שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל בכל שנה בליל הסדר, כאשר אנו מזכירים את ארבעת הבנים, כל אחד ודאי מהרהר בינו לבין עצמו – מי אני מבין ארבע
בשעת ביעור חמץ ראיתי את ידידי הצעיר משה מגיע למדורה השכונתית. בידו נשא שקית שיירי חמץ ופרצופו היה מעט חמוץ בניגוד להרגלו. תמהתי על כך
שלום חברים! כבר דיברנו פעם על המילים שקשורות לליל הסדר – 'כסדר', ו'לא כסדר'. רבי נחמן אומר, שכאשר הכל הולך לבן אדם בחיים לפי התכניות
באחת השנים באמצע פסח דופקים בדלת בבית של הרב זליג אשכנזי, השליח ביקטרינבורג ברוסיה. עמד שם יהודי בשם גרישה, נסער מאוד, והתחיל לדבר עם הרב בהתרגשות עצומה:
קדש! חכם: רגע, צריך לעמוד או לשבת בקידוש? תם: איזה כיף להיות פה עם כל המשפחה, ממש מחמם את הלב… רשע: מה אתה מיתמם?? אתה
פסח כבר כאן, וההתרגשות גדולה. למרות שכולנו מכירים את הסוף הטוב של סיפור יציאת מצרים, הסוף האמיתי של הסיפור הוא אנחנו עצמנו. "אנחנו אלה פה
מספרים שכאשר הומצאה הרכבת, פרסמו בעיירה מודעות שבהן הוזמנו התושבים לבוא ביום מסוים ובשעה מסוימת לראות – לראשונה בחייהם – רכבת שנוסעת בכוח הקיטור ובלי סוסים… התאספו
המושג "שארית העומס" אצל ימימה אביטל ע"ה מבטא את הקליפה האחרונה שנשארה בעבודה הפנימית שלנו. הדבר הקטן שנשאר אחרון. כמו סיר שנדבקו לו בתחתית שאריות
שלום חברים! אנחנו מצויים בימים שמחים – ימי ניסן. כידוע, כל חודש ניסן הוא חודש חגיגי, ובכולו לא אומרים תחנון. חסידים מספרים על ה'דברי-חיים' מצאנז שהיה נוהג
פעם שמעתי מציירת מוכשרת, חוזרת בתשובה בשם מירב, איך החליטה במהלך תשובתה לחזור לצייר. היא הצטרפה עם בעלה יגאל לקהילה קצת קנאית בעירם. בערב פסח אחד יצאה
כל חייל יודע, כל צלף יגיד לכם, כלל ראשון: אם ברצונך שהנשק שלך יפגע במטרה, נקה אותו היטב! (אפילו אני זוכר מהטירונות הקצרה לפני הלהקה הצבאית איך