"בית ואישה זה כמו גוף ונשמה" פותחת ברכה בן יצחק, "אי אפשר להפריד את הבית מהאישה. כשאישה מרגישה טוב בבית שלה – טוב לכולם, כי היא עיקרו של בית, נשמת הבית".
ברכה בן יצחק מתגוררת בחברון. היא אם ל-14 ילדים ואת כולם גידלה בקרוואן קטן ש"עבורי היה ארמון", כפי שהיא מעידה. ברכה מעבירה סדנאות לארגון וסידור הבית ואף מדריכה נשים באופן אישי בנושא התמודדות עם אתגרים. "האישה יודעת מה הם צרכי הבית וצרכיהם של בני המשפחה. היא המנכ"לית של הבית וככזו, עליה להגיע לסדר פסח עם ראש למעלה ועם כוחות נפש וגוף".
האם תוכלי למקד את הקוראות שלנו ולתת טיפים וכלים מעשיים לקראת ההכנות האינטנסיביות של החג?
"בוודאי. אתן כאן כמה טיפים ועצות שיכולים להכניס סדר ובהירות לנשים שמחפשות עזרה בהתארגנות".
בלי השוואות ולהתחיל בעיקר
ברכה מסבירה שהמצב של כל אחת מאיתנו הוא ייחודי לאופייה, למצבה המשפחתי והכלכלי, למקום מגוריה ועוד, ולכן היא ממליצה לא לבדוק ולהשוות את העשייה וההספק שלך למה שהספיקו השכנות והחברות לנקות. "כל אחת צריכה לבדוק מה המצב שלה האישי לפני פסח ולהחליט על העשייה לפי זה ולא לפי מדד השכנות. לך יש את הצרכים שלך, הכוחות והיכולות הכלכליות שלך. גם אם השכנה הספיקה כבר לצבוע את כל הבית, זה לא אומר עלייך כלום! ההשוואות האלה רק מחלישות ומייאשות". חשוב לה להדגיש שפסח הוא לא זמן לערוך שינוי של הרגלי הניקיון או של סדרי עולם בבית. בפסח מתמקדים בעיקר, במה שצריך לעשות לקראת החג, וזה להוציא את החמץ מהבית ומהלב. "אחרי פסח נכון לבדוק איך לשנות הרגלים ולעשות תהליך מובנה, אבל לפסח צריך להגיע בתחושה של חירות, כלומר ללא חמץ".
ברכה ממליצה לא לעשות ניקיונות וארגונים לא הכרחיים, הגורמים לכך שהדברים החשובים ביותר, כמו מטבח, מקרר וקניות, נדחים לרגע האחרון. "אפשר להתחיל את ארונות המטבח ואפילו את המקרר שבועיים מראש: לנקות היטב, לצפות, להחזיר את תכולתם וכך לפני פסח תצטרכי רק להעביר ניגוב. כך גם עם המקרר: לא חייבים לחכות לרגע לפני החג. אפשר לנקות זמן ניכר מראש, להתחיל עם כמה מדפים או מגירות, לעטוף היטב, ואת החמץ להניח בשקיות בתוך המקרר. כך כאשר הבית כבר נקי מחמץ לא נשארת הרבה עבודה".
גם בנוגע לקניות היא ממליצה לא לעשות הכל בבת אחת. "קנו את כל מה שאפשר מראש, תכינו ארונות ומגירות לאחסון של כלים, בגדים, מצרכי מזון יבשים ואפילו בשר, ותאחסנו במקומות שניקיתם מבעוד מועד כדי שלא תיתקעו עם הכל רגע לפני החג, כאשר הזמן דוחק והתורים בסוּפרים ארוכים מאוד. השאירו רק את מוצרי החלב והירקות לרגע האחרון וכמובן, תמיד תעשו קניות לפי רשימה מסודרת. לגבי שאר הבית, כל מה שתספיקו זה בונוס. עובדים לפי הזמן שנותר".
חשוב לה להדגיש שגם התהליך של הסדר והניקיון צריך להיות מסודר. "עִבדו לפי שלבים. למשל, מיון וסידור הבגדים: סדרו מדף מדף, לא הכל ביחד כי אז נוצר בלגן ולפעמים זה אורך המון זמן. כך קורה שנאלצים להפסיק באמצע, והבית נשאר הפוך. כל דבר שעושים – להתחיל ולסיים, אפילו אם הוא קטן. גם כשמכינים את החדרים לפסח, השתדלו לא להשאיר מגבים, מטאטאים או סמרטוטים בכניסה לחדר. אם הוצאתם בגדים לחנות יד שניה – אל תשאירו אותם במרפסת או בפתח הבית. אם אין מי שיקח את זה לחנות, זרקו לפח! בסוף זה יישאר, ייערם ויעשה בלגן ותמצאו את עצמכם מחזירים את זה לארון". היא מסבירה שלקראת פסח, כל שערי החנויות יד שניה נסגרים כי החנויות קורסות. "אם לא הגעתם לזה, תשאירו את המיון הזה לאחרי פסח".
נקודה חשובה נוספת שהיא מציינת היא לקיחת עזרה: "יש היום יש כל כך הרבה עזרים: שואבי אבק, רובוטים, מייבשי כלים, וכמובן בני הבית או עוזרות בית. לכל אישה עובדת אני ממליצה להקדיש סכום מסוים לצורך עזרה בבית כדי להרים את הראש. זו המלצה לכל השנה, ועל אחת כמה וכמה בפסח".
לא לדלג על החיים הרגילים
ברכה מדגישה שחשוב מאוד לזכור כי החיים הרגילים נמשכים גם בפסח. אל לנו לפסוח על הדברים הבסיסיים כמו סידור בית כללי, כביסות וקיפולים. מומלץ שלא להשאיר ערמות כביסה שסותמות את החדרים ויוצרות עומס ובלגן. "לא מנקים ארון במקום להכין ארוחת צהרים" היא אומרת. "אנשים קונים אוכל בחוץ כבר שבועיים לפני פסח. זה מיותר בעיניי. כשאין ארוחות מסודרות בבית, נוצרת תחושת רעב תמידית היוצרת חוסר שקט כללי וכל הזמן כולם מחפשים מה לאכול. כדאי מאוד להכין סיר אוכל גדול פעם ביום או יומיים, כי אם הילדים יודעים שאין ארוחה באופק, הם כל הזמן פותחים את המקרר ומחפשים. תכינו סיר מרק עם משהו ליד, עוף עם תפוחי אדמה או פירה, דברים שפשוט להכין. לא כדאי לדלג על ארוחות, במיוחד כשעובדים קשה בניקיון וצריכים כוח ואנרגיה. כשיש תחושה שאין אוכל, הרעב קופץ בחמישים אחוז" היא מחייכת, "צריך לאכול פעם ביום אוכל חם, זה מאוד חשוב".
דבר מרכזי בהכנות לפסח שבעיניה צריך לחדד הוא שלא לייצר תחושת לחץ או מצוקה, לא של הגוף ולא של הנפש. "אנחנו גם שורפים חמץ וגם מבערים אותו בלב, ולכן צריך להוריד לחץ והיסטריה. אנחנו מנקים את החמץ כמיטב יכולתנו, אבל אם נשכח משהו יש להלכה פתרונות גם לזה. תזכרו את זה, ואל תנקו בתחושה של ערב מלחמה ושל אוי ואבוי אם אשכח משהו". לפי תפיסתה, הניקיון הפיזי הוא גם כלי לרוחניות: "השתדלו להסתכל על האור והטוב של מה שהספקתן, גם אם לא הגעתן לכל הרשימה שהכנתן מראש. כדאי לייקר כל דבר שאנחנו עושות, כי בדור הזה יש נטייה להסתכל בעיקר על הדברים השליליים, ואולי כחלק מהסדר לקראת פסח נשנה את ההסתכלות הזו ונשמח בכל מה שכן הספקנו. אפשר להאיר את הבית בהרבה שמחה, לשים מוזיקה ולבחור לראות את הניקיונות כהזדמנות משמחת. הכל מתחדש בחג האביב, וגם הבית שלנו שותף בהתחדשות".
איך באמת נייצר תחושה של חידוש ושינוי מרענן בביתנו?
"יש אפשרות לייצר אסתטיקה בכל בית, גם אם חיים באוהל. הבית מבטא את מה שהאישה מביאה מנשמתה" היא אומרת. "אפשר לחדש את הבית דרך דברים קטנים: להעביר כוננית, לשים תמונה חדשה, לצבוע פינה בבית, להחליף וילון בסלון או במטבח ואפילו להחליף וילון אמבטיה או פח ישן. זה נותן תחושת התחדשות".
היא מדגישה שחשוב להוציא מהבית חפצים מיותרים. "יש היום בבתים כמויות אדירות של חפצים, וזה לא מותאם לצרכים. כיוון שאפשר לקנות היום הרבה חפצים בזול, אנשים מכניסים חדש ולא מוציאים את הישן כי הם מפחדים שפעם הם יצטרכו אותו. זכרו: אנחנו חיים בהווה והבית שלנו איננו מחסן או מוזיאון. צריכה להיות לנו הרגשה טובה בו. אי אפשר לברוח מהבית" היא מחייכת. "הקורונה הוכיחה לנו את זה היטב. הבית הוא המקום שבו כל המשפחה צריכה להרגיש טוב".
עבור ברכה, סדר, ניקיון ואסתטיקה הם ערך שיש לחנך אליו. "ניקיון זו זכות, לא עונש. זו זכות לחנך ילדים לסדר וניקיון כי הם יקחו את זה הלאה. זו זכות שאני, כאם יהודייה, עומדת עם הכתר שלי ושמחה בחלקי, בביתי ובילדיי". היא סבורה שאי אפשר לצפות מילדים לנקות כראוי אם לא מקנים להם הרגלים נכונים. "הורה שאינו דוגמה של סדר וניקיון, לא יכול לדרוש מילדיו סדר וניקיון. הדרישה צריכה להיות כמו כשמחנכים ילד לערכים אחרים. חינוך זה תהליך, וצריך לעשות אותו בשמחה ולא להפוך את זה לעונש. הרבה פעמים עשיתי דברים בבית שילדיי לא עשו כי היה לי חשוב להרגיש טוב בביתי. לימים אני יכולה להעיד שילדיי קלטו שאסתטיקה של בית זו ברכה. יש לי ברוך השם 12 ילדים נשואים והבתים שלהם נעימים, נקיים ומסודרים. הבנים שלי, שלא היו עושים הרבה בבית, כיום הם עושים הכל בבתיהם שלהם. גם כשנותנים לילדים משימות, עלינו ללמד אותם איך עושים זאת נכון ובשלבים, ולא לתת הוראה כללית ולכעוס כשהיא לא מבוצעת כפי שרצינו. את המנהלת, ואת צריכה לנהל נכון גם את הילדים ולהתאים את המשימות ליכולת שלהם. סדר וניקיון זה ערך, וערך מקנים לאט ובעקביות".
אדם לעמל יולד
יעל זלץ היא יועצת ארגונית למנהלות הבית. היא מעבירה סדנאות לארגון, ניהול וסדר, מכשירה מאמנות בתחום ארגון זמן וניהול הבית בצורה מיטבית, ואף הוציאה סדרת ספרים בנושא שנקראת "הבית – העסק הנבחר". בימים אלה היא משיקה ספר קומיקס לילדים, "אלופים בסדר", המעניק לילדים כלים לניהול של סדר וניקיון בחפציהם, בחדריהם, ובארגון הלימודים בצורה נכונה כדי להצליח.
"לכל אחת מאיתנו, במהלך ההכנות לפסח, יש תחושה שאין לה כוח יותר, שנמאס כבר" פותחת יעל. "מה עושים כשאין כוח לרשימת המטלות האינסופיות של קניות, ניקיונות, סדר ותכנון וכו'? השאלה הזו נכונה לגבי כל אישה, בכל גיל, שחווה את התחושה הזו".
מה עושים באמת?
"הרבה מהגישה שלנו לעבודה קשה היא שלילית במהותה" היא קובעת. "אנחנו חושבות שאנו ראויות לחיים ללא עמל או כאב, אבל חז"ל אומרים לנו ש'עמל לאדם יולד' – העבודה הקשה היא חלק מהחיים ולא חלק קטן מהם. 'בזיעת אפך תאכל לחם' – הקללה הזו הפכה כל עבודה קשה בחיינו, לא רק עבודה לצרכי פרנסה, לקשה ומעיקה מבחינתנו, אבל האמת היא שזה לא נכון" היא אומרת. "על אשת החיל כתוב 'ותאמץ זרועותיה', זה שבח מאוד גדול לדעת להתאמץ. החיים כוללים גם ביצוע של דברים שקשה להוציאם אל הפועל וזה חלק חשוב ומשמעותי בהם". היא נותנת דוגמה מספורטאי שמתאמץ ומזיע, כואב לו כל הגוף, אבל הוא מאוד נהנה ואוהב את הפעילות המאומצת. "השכנות שלי, שיוצאות בכל יום להליכה, מספרות לי כמה זה מנקה את הראש ואת הלב שלהן, עד שהן ממש מתמכרות למאמץ היום-יומי הזה. 'יעל, כדאי לך! את תחזרי בהיי, זה ממש ממכר!' הן אומרות לי".
מכאן היא לומדת שהכל זה עניין של גישה: "הגישה שלנו צריכה להשתנות. כשהגישה שלנו לעבודה היא אחרת, אז מאמץ גדול יכול להיות כיף גדול. מאמץ זה דבר נהדר, להתאמץ בניקיונות זה משהו שמנקה את הראש ואת הלב, כי הרי אי אפשר לשפשף ולקרצף וגם לדאוג בעת ובעונה אחת" היא צוחקת. "בזמן שמנקים, לא דואגים מהאוברדרפט, לא מהתיקון של הרכב או מהציונים של הילד, אלא רק מהאקונומיקה. זה מאוורר את הראש והנפש, ממש כמו לצאת לריצה".
היא מונה סיבה נוספת לכך שאין לנו כוח, והיא בעיית ניהול המשאבים. "אנחנו לא מנהלות נכון את הכוח שלנו" קובעת יעל. "יש לנו שלושה משאבים: זמן, כוח וכסף. אנחנו צריכות לדעת במה אנחנו משתמשות, וגם לדעת איזה משאבים עומדים לרשותנו". היא נותנת דוגמה של אישה מבוגרת שילדיה בגרו. "היא נמצאת בפנסיה וכבר אין לה תינוקות שמביאים לה חמץ לכל הבית. יש לה זמן, אבל אין לה כוח כי היא מבוגרת ולא יכולה לעבוד הרבה זמן ברצף. לכן ניצול משאב הזמן הוא משמעותי מאוד אצלה. היא מנקה לאט לאט, זמן רב מראש, ומגיעה מוכנה לחג. דוגמה נוספת: מישהי שנמצאת זמן קצר אחרי לידה, אין לה כוח ואין לה זמן, ולכן היא תצטרך להשתמש בכסף ולדאוג לעוזרת בית שתנקה עבורה. לעומתה, אישה שעובדת ממש עד פסח ולא יוצאת לחופש לפני החג, לא יכולה לנקות בעצמה כי אין לה זמן, אבל יש לה כוח – לא שלה אלא של בני הבית שיוצאים לחופש הרבה לפניה. יש כוחות עבודה בבית של ילדים גדולים ובעל, והם ינקו במקומה". יעל מסבירה שאצל כל אישה, בכל שנה, המשאבים משתנים.
עניין נוסף שיעל מדגישה הוא שצריך לנהל את ההשקעה של הכוחות. "למשל: כשהולכים לקניות זה אמנם כיף גדול, אבל זו גם עבודה שדורשת כוח וזמן, וצריך לנהל אותה נכון. אני ממליצה להגביל את הקניות בזמן ולמקד אותן בקניית הדברים החיוניים לחג, לא להכניס לקניות של לפני החג דברים שאינם נצרכים כעת". היא מייעצת שלא להמשיך בקניות עד שנגמר כל הכוח, לא להעמיס ולהתיש את עצמנו ואת הילדים שמחכים לנו בבית. "תשימו לב שאתן לא מגיעות לרמת אנרגיה שלילית. ניהול האנרגיה הוא עניין חשוב. תלמדי לעצור לפני שנמאס לך, לפני שאת מרוטה וסחוטה. תעצרי, תרדי לאנרגיה נמוכה ולפעולות שמתאימות לאנרגיה כזו. אישה שמגבילה את הזמן והכוח, מסיימת פעולה מאומצת, נחה, שותה ואוכלת ולא מייצרת כאבי ראש ועצבים. כך גם בעבודה: ניקית והתאמצת שעתיים במטבח? רצוי לעבור למשהו אחר יותר נינוח, לשחרר קצת ולדאוג שיהיה לך כוח ולא תהיי רעבה ומותשת. זכרי לפעול בהתאם לכוחותייך".
לסיום יעל נותנת לנו כמה טיפים קצרים ומועילים:
"אל תקני כמויות גדולות מדי של ירקות בערב החג, שלא ירקיבו.
"בשלי והקפיאי בערב החג מנות עיקריות לסוף החג – כשכבר תתעייפי מלעמוד על הרגליים ולבשל.
"אל תוותרי על ירקות חיים בפסח – טוב לעיכול ולמשקל.
"אל תטרחי לבשל הרבה לליל הסדר, אין זמן לאכול ואין מצב – אחרי כל הכזייתים של המצות.
"תתקשקשי עם כמה מנות אחרונות ומטעמים לפסח, כי יש הרגשה כל הזמן שאין מה לאכול – אז שיהיו נשנושים.
"מעת לעת יוצאים ספרי בישול חדשים וצבעוניים לפסח, אבל אני משתמשת בספר הישן-נושן של "אש התורה" שנותן את כל מה שצריך כדי להתחיל פסח מהבסיס. ממליצה!"
פסח כשר ושמח!
