ייתי ויפסח

ייתי ויפסח

המרכז הרפואי שיבא בתל השומר מזכיר עיר קטנה. מדי יום עוברים בשעריו מעל שלושים אלף איש: אלפי מאושפזים ובני משפחותיהם, מטופלים במרפאות יום, ואלפי רופאים, אחיות ואנשי צוות.
ההמולה הקבועה של המקום משתתקת לקראת חג הפסח. צוות המרכז משתדל לשחרר באופן גורף, ולו לחג הראשון, כל מטופל שניתן. זאת כדי שיחגוג את הסדר בחיק משפחתו, וגם כדי לאפשר זאת לאנשי הצוות. בכל מקרה, מאות בני אדם נותרים בו בליל התקדש החג – אלו שהגיעו לחדר המיון זמן קצר קודם לכן, אלו שמצבם לא אפשר להם להשתחרר, ולחילופין בנסיבות משמחות – יולדות.

מאושפיזין
בחג הפסח לפני שנתיים נערך לראשונה במקום סדר פסח המוני, בו השתתפו יותר ממאתיים איש. המחזה היה מפעים: מלובי הכניסה ההומה של מגדל האשפוז, נשמעת הפעם המולה שונה לחלוטין. סביב שולחנות יושבים זה לצד זה מאושפזים ובני משפחותיהם – חרדים, דתיים לאומיים וכאלה שאינם חובשים כיפה בדרך כלל. השולחנות ערוכים בחגיגיות, ומטעמי הסעודה המובאים מקייטרינג איכותי, מעניקים אף הם תחושה ביתית. לאנשי הצוות והמאושפזים שאינם יכולים להשתתף, מעלים המתנדבים מצות ומנות אל המחלקות, כדי שכל יהודי השוהה במקום יזכה לאכול כזית מצה – מיכלא דמהימנותא ודאסוותא (מאכל האמונה והרפואה), כדברי הזוהר הקדוש.
"זה התחיל בעקבות בקשה מהשטח, של כאלה שמצאו את עצמם בבית החולים והיו ממש נואשים מהסיכוי לחגוג את ליל סדר כהלכתו" מספר ר' מתתיהו ברגמן, העובד לצידו של הרב לוי גופין כשליח חב"ד במרכז הרפואי. "התחלנו בלי לדעת איך יהיה. אנשים ישבו עם עצמם קצת בחשש וקצת בצער, אבל אחרי כמה דקות הסדר התחיל להתקדם. פשוט ראית איך נדלק להם אור בעיניים. תמיד יש תגובות טובות לפעילות שלנו, אבל אחרי ליל הסדר הפידבקים היו בסדר גודל אחר. אנשים לא חלמו על סדר חגיגי במקום כזה, וזה גרם לאווירה מאוד מיוחדת ופתוחה. כולם הצטרפו לשירה, כל משפחה קראה בקול קטע מההגדה. הסדר נערך כהלכתו בלי לפספס שום פסיק, עם הרבה שירים וריקודים עם כל מי שיכל לרקוד".
השליחות עם המאושפזים לאורך השנה, כרוכה בהרבה תמיכה, עידוד והקשבה. "כשאנשים נמצאים בסיטואציה רפואית, יש להם בעל כרחם זמן בשפע. המצב הרפואי כשלעצמו וגם הזמן שלרשותם, גורם להם לחשוב על מהות החיים, וזה מהווה פתח להתעוררות והתקרבות שפעמים רבות מותירה את חותמה גם לאחר מכן", הוא מספר על ימי השגרה.
בעקבות ההצלחה, צפויים השנה להצטרף למיזם מרכזים רפואיים נוספים ברחבי הארץ. "אני מאמין שבבוא היום זה יהיה בכל המרכזים הרפואיים. למרות שזה דבר מוצלח", הוא מפטיר בחיוך, "אני מקווה כמובן שלא תהיה צמיחה בכאלה מקומות, ורק בריאות לעם ישראל".

השיחה איתו נדחית שוב ושוב,
בגלל הפסקת חשמל שארכה יותר מיממה והפילה את קווי הטלפון – תקלה אופיינית למדינת העולם השלישי

על צבאותם
במקום להיתקע בבסיס בליל הסדר, יזכו מאות חיילים בודדים לאירוח חם ומשפחתי בבתי משפחות מכל רחבי הארץ. חיילים בודדים הם כאלו שעלו ארצה בגפם, או שאינם בקשר עם משפחתם מסיבות אישיות שונות.
פרויקט אירוח החיילים הבודדים בליל הסדר החל כאשר מוישי זרצקי, תושב אפרת ומפקדם של עולים חדשים, הבין כי החיילים הבודדים שתחת פיקודו, כמו מאות אחרים ביתר יחידות צה"ל, צפויים להסב בסדר צבאי-מרכזי ולא במתכונת משפחתית חמימה.
מי שנרתם לקדם את הרעיון לפסים מעשיים מחוץ לשורות צה"ל, היו פעילי מיזם הפייסבוק "אורחים לשבת" – המחבר בין מארחים לכאלו שמחפשים מקום להתארח, פרוייקט לזכרו של רס"ן בניה שראל הי"ד שנהרג במבצע צוק איתן בקיץ האחרון.
יחדו גילבר, הרוח החיה בפרויקט "אורחים לשבת" וחברו של בניה שראל, מספר כי היוזמה החלה כפעילות מקומית של "שידוך" קשישים בודדים מבית האבות הסמוך למקום מגוריו, לאירוח בסעודת שבת בבתי משפחות בשכונה.
ההודעה על יוזמת אירוח החיילים שפורסמה בפייסבוק רק לפני ימים ספורים, זכתה להיענות עצומה שהפתיעה אפילו את המארגנים. "נרשמו יותר משש מאות וחמישים מארחים, ויש לנו הרבה יותר פונים לארח משיש לנו חיילים בודדים 'להציע'", הוא מציין בשמחה. "ריבוי הפניות לפרויקט "אורחים לשבת" הלך וגדל, ומלאכת התיאום שנעשתה על ידי מתנדבים הפכה למורכבת יותר ויותר. בזמן הקרוב תושק אפליקציה ייעודית שתעביר את החיבור והתיאום לידיהם של המארחים והמתארחים על פי הקריטריונים של מקום, ייעוד, שפה וכדומה".

מחשכה לאור גדול – באפריקה
הבדיחה המוכרת, לפיה על כל מקום בגלובוס ניתן למצוא קוקה קולה ובית חב"ד, מקבלת משמעות חדשה בשיחה עם הרב שמואל נוטיק, שליח ומנהל בית חב"ד הטרי ביותר ברחבי הגלובוס – שנפתח רק לפני חודשים ספורים בניירובי, בירת קניה.
השיחה איתו נדחית שוב ושוב, בגלל הפסקת חשמל שארכה יותר מיממה והפילה את קווי הטלפון – תקלה אופיינית למדינת העולם השלישי ולחיים בעיר בה מתגוררים מיליוני בני אדם, החל משכונות עוני בתנאים בלתי אנושיים ועד וילות מפוארות מנקרות עיניים המייצרות לעצמן חשמל באופן עצמאי.
בעיר מתגוררות מאות משפחות יהודיות. חלק מהן חברות בקהילה היהודית הקטנה, הקיימת מאז הקמת העיר לפני כמאה ועשר שנים. אחרות היגרו לעיר האפריקאית לתקופה קצרה בשליחות מקום העבודה, וחלקן נותרו להשתקע במקום.
"גילינו כאן קהילה שמוגדרת אורתודוכסית אבל מאוד מאוד חלשה. אין רב, אין שוחט ואין מוהל. אוכל כשר כמעט אינו בר-השגה, וכל הילדים לומדים בבתי ספר שאין להם כל זיקה יהודית", מספר הרב שמואל על הצעדים הראשונים בניירובי.
במהלך החודשים האחרונים מפעילים בני הזוג בית ספר יהודי עבור ילדי הקהילה המתקיים במהלך ימי ראשון, בהם בתי הספר אינם פועלים. הלימודים כוללים שיעורי יהדות, לימוד עברית וסדנאות שונות. הרב נוטיק לומד בימים אלו הלכות שחיטה, ולאחר שייבחן עליהן יוכל לשמש כשוחט – היחיד בכל רחבי המדינה.
בינתיים הם החלו בייבוא של מזון כשר ובפעילויות שונות עם המשפחות בקהילה, בדגש על ימי החגים. בשבועות האחרונים הוא עסק רבות באיתור כמה שיותר יהודים ברחבי העיר הענקית, ובחלוקת יין כשר ומצות שמורות לכל משפחה ומשפחה, שחלקן מתאגדות יחד לעריכת הסדר במשותף.
"אני עדיין לא יודע כמה יתארחו אצלנו בבית בליל הסדר. צפויות להגיע כמה משפחות מניירובי, מהעיר ניירשה הסמוכה, וכמובן מספר בלתי ידוע של מטיילים שינחתו פה ברגע האחרון", הוא מחייך. החיבור עם יתר הקהילה מתוכנן ל"סעודת משיח" המונית שתתקיים באחרון של פסח – יום טוב שני של גלויות שיחול בשבת, ותימשך היישר לחגיגות המימונה.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן