לפני כמה שנים פגשתי את בעלי בסבב הדייטים השלישי שלנו,

ימי החורבן מצריכים התבוננות ומחשבה ותמיד זה מציק, מכאיב ולא

שלום חברים! כשאנחנו מתקרבים לל"ג בעומר, יום שמחתו של רשב"י,

הוא היה במצב לא פשוט… אז לא רציתי לומר לו

אני מניח שזה קורה גם לכם. דווקא בשבת, 'מעין עולם

חג מתן תורה הוא יום הנישואין בין הקב"ה לבין עם

בבוקר חורפי וגשום היא נכנסה עטופה כולה, חסידת חב"ד אצילית

"אני לא יכולה יותר להתמעט!" עם ההכרזה הזו היא נכנסה

כבר כשהדלת נפתחה ראיתי שמשהו אינו כשורה. עיניה היו מעורפלות

הפעם הגיעו שניהם. עד עכשיו היא היתה מגיעה לבדה, אך

מישהו הגיע אלי להתלונן על בעיות בשלום בית. הוא אמר

בעיצומו של יום הגעתי עם אשתי לאזור התעשייה בתלפיות, כדי

כל חייל יודע, כל צלף יגיד לכם, כלל ראשון: אם

נשוי לשקט "אתה מבין שקשה לעכל את הניסיון שלך להפוך

שיחה דמיונית "אז איך ההבנה מה היא זוגיות קשורה לאלוקים?"

דרבי זוגי כשאתה מבין מה היא זוגיות, פתאום לא מוזר

הצד שלה – הצד שלו "אז מה היא זוגיות?" שאל

מבוא איך זה שהמאמצים שלי משיגים תוצאה הפוכה? הגיוני להעביר

אנחנו הרבה פעמים נפגשים עם זוגות, שבהתחלה הקשר שלהם היה

"זאת אחת התקופות המאתגרות בחיי", כך התחילה השיחה בצהרי יום

לפני כמה שנים נקלעתי לתקופה כלכלית לא קלה, מה שכידוע

יום ששי אחד עברתי בפאתי שוק מחנה יהודה. אחרי שקניתי

אמירות כמו "אין למטפל מה לייעץ לי. אני מכיר את

לפני כמה שנים פגשתי יהודי ירושלמי כבן שלושים. שוחחנו מעט

כמה דיו נשפך וכמה קולמוסים נשברו בניסיון לתאר ולדבר על

שום דבר מיוחד לא ניכר על נתנאל ורות-נחמה גזית, למעט

מפעם לפעם באים אליי זוגות העומדים להינשא. לפעמים הם שואלים

השעה 02:30 לפנות בוקר, הפלאפון מצלצל, "הקפצה". התעוררתי משינה. "שלום