פרשתנו היא נקודת מפנה ביחסים בין ישראל לה'. עד כה בני ישראל היו בגדר מקבלים. כמעט כל מה שחוו היה מתן הא-ל. הוא גאל אותם

סגולת ימי אדר ופורים היא עניין "ונהפוך הוא". עם ישראל מגיע לתחתית של התחתית בארמונו של אחשוורוש, ומשם, בנִסים גדולים מתוך רחמיו של ה', מתהפך

ישנו סיפור יסודי על מהות הנסיעה לרבי, מהחסיד המפורסם ר' הלל מפאריטש. אך לפני כן נחוץ להקדים סיפור נוסף, על מהות ההתקשרות של ר' הלל לרבו.

אם מביטים על הסערה שהתחוללה בעקבות האיסור של עיריית תל אביב להעמיד דוכני תפילין ליד מוסדות החינוך בעיר, רואים בפשטות את משמעות הפסוק "מעז יצא

בתוך מסגרת הצידוקים מדוע לא עובדים ולא מתקדמים יש סוג מסוים, נפוץ במיוחד אצל צעירים דתיים – צידוקים של יראת שמים. יש קטע מפורסם במדרש רבה:

"אני לא יכולה יותר להתמעט!" עם ההכרזה הזו היא נכנסה לביתי ביום חורף סוער. "אני מותשת מלהקטין את עצמי ולראות אותו עושה את כל השגיאות

שלום חברים! אני רוצה לשתף אתכם בסיפור על המגיד ממזריטש. פעם אחת הגיע אליו תלמיד והשיח את ליבו בפניו. הוא סיפר למגיד שהוא לא מצליח

במשך כשנה למדתי בחברותא עם אסף, חוזר בתשובה כבן שלושים, בשיטה היומית – חומש ונ"ך יומיים, משנה יומית, 'תניא' יומי,, 'ליקוטי מוהר"ן' יומי, ה'גל היומי'

זה קצת מוזר אולי לחשוב על זה, אבל חלומות הם דבר די מפחיד. ההתחלה תמיד נהדרת, אתה טווה את החלום, מציב לך איזה יעד וחותר

צירוף המילים "נעשה ונשמע" המופיע לקראת סוף פרשתנו הוא מן הנודעים ביהדות. אבותינו אמרוהו בקבלם את הברית בסיני. הם נמצאו אז ברוממות רוח עילאית, בקוטב

היינו פעם במלון כינר עם הרב וישליצקי היקר זצ"ל. יונתן אחי ואני, סעודה שלישית, ניגונים, התעלות, רעווא דרעווין… פתאום הוא פנה אלינו: "אני מברך אתכם