ראיון עם הרב אליעזר שמידוב לרגל ג' באלול שמונים שנה לפטירת הרב קוק

לפני כשבע שנים, בליל שבת אחד, ישב הרב אליעזר שמידוב וניסה להרדים את הבת שלו. בין שיר לסיפור עלתה בראשו מנגינה נעימה שהתלבשה נפלא על מילים מתפילת השבת. להפתעתו הוא זכר את המנגינה גם למחרת והחליט שהיא ראויה למשהו מושקע יותר. "נזכרתי בפסקה של הרב קוק שקשורה לשבת, ניסיתי לחבר בין המילים למנגינה וברוך ה' זה הצליח. ראיתי שזה משהו מיוחד שעדיין לא נעשה בצורה רצינית, וכשנוצרו כמה וכמה שירים התחלתי לחשוב על תקליט".
כך נולד, בדיוק לפני חמש שנים, האלבום הראשון של הרב אליעזר, "משאת נפשי" שמו. אלבום שרובו קודש לשירי הרב קוק וללחנים על פסקאות מתורתו. שנה לאחר מכן הפתיע הרב שמידוב עם אלבום שני "הבו אור", גם הוא עם לחנים לשירי הרב קוק.

תחביב קדוש
הרב שמידוב (33), אב לחמישה ילדים, הוא ר"מ בישיבה התיכונית בשוהם ורב בית הכנסת הספרדי "אחדות ישראל". הוא מגיע ממשפחה שעוסקת במוזיקה, ובצעירותו למד פיתוח קול. לדבריו, יש לו צורך בשירה של הרב קוק ממש כמו הצורך בתורתו. "רבי נחמן אמר שצריך להפוך את התורות לתפילות. כמו שלא מספיק רק ללמוד תורות, אלא יש צורך גם להתפלל אותן כדי שהן יהיו חלק מחוויית החיים, כך גם לא מספיק ללמוד הרב קוק – צריך גם לשיר אותו".
השבוע נציין שמונים שנה לפטירת הרב. עם השנים, אנחנו מתקרבים יותר לרב קוק, או דווקא מתרחקים ממנו?
"גם וגם. בישיבות ובמדרשות לומדים הרבה את כתבי הרב. יש היום תופעות רבות, שגם אם לא קוראים להן במפורש 'הרב קוק' הן וודאי קשורות לתורתו. העובדה שגם בציבור החרדי מבינים יותר ויותר שצריך לבנות חברה שלא מנותקת מעולם החול היא דוגמה לכך".
"זה נכון גם לגבי החיבור של הנוער לתורתו של הרב. אני חושב שמתחברים לרעיונות של הרב קוק, גם אם לא דרך הכתבים עצמם, ורעיונות שהיו חדשניים בזמנו, חלחלו עם השנים והפכו לדברים פשוטים וברורים. אם כי ודאי שיש צורך גדול ללמוד את הדברים בפנים ולהעמיק בהם, ולא לחיות אותם בפשרנות מסוימת".
לדברי הרב אליעזר, מטרתו בהוצאת האלבומים היתה "להצטרף לרבים וטובים שמנסים להנגיש את דבריו של הרב קוק לציבור, כל אחד בדרכו שלו".
איך משתלבים החיים המוזיקליים עם תפקידך בישיבה?
"עולם הניגון כידוע הוא עולם מופלא מאוד, וחלק חשוב של ההתחזקות הרוחנית שלנו ושל נערים מתבגרים יכול להגיע דווקא דרך הניגון ולא דרך המילים והשכל. ביחס לשירים שאני חיברתי, אני יודע שמשמיעים אותם במסעות לפולין, אך הם אינם חלק מהיום־יום בישיבה שלנו (מלבד הצלצול של ההפסקות שהוא אחד השירים…). עצם העובדה שהתלמידים יודעים שאני מתעסק במוזיקה, מחדירה את התובנה שאפשר לחיות חיים רוחניים ולשלב אותם עם תחביבים, ובפרט במקרה בו מדובר על תחביב קדוש עם שליחות".

השורה האחרונה
המושג "שליחות" הוא חלק טבעי מחייו של הרב שמידוב. כחבר בגרעין תורני ובמסגרת תפקידו כר"מ וכרב בית כנסת, הוא פוגש ציבורים שונים. הוא מעיד שעל אף שהציבור הדתי הוא הצרכן המובהק של המוזיקה שלו, יש בהחלט תגובות חיוביות גם מהמגזר החילוני. "משפחה חילונית שהתלהבה מהשירים הזמינה אותי לשיר בבר־המצווה של ילדם. מילות השיר 'עלה למעלה עלה' הוקרנו על המסך, ולאחר שסיימתי לשיר הגיעה אחת הנשים ואמרה שהיא העתיקה לעצמה את המילים, אך לא הספיקה להעתיק את השורה האחרונה…".
"אני מאמין באמונה שלמה, וניתן לראות זאת במוחש" אומר שמידוב, "שאנשים מחפשים את העומק שביהדות, את השילוב הנכון שבין העולם החומרי לרוחני, ולא פחות מכך את היחס הנכון לתהליכים האדירים שאנחנו עוברים כאן בעשרות השנים האחרונות. אלו דברים שנמצאים בצורה שלמה אך ורק בתורת הרב קוק".
היצירה עונה על החיפוש הזה?
"עולם היצירה פונה למקומות אחרים באישיות שלנו, ולכן יש לו השפעה גדולה עלינו. מאחורי אחוזי הצפייה הגבוהים בתוכניות הריאלטי למיניהן, מחכים אנשים למשהו מרגש ועמוק יותר. אפשר לראות זאת בהד הציבורי כאשר שומעים על עוד חוזר בתשובה שמגיע מתחום היצירה".
איפה לדעתך אנחנו עומדים ביחס לציפייה לתחיית היצירה?
הרב שמידוב אופטימי, אבל לדעתו יש לפנינו עוד דרך. "ישנם כבר ניצנים של הבשלה הן בתחום הספרות, הן בתחום התאטרון והקולנוע וודאי בתחום השירה", הוא אומר. "ישנם גם סיגים של תאוות ויצרים, אך עם התעוררות מלמטה והכוונה נכונה של רבותינו מבחינה הלכתית ומבחינה רוחנית, אפשר להתמודד גם איתם".

החזון מתגשם
כשאני שואלת אותו איזה מענה יש בתורת הרב להתמודדויות של הדור שלנו, צוחק הרב שמידוב ושואל אם הוא צריך להשיב לשאלה המורכבת הזאת כשהוא עומד על רגל אחת… "ננסה בכל זאת: ברובד הפרטי – האמון בטוב האלוקי שקיים בכל אדם ואדם, כפי שבא לידי ביטוי בספר הנהדר 'יש לך כנפי רוח', שהוא אוסף ענק של כל המקומות בהם הרב קוק דיבר בנושאים האלו. ולא פחות חשוב מכך – הרב קוק לימד ש'כל זמן מאיר בתכונתו' ואין ספק שבתורת הרב קוק יש גישה כוללת כיצד נכון להתייחס לתקופה נוראת־ההוד של הדור השב לארצו".
חזונו של הרב קוק על הדור שלנו מתגשם?
"החזון מתגשם? וודאי. כל מי שקורא את כתבי הרב קוק, רואה כיצד הרב קוק, כנביא או כחכם שעדיף מנביא, כותב כיצד אי־אפשר למצוא מנוחה בעולם הזה מבלעדי חיים אלוקיים, וכן שלאומיות המנותקת מהקודש סופה להפוך למתנגדת ללאומיות, וכן שבארץ ישראל צריכים לחיות חיים טבעיים ולא חיים שמסתמכים על ניסים. כל מי שעיניו בראשו ולומד לעומק את הדברים, רואה כיצד הרב קוק קלע בדיוק למטרה הן בהקשר הכללי והן בהקשר של האדם הפרטי. גם בהופעות שלי, אני מנסה לשלב בין ההיבט הכללי וההיבט הפרטי, שלא רק שאינם סותרים זה את זה אלא מפרים אחד את השני".
"בוודאי שהוא היה גם מאוד שמח בדור שלנו. אם על מה שהוא ראה בדורו, הוא שמח, אז קל וחומר שהוא לא היה מפסיק לרקוד מאושר אם היה זוכה לראות בתקומת המדינה ובחסדי ה' יתברך על שחרור כל חלקי הארץ. יחד עם זאת הוא היה מנסה, כפי שעשה במסע המושבות, לחזק עוד ועוד את ההתחברות לחיי תורה ומצוות".
האם לדעתך החיבור שנוצר בין תורת הרב קוק לבין תורת החסידות הוא חיבור טבעי?
"בואו נגלה סוד, שאני מקווה שהוא כבר ידוע: הרב קוק עצמו היה מחובר מאוד לחסידות, בפרט לחסידות חב"ד, כך שהחיבור הזה הוא טבעי לחלוטין. במהלך השנים הייתה התרכזות גדולה בהקשר של כלל ישראל, עד כדי כך שהיו שטענו שכל תורת הרב קוק היא רק כללית ולא עוסקת בפרט. בדורנו יש ניסיון למצוא את האיזון בצורה שלמה יותר ולכן יש נהירה מסוימת לתורת החסידות".