השבת נקרא על מצוות ספירת העומר בפרשתנו. התורה מייחסת את הספירה לעולם הגשמי – עומר, ראשית הקציר, מנחה חדשה – שתי הלחם, אך הרעיון הוא שאנו חיים בעולם גשמי שבו המזון ושאר הצרכים החומריים הכרחיים לניהול החיים, ותפקידנו לרומם אותם לתובנות פנימיות ורוחניות – כפי שמתבטא בכך שבסוף הספירה נגיע לחג השבועות ומתן תורה.

מאז שבטלה נבואה, הנהיג הקב"ה בעולמו שאין כמעט ניסים גלויים לעין, אולם יש ויש ניסים נסתרים והשגחה פרטית, שרק מי שמבטו שטחי ביותר לא יראה את יד ה' וההשגחה העליונה.
השיח שלנו עם הזוגות הרבים הפונים אלינו במכון פוע"ה, אינו רק בצד המעשי, ואף לא רק בצד ההלכתי, אלא גם בממד הרוחני של הבעיה (באשר היא) וההתמודדות איתה. לא אחת עולה השאלה האמונית – מדוע הקב"ה הביא עלינו את הסיטואציה הזאת, ולמה "נבחרנו" להיות מאותגרים? כמובן שאין לנו תשובה לשאלה "למה דווקא", אבל מאמר מפורש הוא בתנא דבי אליהו (רבה, יח, נג): "פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום ומצאני זקן אחד, אמר לי: רבי, מפני מה בעלי בתים של ישראל נעצרים על הבנים מהיות להם? אמרתי לו: בני…הרבה בעלי בתים יש לנו וחמודים הם (כלומר, חביבים ונחמדים במעשיהם טובים – פירוש 'ישועות יעקב')…ואעפ״כ הם נעצרים על בנים מהיות להם בנים…מפני שהקב״ה אוהב אותם אהבה גמורה ושמח בהם, לפיכך מצרפם כדי שירבו ברחמים לפניו". הנטייה לחשוב שיסורים הינם (בהכרח) עונש – הינה, אפוא, טעות גמורה…

מקרה אחד, לדוגמא: בוקר אחד, לפני כמה וכמה שנים, התקשרו בני זוג שעמדו לבצע באותו יום הפסקת הריון כפי שהמליצו להם הרופאים. הסיבה: האישה נדבקה בוירוס CCC בתחילת ההריון, והתברר שגם העובר נדבק (כיום עובדים על פיתוח חיסון לוירוס זה). בני הזוג כבר הגיעו לביה"ח אולם תחושהפנימית לא מוסברת גרמה להם להסס לפתע ולהתקשר לרבנים להתייעץ.
היות והסיכון לבעיה קלינית משמעותית בעובר בגין הידבקותו בוירוס הינה 10% בלבד – לא ראינו אפשרות להתיר. הם ביקשו להיפגש עמי בדחיפות, וכבר למחרת הגיעו אלי.
והנה, ראיתי לפני בני זג בחזות 'חילונית'. לא הייתי מעלה בדעתי שזוג כזה ישאל שאלות רב… דיברנו על הכל ובמקביל הפניתי אותם לבדיקות הדמיה נוספות. הבדיקות יצאו טובות, ואף שהרופאים אמרו להם שעדיין אין אפשרות לשלול בעיה, הם החליטו ש'לא נוגעים'. ב"ה נולדה להם בת בריאה ושלמה. כעבור מספר שנים עלה מקרה דומה על שולחני ומתוך כך חזרנו אל הזוג הנ"ל. הם סיפרו לנו שהכל מצוין ב"ה וטרחו לציין שהיום הם כבר לא נראים כמו שראיתי אותם בביתי: חזותם דתית לחלוטין
והבעל לומד תורה חצי יום.
הקב"ה אוהבם אהבה גמורה. השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך!