?
"לרבי היה קשר מאוד חזק", מחייך הרב בורשטיין. "לפני כשלושים שנה, רבע מהציבור הדתי־חרדי לא עברו טיפולי פוריות. פחדו ממה שקורה במעבדה, והרבנים אסרו טיפולים. הייתי אצל ה'ציץ אליעזר' (הרב אליעזר יהודה וולדנברג – ש.ק.), ואמרתי לו שהתשובה שלו לגבי איסור הפריית מבחנה שונה מהאחרות. אין כמעט מקורות, והכל בעיקר סברות. שאלתי אותו אם זה בגלל שהוא חושש מהטעויות שיכולות לקרות. הוא ענה שכן. המשכתי להקשות – 'ואם תהיה מפקחת חרדית שתפקח על הטיפול מתחילה ועד סוף?' אז הוא ענה שדבר כזה יקרה לימות המשיח. עניתי לו 'הרב, ימות המשיח כבר כאן'. אז הוא אמר שהוא יצטרך לחשוב מחדש על התשובה.
"יצרתי קשר עם חב"ד בארץ. שאלתי אותם למה הם לא עושים טיפולים, אז אמרו לי שהרבי אוסר, על פי הקבלה. הלכתי לרב אליהו, שאלתי איפה כתוב בקבלה, אז הוא אמר לי שהרבי הוא פיקח, ולכן הוא לא אומר למה הוא באמת אוסר. הרב אליהו אמר לי שאסע אליו, ואמסור שהרב אליהו אומר שזה בסדר. נסעתי לרבי, העברתי את הדברים, והוא אכן אמר שאם הרב אליהו אחראי אז הוא מאשר. ואז באמת התחילו גם חסידי חב"ד עם הטיפולים. מאז שנפתח הפתח – הרבה חסידי חב"ד התחילו מיד עם טיפולי הפוריות, עד כדי כך שאחד הרופאים לא הבין, ושאל אותי מה קרה לחסידי חב"ד שיש להם כל כך הרבה בעיות פוריות…
"אני זוכר שהרב גינזבורג, הרב של עומר, בא אליי בטענה איך אני פועל נגד הוראת הרבי. אמרתי לו שישאל את המזכיר שלו, ואכן הוא שאל וגילה שאני צודק. הרב גינזבורג עבר על הכתבים של הרבי, וראה שמעולם הרבי לא כתב שזה אסור".

"תגיע ביום שישי"
איך באמת מתנהל הפיקוח ההלכתי?
"אני ידעתי שאם נעשה למשל פיקוח דתי־לאומי, אז מחר יקום עוד פיקוח. אז חשבתי על רעיון של פיקוח חרדי בהנהלה ציונית. כלומר מפקחים חרדים תחת רבני המכון. הלכתי לרב משה הלברשטאם מהעדה החרדית ושאלתי אם יסכים לכזה רעיון, והוא הסכים". הרב בורשטיין מתאר בצורה משעשעת את הסיבה להסכמת הרב הלברשטאם: "הוא הסביר לי 'אם נניח חסיד בעלזא אוכל 'פולקע' בהכשר של בעלזא, אז זה לא בסדר שהוא לא אוכל הכשר של העדה החרדית, אבל כשהוא יגיע לשמיים, יסלחו לו. אבל כשאדם ייוולד בעקבות טיפולים ואחר כך יגיע לשידוכים, וישאלו אותו באיזה הכשר הוא נולד, רבנות, בעלזא או העדה החרדית, זה יהיה נורא ואיום'. לכן הוא הסכים לאיחוד הזה".
הרב בורשטיין מודה שגם הוא היה ספקן בהתחלה. "כשבאתי אל ר' שלמה זלמן אמרתי לו שאני נמצא במעבדות, ואני לא רואה שהמצב מצריך פיקוח. אז הוא אמר לי – 'תגיע ביום שישי חצי שעה לפני שסוגרים'. עוד באותו יום שישי חזרתי אליו ואמרתי לו שהוא צדק, ובאמת צריך.
"ברוך ה' הפרויקט של הפיקוח ההלכתי רץ עד היום, ונמנעו הרבה טעויות בעקבות הפיקוח שלנו. לא מזמן היה סיפור בבית חולים ברזילי באשקלון שקרתה טעות. ברזילי זה אחד המקומות הכי טובים, אבל קורה. מדובר בבני אדם. וזה לא שרוב הטעויות קרו בבית חולים מסוים, בכל בית חולים הייתה טעות. זה מראה עד כמה חשוב הפיקוח בנושא.
"הפיקוח שלנו הוא בארץ, באירופה ובארצות הברית. היה רב בצרפת שפקפק בצורך של הפיקוח, אבל הזוג שהגיע אליו התעקש. שבוע אחרי שהוא פתח את הפיקוח – נמנעה טעות. אז הוא הודה שבאמת יש צורך".
האם מעבר לטיפולים ופיקוח על טיפולים, יש גם עיסוק בתכנים ובהדרכה נכונה?
הרב בורשטיין מהנהן לאישור. "יש צורך גדול בהדרכה בכל התחומים. בטהרה, בפוריות וגם בזוגיות. המכון מתעסק בהוראה של מראות לאברכים. תחום הדרכה נוסף הוא בענייני אישות. ראינו שאנשי מקצוע מציעים לזוגות דברים שרחוקים מאוד מההלכה, אז אמרנו לזוגות לפנות לייעוץ, ואחר כך להביא את הדברים אלינו. אבל אי אפשר לעבוד ככה. אז יצרנו מושג של 'יועצים בקדושה' שהוכשרו אצלנו. היועץ מבין את השפה שלך ויודע להדריך מה אסור, מה מותר ומה מקובל. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לאזן בין העולם המתפתח לבין עולם ההלכה והקדושה. מצד אחד שאנשים לא יסתגרו ויישארו עם הבעיות שלהם, שיכולות לגרום להמון בעיות נוספות, ומצד שני שלא יקבלו פתרונות שאינם הלכתיים".

ההתפתחות הטכנולוגית
דיברנו על הדרכה בבעיות זוגיות ופוריות, האם יש גם מה ללמד בנושא ההיריון והלידה?
"ודאי, יש חשיבות גדולה לנושא התפתחות העובר בהיריון ובדיקות בהיריון" מאשר הרב בורשטיין, ומיד מוסיף סיפור: "הייתה אישה שפנתה אלינו וסיפרה שיש לעובר שלה מום בלב, והיא רוצה להפיל. אמרתי לה שלא בטוח שצריך להפיל, ושנשאל את פרופסור ריין (קרדיולוג ילדים – ש.ק.). פרופסור ריין הודה שזו בעיה קשה, אבל אפשר לטפל בה, שתלד ב'הדסה' או ב'בילינסון' וננתח לאחר כמה ימים מהלידה. היא ילדה בבילינסון, ואכן הניתוח בוצע והילד היום בסדר. הגעתי לבקר את הזוג בבית החולים, הם מאד שמחו והודו לי. האישה אמרה לי שהיא רוצה שאכיר את האישה שבמיטה לידה. פניתי לאותה אישה, ואיחלתי לה מזל טוב, וכמובן שאלתי לשלום הילד. האישה אמרה שהבעיה של התינוק שלה היא הרבה פחות חמורה, ושהוא עבר ניתוח בשלום. ואז שמעתי קצת היסוס ושקט. אז עודדתי אותה להמשיך 'ואז מה?' אז היא אמרה שהיא לא ידעה שיש בעיה בלב, כי הרב שלה אמר לא לעשות אולטראסאונד. ואז בלידה פשוט לא היה לו חמצן והוא נולד עם .c.p (שיתוק מוחין – ש.ק.) אז הבעיה הלבבית נפתרה, אבל הילד עם .c.p. למה זה צריך להיות ככה, עם כל הטכנולוגיה שיש היום?
"היום יש גם אפשרות לטפל תוך כדי היריון. היה עובר עם בעיה בסרעפת, שערכו לו ניתוח בהיריון עצמו. הידיעה של הבעיות בעוברים היא לאו דווקא שאלה של הפלה, אלא של איזה טיפול והיכן. ולכן חשוב לדעת מראש והבדיקות הן חשובות" מעיר הרב בורשטיין.
כשאני מדבר עם אנשי המכון, הם מעידים על הרב בורשטיין שהוא חש תחושת שליחות לסייע גם בבעיה פרטנית של אדם בודד. פעמים שבעיה ספציפית יכולה ליצור סטארט־אפ הלכתי שיכול לעזור לציבור שלם, ולפעמים הרב אפילו לא מודע לאן הדברים מגיעים. הוא מנסה לברר ולחפש את הפתרונות הכי ישימים, ולפתח אותם כמה שניתן.
אפשר לקבל דוגמאות לפתרונות שפיתחתם?
"נושא בעייתי בטבילה היה הגבס. מצאנו כמה פתרונות, אבל המתקדם ביותר היה להביא לארץ גבס שניתן להכניס למים, ולהכליל אותו בסל של קופות החולים. אבל אז היו שפקפקו האם המים עוברים דרך הגבס. עשינו בדיקה – מילאנו בריכה במי סלק. רב אחד הכניס את ידו המגובסת לבריכה ורב אחר הכניס רגל מגובסת, וראינו שהחמיצה עברה את הגבס, ואפשר לטבול איתו".
אבל לא רק בנושאי טהרה מוצאים פתרונות. הרב בורשטיין נכנס לעובי הקורה גם ברווקות מבוגרת ופוריות. "היום יודעים להקפיא ביציות, ולכן הצענו שרווקות מבוגרות יעשו הקפאה, כך שתוכלנה ללדת לכשתתחתנה. בהתחלה כשסיפרתי זאת לרב מרדכי אליהו, הוא אמר לי 'תקפיא את הרעיון הזה, לא את הביציות'. אבל אחר כך כשהוא ראה שיש רווקות מבוגרות שלוקחות מבנק הזרע, הוא שאל אותי מה אפשר לעשות, ועניתי לו 'להפשיר את הרעיון שאמרת להקפיא'. כינסנו את רבני הציונות הדתית, ובסוף גם המתנגדים הסכימו שאם האלטרנטיבה זה ללכת לבנק הזרע אז עדיף להקפיא ביציות. עברתי בכל ה'ביצות' כמו גבעת שמואל וקטמון לדבר על הנושא. והנה היום שישים אחוז מאלו שהקפיאו כבר התארסו והתחתנו. זה אפילו מעודד אותן לכך".
האם הרב עומד בקשר עם הזוגות גם כשהסתיימו הטיפולים?
"בוודאי. קודם כל, אני מוזמן לבריתות של הילדים. אבל היום אני גם זוכה ללכת לחתונות של הילדים שנולדו בעזרת מכון פועה". הרב כדרכו נזכר בעוד סיפור מעניין על אירוע שהוזמן אליו. "לאחד הזוגות שנעזרו במכון נולד בן בשעה טובה, והזמינו אותי לברית. כולם שאלו אותי מה אני עושה בברית, אז מתוך כבוד להורים ושמירה על פרטיותם עניתי 'מה השאלה? אני מכיר את ההורים מאורוגוואי, שנינו דוברי ספרדית'. ישבנו לאכול, ופתאום האבא פותח: 'דבר ראשון, אני רוצה להודות למכון פועה על המאמצים שעזרו לנו'. אחר כך האבא הסביר לי: 'כמעט עשר שנים אנחנו בלי ילדים, מה חשבו עלינו? יודעים שהיו בעיות, אז לפחות שידעו שעשינו הכל עם מכון פועה, על פי ההלכה ועם השגחה".

לפחות תאותת
הרב בורשטיין הוא איש אשכולות. הוא לא מתעסק רק בפוריות וזוגיות, אלא בתחומים רבים וביניהם המקדש ומצוות התלויות בארץ. הרב בורשטיין מגדיר זאת כ"הלכה יישומית".
מדוע הרב הגיע גם אל הנושאים הללו?
גם פה הקשר לבית אבא צץ. "אבא שלי היה אומר שמעבר ללימודים הסטנדרטיים בישיבה צריך גם ללמוד זרעים, קדשים וטהרות. לכן עבדתי הרבה על שמיטה וערלה וכמובן גם על שאר המצוות התלויות בארץ. אני מוציא כל שנה מדריך לפירות ערלה, שנותן אחוזי ערלה בפירות בארץ. כל שמיטה אני מוציא ספר מעודכן בדברים האלו. אני חושב שהנושא של 'זרעים' הוא חיבור מאוד חזק לארץ ישראל. ובסך הכל אני יוצר כאן חיבור של תורה, עם וארץ".
הוא ממשיך לתאר לגבי העיסוק במקדש. "ראיתי שהציבור לא כל כך מתעניין בנושא של המקדש וקדשיו, אז באתי והתייעצתי עם ר' יחזקאל לווינשטיין – שהיה המשגיח של אבי ז"ל – והרב צבי יהודה. הם אמרו לי להתעסק בצדדים של המקדש שיותר מושכים את הלב. התחלתי להתעסק עם הקטורת. נסעתי לאסוף בשמים מכל העולם. ניסיתי לזהות את אבני החושן והתעסקתי בשירי הלוויים. זה חלק מהתפיסה שקיבלתי מהבית – אם יש דבר חשוב – תעשה אותו, ואל תחכה שה' ינסה אותך. המקדש הוא חשוב – אז תתעסק אתו, גם אם אתה לא עולה להר הבית".
לסיום, משהו שהרב ממליץ לכולם לעשות.
"תראה. אני ליטאי, אמא שלי ממשפחה חסידית, אשתי ממשפחה חסידית, ובלשכה של הרב אליהו אמרו לי שיש לי נשמה של ספרדי כלואה בגוף של אשכנזי… זה המסר שלי, לכבד כל אחד וכל דעה. לאהוב כל אחד. אני משתדל לבוא ולתת לכל מי שאני פוגש סוכריה. פעם עקף אותי בכביש מישהו בפראות, יצאתי מהרכב ובאתי אליו עם סוכריה, אמרתי לו בחיוך 'לפחות בפעם הבאה תאותת'. אותו אדם הבין את הטעות שעשה והתנצל. זה המסר שלי – כל אחד הוא אח שלך, עשה שיהיה קרוב אליך". ■